מעניין
פוסט מטלטל ומרגש: "אני האמא שאין לה אפשרות כלכלית להכין משלוח מנות מושקע"
"כל שנה הילדים היו מתבאסים מחדש על המשלוח שלי, וזה היה לי מאוד קשה. ולמרות שלא תמיד היו מגלים שמות, הרגשתי איך כולם שנאו אותי. איך הם היו יורדים על המשלוח ה'מאעפן שלי'": ילדה שבגרה להיות אם ש'אין לה' - בפוסט מטלטל, שכולם צריכים לקרוא ולהפנים
- שירה דאבוש (כהן)
- פורסם י"א אדר ב' התשפ"ב |עודכן
פוסט של אישה בשם גבריאלה דהרי - מרגש את הרשת.
בפוסט מתארת דהרי את פורים כפי שהוא זכור לה מימי ילדותה - במשפחה בת שישה ילדים. "אני הייתי הילדה הזאת שהייתה מביאה את המשלוח מנות הכי מאעפן בכיתה, אם לא בבית ספר. כל פורים אמא שלי הייתה מעלה חום. שישה ילדים שצריכים להגיע עם משלוח מנות לבית הספר/ גן. היא הייתה מחשבת כל שקל, מכניסה לעגלה ומוציאה. מכניסה ומוציאה.
"ערב לפני, הייתה נותנת לנו הילדים להכין את המשלוחים לבד. הרבה יצירתיות ומחשבה היו מושקעים בהכנת המשלוחים כדי לפחות בזה להרשים, 'שיראה מכובד, ולפצות על כמות קטנה בממתקים והעוגיות שהכילו.
"כל שנה הילדים היו מתבאסים מחדש על המשלוח שלי, וזה היה לי מאוד קשה. ולמרות שלא תמיד היו מגלים שמות, הרגשתי איך כולם שנאו אותי. איך הם היו יורדים על המשלוח ה'מאעפן שלי'".
כילדה, אין ספק שהדבר הכאיב לה מאוד. אך התחושה הזו לא נעלמה משהתבגרה. "עם השנים וככל שהתבגרתי התביישתי מאוד להציג את המשלוחים שלי. גם ככה לא הייתי בשיא מבחינה חברתית והדבר הזה יצר עוד פער. אבל בעיקר כאב לי על אמא, כי ידעתי שאמא השקיעה הכי הרבה שיכלה, וזה הרגיש לא פייר הזילזול הזה".
כיום, כשהיא כבר אמא לחמישה ילדים בעצמה ומפרנסת יחידה - היא שוב מרגישה את הפער. "מחר אחד מילדיי אבא של שבת ונהוג שהבנים מביאים יין וחלה אלא שהאמא של 'אמא של שבת' כבר טרחה להכין שקיות הפתעה עם ממתקים והפתעות לכבוד האירוע, ואני שוב מרגישה את הפער. אין לי אפשרות להתפזר כלכלית. בטח לא על עוד 25 ילדים. והיום לצערי כבר אין שקיות הפתעה ב10 שקלים. הכל יקר וגם אם אמצא, המון הורים מרגילים את הילדים שלהם לשפע שכל דבר שהוא 'פחות' מגדול ומושקע, שווה לפח".
בנקודה זו מזדעקת דהרי, ובצדק. "למה זה טוב? למי? למה התחרותיות הזאת? ומה עם מי שלא יכול לעמוד באתגר? למה הכל חייב להיות כזה גרנדיוזי? חוץ מלנפח את האגו של ההורים ולעשות חורים וכאבי שיניים לילדים, זה לא תורם כלום. מדובר בילדים ששמחים גם מסתם לקבל סוכריה על מקל או צעצוע פשוט. פורים מתקרב וראיתי תגובה של מישהי בפוסט, שכתבה כי היא 'מתה לפגוש פעם אחת, את האמא שמכינה משלוחים מאעפנים' - וזה כאב.
"אני האמא הזאת שאין לה אפשרות כלכלית להכין משלוח מנות מושקע ולמרות זאת מה שאני מביאה אני מביאה מכל הלב שלי ומהמעט שיש לי. אני לא באה לחנך אף אחד, בטח לא לדרוש כלום. מי שיש לו בשפע שיבורך וימשיך להיות לו בשפע, אמן. אבל בבקשה, תתחשבו טיפה גם במי שאין ביכולתו, שהילדים לא ירגישו שהם פחות שווים כי המשלוח שלהם לא מוגזם כמו שלכם. ילדים, אם לא מכניסים להם דברים לראש, נהנים גם מהדברים הכי פשוטים שיש. תהנו מזה כל עוד אתם יכולים כי כשהם גדלים, גם הדרישות גדלות. חג שמח לכולם וסליחה אם הפוסט קצת מסורבל. כותבת בעיקר כדי לפרוק ולא חשבתי עליו יותר מידי", היא מסכמת.