בין יוסף למרדכי, בין יעקב לאסתר: מה הקשר בין הסיפורים?

לפרשת "מקץ", אשר תמיד נקראת בחנוכה, יש דמיון רב למגילת אסתר, אשר נקראת בפורים. כפיי שיפורט, ישנם קווים מקבלים בין יוסף לאסתר, בין יוסף למרדכי, בין אסתר ליעקב ובאופן כללי בין סיפור המגילה לפרשת מקץ. טיפול בקבלה ובמחויבות (ACT), הוא גישה שלפיה מצד אחד, יש לקבל את המציאות ומצד שני להיות מחויב ונאמן לערכים שלך. את הקשר בין הגישה לפרשת מקץ ולסיפור המגילה תמצאו במאמר.

הדמיון בין יוסף למרדכי

בפרשת מקץ, יוסף בדומה למרדכי, נותן עצה טובה למלך, אשר בשתי המקרים בעקבות זאת המלך ניצל ממוות. יוסף- מפרש את חלום פרעה, ומציע לו מה לעשות בכדי להינצל ממוות ברעב. מרדכי- מספר לאחשוורוש על מיזמת בגתן ותרש, וכך מציל אותו ממוות. כמו כן, מרדכי ויוסף, הופכים להיות המשנה למלך, אחראים על הבית ועל כל הממלכה. בנוסף, שניהם  מקבלים את טבעת המלך, מקבלים בגדים מפוארים, ומרכבים אותם במרכבת המלך וקרואים לפניהם כפי שניתן לראות בפשט הפסוקים.

פרשת מקץ (בראשית פרק מ"א): כתוב: "אַתָּה תִּהְיֶה עַל-בֵּיתִי, וְעַל-פִּיךָ יִשַּׁק כָּל-עַמִּי; רַק הַכִּסֵּא, אֶגְדַּל מִמֶּךָּ: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-יוֹסֵף:  רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם: וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת-טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ, וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל-יַד יוֹסֵף; וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי-שֵׁשׁ, וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל-צַוָּארוֹ: וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ, בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר-לוֹ, וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו, אַבְרֵךְ; וְנָתוֹן אֹתוֹ עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם".

במקביל, לאורך מגילת אסתר מופעים הפסוקים הבאים: "וַיִּקַּח הָמָן אֶת-הַלְּבוּשׁ וְאֶת-הַסּוּס, וַיַּלְבֵּשׁ אֶת-מָרְדֳּכָי; וַיַּרְכִּיבֵהוּ, בִּרְחוֹב הָעִיר, וַיִּקְרָא לְפָנָיו, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ" (ו', י'). "וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת-טַבַּעְתּוֹ, אֲשֶׁר הֶעֱבִיר מֵהָמָן, וַיִּתְּנָהּ לְמָרְדֳּכָי; וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת-מָרְדֳּכַי, עַל-בֵּית הָמָן" (ח', ב'). "וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר, וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה, וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן" (ח', ט"ו). כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי, מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" (י', ג').

הדמיון בין יעקב לאסתר

בפרשת מקץ כאשר יעקב  מבין שהאחים לא יכלו לרדת חזרה למצרים להביא אוכל בלי בנימין, ואין לו ברירה כי הרעב כבד, יעקב אומר (בראשית, מ"ג, י"ד): "... וַאֲנִי, כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי". בדומה, אסתר המלכה שהיא מבינה שהיא היחידה שתוכל להציל את עמה משמד ונגזר עליה לבוא אל המלך אחשוורוש אומרת (אסתר, ד', ט"ז): "וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי, אָבָדְתִּי".

מה משותף לשני הסיפורים האלו?

שני הסיפורים מתחילים כאשר גיבור הסיפור פסיבי, אך ה' מגלגל את העניינים כך שמתוך הקושי הם יגיעו לארמון המלך. מתוך הקושי, אסתר ויוסף יכלו להציל את עמם מרעב ומשמד. יוסף נזרק לבור על ידי אחיו, בכך מתחיל את מסעו אל עבר ארמון פרעה. במקביל אסתר נלקחת אל ארמון אחשוורוש. בשתי הסיפורים, הגיבורים מקבלים את המציאות. הם לא מתלוננים, אבל כאשר מבינים שהגיעו לנקודה שאין ברירה "כאשר שכלתי שכלתי/ אבדתי אבדתי", הם לוקחים צעד אקטיבי. אסתר נאמנה לעריכה ומחויבת לעמה הולכת למלך להתחנן על הצלתם. יוסף פועל על מנת להציל את מצרים ובהמשך את משפחתו מרעב. באותו אופן בדיוק, בחנוכה, החשמונאים נלחמים על זהותם היהודית. למעשה בכל הסיפורים הגיבורים פועלים בהתאם לגישת ה-ACT.

טיפול בקבלה ובמחויבות ACT

הגישה מתמקדת ביצירת גמישות מחשבתית, במטרה לקדם את האדם לעבר מטרותיו, תוך חיבור לערכיו. הטיפול בקבלה ובמחויבות (ACT), מכיל מגוון טכניקות טיפוליות במטרה לסייע להתמודדות עם סבל, רגשות עזים, כאבים ומחשבות מטרידות. לפי הגישה, על מנת לעשות שינוי פסיכולוגי,  נדרשת קבלה ומחויבות. קבלה - עלינו לאפשר לעצמנו לחוות את רגשותינו. להכיר כיצד הם גורמים לנו להתנהג, תוך חמלה עצמית וקבלת הרגע הנוכחי ללא שיפוט וביקורת. מחויבות - להישאר נאמן לערכים שלי גם בעת מצוקה.

ישנה נטייה טבעית להימנע מגורמים אשר מעוררים מצוקה. הימנעות משמעותה לא לחוות את המציאות במלואה. כלומר, צמצום של התפקוד היום-יומי. כדי להפסיק להימנע מחוויות יש לקבל את האירועים. אין הכוונה להסכים ולהיות קורבן לחוויית שליליות או לשכוח את הגורמים שמעוררים את המצוקה, אלא קבלת המחשבות המטרידות, הרגשות והתחושות הגופניות הלא נעימות שמתלוות אליהן. מדובר בשינוי מחשבתי אשר מטרתו החזרת השקט הנפשי.

נוקשות מול גמישות פסיכולוגית

חוויות שליליות (אירועים, מחשבות, רגשות ותחושות), כגון: כעס, תינה, אכזבה וכישלון עשויים לגרום לתחושת סבל. הנטייה להימנע מחוויות אלו, יוצרת דפוסים נוקשים ובלתי יעילים אשר נקראים "נוקשות פסיכולוגית". אחד הטכניקות של ACT נקראת "גמישות פסיכולוגית" אשר מטרתה להתחבר להווה בעזרת מודעות למצב וקבלתו בצורה לא שיפוטית. כלומר, כדי ליצור שינוי יש לקבל את המציאות תוך נאמנות ומחויבות לערכי.

בהתאמה לגישת הטיפול באמצעות קבלה ומחויבות (ACT), בסיפור אסתר ויוסף, קיבלו את המציאות שנכפתה עליהם, להיות בארמון אחשוורוש ופרעה, אך עם זאת, הם נשארו נאמנים ומחויבים לערכים שלהם. כך, הם פועלים ומבאים ישועה לעמם ולעולם כולו (יוסף הציל אנשים מכל העולם ממוות ברעב). יהי רצון שגם אנחנו נזכה לגדול ולצמוח מתוך הקשיים שלנו, להבין ולקבל שזו המציאות כרגע, בלי להתלונן, אלה לבדוק כיצד ניתן לפעול במצב באופן שתואם את הערכים ולהביא בכך אור וברכה לעולם כולו.