אם לארבע בפוסט מטלטל: "נתקעתי באוטו עם הילדות, ואיש לא בא לעזור"

פוסט של אם לארבע בנות קטנות מארה"ב - מטלטל את הרשת. 

בפוסט מספרת טאוני, האם היחידנית בת ה-37, על הסאגה שאירעה לה במכוניתה - כשחזרה מקניות ביחד עם בנותיה בגילאי שנתיים, חמש, שש ותשע. בפוסט סיפרה טאוני כי מאז שהתגרשה, היה לה מאוד קשה מבחינה כלכלית, להחזיק את עצמה ואת בנותיה. "המכונית שלי לא פעם נתקעה ועשתה בעיות, והמשכתי ככה לנסוע איתה ממקום למקום, כי לא הייתה לי ברירה".

ממשיכה טאוני ומספרת כי זמן קצר לפני המקרה, היא גילתה שיש פנ'צר באחד הגלגלים. "הייתי צריכה למלא אוויר כל הזמן, והחלון של הנהג לא עבד. לא נסענו לשום מקום שלא היינו חייבות להגיע אליו".

יום אחד כבר לא הייתה ברירה אלא לקחת את הבנות ולנסוע לסופר. "זה היה יום גשום במיוחד", היא משחזרת. "כל הקניות נגמרו, והייתי חייבת לקנות אוכל ומוצרי חובה אחרים. לקחתי את ארבע הבנות איתי, ונסעתי לחנות במרחק תשעה רחובות מהבית שלנו. אחרי שהעמסתי את הקניות באוטו, והילדות היו כבר בפנים, פתאום האוטו לא הניע. ירד גשם זלעפות, והבנות התחילו לאבד סבלנות. ואם זה לא מספיק גרוע, פתאום גם לא הייתה לי קליטה במכשיר הטלפון", סיפרה טאוני בפוסט. 

זה היה פשוט סיוט עבור האם הצעירה. 

היא ניסתה להסב את תשומת הלב של נהגים אחרים, אבל הם התעלמו ממנה ונסעו משם. "כנראה שאחת הבנות השאירה בטעות אור דולק באוטו, והמצבר נגמר. ביקשתי מיותר מ-2 נהגים לעצור ולעזור לי, אבל אף אחד לא עצר לידי. כולם התעלמו. הם אפילו לא אמרו לא, הם פשוט נסעו והתנהגו כאילו אני לא שם".

ואז בתה בת החמש החלה לבכות, ובת השנתיים צרחה כי הייתה רעבה. "בתי בת התשע ניסתה איכשהו לעזור לי, ואני בכיתי ונשברתי באוטו. הרגשתי כמו האמא הכי גרועה בעולם. אבל בדיוק כשהכל התמוטט ולא הייתה לי שום אופציה לצאת מהמצב הזה, שמעתי פתאום נקישה על חלון המכונית".

מחוץ למכונית עמד אדם מבוגר כבן 75, שחייך לעבר טאוני. 

מאיפה הוא הגיע? לטאוני לא היה שמץ של הסבר - לא לעצמה, ולא לאחרים. "הוא נתן לנו בקבוקי מים, ונגיסי עוף בלחמניה - שקנה לו ולאשתו במעדנייה קרובה. אחר כך, הוא התקשר להזמין גרר, והודיע לנו שאשתו בדרך לכאן עם הרכב שלהם והיא תיקח אותנו הביתה. אבל זה לא הספיק לאיש הטוב הזה. בבוקר שלמחרת, הוא חזר לבית שלנו עם מכונאי רכב שהחליף את המצבר והאלטרנטור ואפילו תיקן את החלון המקולקל, בלי לקחת דולר אחד".

את שמו של האיש המבוגר, טאוני שכחה לשאול. היא הייתה בסערת רגשות כל כך גדולה, עד שכל מה שהצליחה לחשוב עליו היה 'כמה אני צריכה לשלם למכונאי הרכב שהאיש המבוגר והנחמד, סידר לי'. 

כשהסתיים התיקון וטאוני שאלה אם היא יכולה לשלם בתשלומים, המכונאי חייך ואמר: "אין צורך. האיש שהביא אותי כבר סגר את החשבון שלך".

טאוני לא האמינה למשמע אוזניה: "בחיים לא בכיתי ככה. הוא אמר שהתשלום היחידי שהאיש המבוגר רצה, זה שאני לא אוותר לקשיים שאני עוברת בחיים, ושאהיה אמא נפלאה לבנות שלי. בלי להכיר אותנו או את המצב הכלכלי שלנו, האיש האדיב הזה עזר לנו בהמון דרכים. הוא ממש החזיר את האמונה שלי בעולם, בטוב של העולם. לעולם לא אוכל להודות לו, אבל אני מקווה שיום אחד אוכל להחזיר ולעשות למישהו אחר, את מה שהוא עשה בשבילי", היא מסכמת.