סמיון גרפמן פרץ בבכי בשידור חי: "הייתי השבוע באוקראינה וראיתי מחזות מחרידים"

אושיית הרשת סמיון גרפמן פרץ אתמול (ראשון) בבכי במהלך שידור חי. גרפמן, שהיה בביקור באוקראינה בשבוע שעבר, מתאר את המחזות הקשים שראה: "עמדנו בתור של אנשים שיוצא מאוקראינה, זה דור של אנשים נורמטיביים שאיבדו הכל. בתור עמדו רק נשים, וכל כמה דקות אני שומע אישה צורחת כי התקשרו שבעלה נרצח, שהבן שלה נרצח, והם לא יודעים איך להתמודד", סיפר תוך כדי שפרץ בבכי. "אני לא יכולתי לצלם את זה כי זה בלתי אפשרי. חזרתי לפה ולא יצאתי מהבית. החיים שלי השתנו ממה שראיתי שם".

סיימון, ילד אוקראינה, שחזר את האופן בו עלה לארץ בהיותו בן 15. "נזכרתי בשנות ה-90, כשאמא שלי בת 35 מחליטה לבד לקחת סבתא זקנה ואותי, ילד בן 15, עם 20 תיקים שבנינו אותם ממצעים, ואנחנו עוזבים את אוקראינה שמחרימה את הדירות שלנו, מחרימה הכל".

"כדי לקבל פספורטים היינו צריכים לוותר על אזרחות, והממשלה לקחה את כל הכסף שהיה לנו. אבל אמא ידעה שכדי להגיע לישראל אנחנו נצטרך לשלם כל הדרך שוחד אז היא לקחה הרבה זהב והחביאה אותו", סיפר.

"נסענו מאוקראינה לישראל במשך שבוע. הגענו אחרי שבוע בלי כלום. כל החיילים, כולם בדרך, גם באירופה, לקחו מאיתנו כל מה שאפשר. ואני שכחתי. 30 שנה עברו ואני שכחתי את זה", הוסיף בדמעות.

"בשנות ה-90 היתה איזו שנאה כלפי ברית המועצות הקומוניסטית כשהגעתי לפה. כמה שנאתי את המדינה שנולדתי בה", אמר. "כמה שנאתי את האנשים שהיו מרביצים לי בבית ספר, שלא היה יום שלא הזכירו שאני יהודי מסריח וזו לא המדינה שלי".

"מה שמבדיל בינינו לכל העולם שלא משנה מה - אנחנו עוברים דברים ראים ואנחנו חוזרים ועוזרים. אני עובר משהו הזוי. מה קורה לנו? אנחנו יכולים להיות ככה פה בישראל אם לא נתאפס על עצמנו", אמר גרפמן כשהוא ממרר בבכי. "אנחנו שונאים את עצמנו, נלחמים בעצמנו, הורגים את עצמנו. מה אנחנו עושים? מה קורה לנו? לאוקראינים יש לאן לברוח, יש להם גבול עם פולין, עם רומניה. לנו אין לאן לברוח".