רוצים לקבל את המטען הרוחני של פורים? 7 נקודות להתחזקות ביום זה

כידוע, כל חג ומועד בלוח השנה העברי טומן בחובו הארה והשפעה רוחנית מיוחדת לו, ואם משקיעים בעבודה הרוחנית המיוחדת לאותו מועד – זוכים לאותה השפעה. אז על מה צריך לשים דגש ביום הפורים? הנה שבע נקודות מהותיות של יום קדוש זה.

1. בראש ובראשונה – מצוות היום. ישנן ארבע מצוות שהן עיקרו של יום הפורים: קריאת מגילה, מתנות לאביונים, משלוח מנות ומשתה. אלו הם החיובים של יום זה, ולכן לפני הכול צריך לדאוג לקיימן כסדר.

משלוח מנות, מקרא מגילה, משתה ומתנות  לאביונים – כל מה שחשוב לדעת. הרב זמיר כהן מבאר את ההלכות הבסיסיות החשובות לפורים:

2. תהילים ותפילות.פורים הוא זמן של עת רצון, קבלת תפילות וישועות, ולכן מומלץ למצוא זמן בין קיומן של מצוות היום לאמירת פרקי תהילים, ולתפילות ובקשות על כל צורכנו, הן בעניינים גשמיים והן על עניינים רוחניים, כמו סיוע משמים בהתחזקות ועלייה רוחנית.

הרב אברהם אלימלך בידרמן כותב בספרו 'באר החיים' – פורים "הזמן גרמא לבקש מאת מלך מלכי המלכים הקב"ה כל משאלות לבו לטובה, ובשעת הכושר זו בוודאי ימלא כל משאלותינו לטובה ולברכה, וכלשון בעל ה'אמרי נועם' מדזיקוב (לפורים, אות מ"ט) "ענין ימי פורים, התגברות הרחמים והרצון עד למעלה ראש", ואפילו רפואות וישועות למעלה מדרך הטבע, שהרי היום הזה אינו בכלל שאר ימים, אלא למעלה מעליהם. ובבחינה דלעתיד לבא, ועל כן יהא האדם מרבה בתפילה ביום זה".

3. לימוד תורה. מכיוון שפורים הוא יום שגדוש במצוות, לימוד התורה ביום זה מוזנח באופן יחסי לשאר הימים, ולכן יש להתחזק בעניין זה דווקא ביום זה בו קיים רפיון, ולהקדיש זמן ללימוד התורה.

מרן הרב גרשון אדלשטיין, ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה, מסר את הדברים הבאים לחיזוק לימוד התורה בפורים "עסק התורה בפורים הוא זכות גדולה מאד, ומעשים שהיו בחוץ לארץ, בציבור שעשו חיזוק להתמדה בתורה בפורים וזכו בזה לישועות. ישועות שצריכים להם זכויות מיוחדות, ובזכות עסק התורה בפורים זכו לישועה.

"והסיבה לזה מפני שיש פסוק בתהלים "עת לעשות להשם הפרו תורתך" (קיט, קכו), ויש כמה פירושים בזה, ואחד הפירושים שאמרו חז"ל (ירושלמי, סוף ברכות) שבזמן שיש 'הפרו תורתך', שיש כאלה שמתרפים ולא עוסקים בתורה, זהו 'עת לעשות להשם'  –להתחזק בעסק התורה. ואמרו שם "אם ראית את הבריות שנתייאשו ידיהם מן התורה-  מאד עמוד והתחזק בה, ואתה מקבל שכר כולם". היינו שבזמן שיש בציבור רפיון מתורה, זהו זמן שאפשר לזכות בו לזכויות מיוחדות, ומי שמתחזק נוטל שכר כנגד כולם".

וכן מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל כותב בספרו 'חזון עובדיה' (על פורים, עמוד קפא) "הואיל והכל טרודים בסעודת פורים ובשאר המצוות של היום, יש להיזהר ללמוד תורה ביום זה, כי לימוד התורה הוא קיום העולם".

4. שמחה. חז"ל מציינים "משנכנס אדר מרבין בשמחה", וישנה מצווה מיוחדת לשמוח בפורים, כפי שכתוב במגילת אסתר "לעשות אותם ימי משתה ושמחה". בפורים הייתה קבלת תורה מחודשת, כפי שנאמר במגילת אסתר "קיימו וקיבלו היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלווים עליהם", רק שהפעם בניגוד למעמד הר סיני שם קבלת התורה הייתה ככפיית ההר כגיגית, בפורים קבלת התורה הייתה – מאהבה. ולכן פורים הוא יום שיש בו קדושה גדולה, של קבלת התורה מאהבה.

מצוות השמחה בפורים היא גם על נס ההצלה שאירע, וגם על קבלת התורה מאהבה. סיבה נוספת לשמחה הגדולה יותר משאר הנסים שאירעו לעמנו היא שזכינו שנעשה לנו "ונהפוך הוא", כפי שנכתב במגילת אסתר "והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה".

רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא כותב בספרו 'אוהב ישראל' (פרשת זכור ופורים ב'): "עיקר השמחה בא מחמת ההשתנות מדבר אל היפוכו. וכן הנס הגדול של פורים והשמחה הוא על ידי 'ונהפוך הוא' אשר ישלטו היהודים גו', ופור המן נהפך לפורינו. ומטעם זה היה גם כן שמחה וחדווה בכל העולמות".

בפורים אנו זוכים להארה מיוחדת על ידי קיום המצוות של פורים. וככל שהשמחה בימים אלו בקבלת התורה והמצוות ומלכות שמים תהיה גדולה יותר, כך זוכים להארה גדולה יותר משמים, כפי שכותב ה'שפת אמת': "לעשות אותם ימי משתה ושמחה. שעל ידי המצוות שבפורים נעשין הימים ימי משתה, ומתגלה בהם שפע הקדושה ואור הנסים. ובאמת אותו הדור הוציאו זאת מכח אל הפועל כדכתיב 'ועשה אותו יום משתה ושמחה על כן היהודים הפרזים... עושים'. משמע שלפי שעשו אותו יום משתה שהייתה שמחתם לשם שמים, ושמחו בקדושת שמו יתברך שנתקדש. ומצווה שקבלו בשמחה עדיין עושין אותה בשמחה. וכמו כן היום כפי מה שמקבלין הימים בשמחה לשם עבודת הבורא – כך מאירין הימים".

עוד מגלה לנו ה'אוהב ישראל' כיצד ניתן להביא עלינו ניסים ושמחה לאורך כל ימות השנה, והנה לשונו "על ידי זיכרון הניסים והנפלאות הגדולים והנוראים אשר עשה עמנו הבורא יתברך, על ידי זה נעשה ונתעורר ההארה הגדולה שהיה אז בזמן הנס, להיעשות נס כזה גם כן בכל דור ודור לפי הצורך.

"והימים האלה של ימי הפורים נזכרים, היינו הם נעשים בכל דור ודור. ושורש הדבר הוא שעל ידי שאנו מודים ומשבחים לבורא באמת ובלב תמים ובדביקות גדול על שעשה לאבותינו את כל הנסים האלה – בזה אנחנו מעוררים את המקור העליון להשפיע עלינו כל טוב וכל חדווה וששון ושמחה לעשות עמנו נפלאות ונסים לטובה ולהיות בשמחה כל ימי השנה. וזה שאמרו חז"ל 'משנכנס אדר מרבים בשמחה'. שאז נתעוררו הנסים והנפלאות שעשה השם יתברך לאבותינו בימים ההם, וכמו כן יעשה עמנו נסים לטובה" (פרשת זכור ופורים ב').

מה מסתתר מאחורי חג הפורים? ואיך מגיעים לשמחה? הרב חיים זאיד בשיעור מיוחד ומחזק לפורים:

5. אהבת ישראל. בפורים ניתן לעשות תיקון למה שאמר המן רשע "ישנו עם מפוזר ומפורד" על ידי אחדות בישראל ויצירת אחווה. זו הסיבה שתוקנה מצוות משלוח מנות איש לרעהו – להראות חיבה ורעות. ולכן בשולחן ערוך נכתב "וכל המרבה לשלוח לרעיו – משובח".

וכן מרן הרב גרשון אדלשטיין כתב במכתבו "ימי הפורים נתקנו להרבות אהבה ואחווה, ומשלוח מנות איש לרעהו. על כן יש להיזהר בימים אלו ביותר בהנהגה שבין אדם לחברו".

6. אמונה בה' ובהשגחתו הפרטית. מרן הרב אהרן יהודה ליב שטינמן זצ"ל נשאל במה ראוי להתחזק בפורים, והשיב  כי יש להתחזק באמונה בהשגחה פרטית, כפי שניתן ללמוד מכל שרשרת האירועים של מגילת אסתר – הנראים כדרך הטבע, ורק לאחר שנים מתברר כי כולם היו בהשגחתו העליונה של הבורא על מנת להביא גאולה לעמו ישראל.

7. קבלת התורה מתוך אהבה, ואהבת השם. מרן הרב  גרשון אדלשטיין אמר בשיחתו לקראת פורים "בפורים חזרו וקיבלו את התורה מאהבה, וכמו שאמרו חז"ל (מסכת שבת פח, א) שבמעמד הר סיני הייתה קבלת התורה רק מיראה, שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית, ואמר 'אם אתם מקבלים את התורה – מוטב, ואם לאו – 'שם תהא קבורתכם', ופירשו המפרשים (תפארת ישראל, מהר"ל, פרק לב) שאין הכפייה ממש כפשוטו, אלא הייתה כפייה שכלית, שהבינו בשכלם שזה כדאי, והיו כמוכרחים מצד שכלם לקבל את התורה, ולא מצד אהבת השם, אלא מפני שהבינו כי בזה יזכו לחיים מאושרים. וזה עניין  כפיית ההר כגיגית, שהייתה כפייה שכלית, שהשכל מחייב את זה.

"בפורים היה נס שהביא לקבלת התורה מאהבה גם אצל כלל הציבור. וכמו שאמרו שם בגמרא על הפסוק" קיימו וקיבלו היהודים" – קיבלו מה שקיבלו כבר, ופירש רש"י: מאהבת הנס שנעשה להם. והיינו, שעל ידי הנס קיבלו אהבת השם, והגיעו לקיים את התורה לא מצד שזה 'כדאי' אלא מאהבה!

"מאחר שזה זמן קבלת התורה מאהבה, הרי ההשפעה חוזרת, ובכל שנה בפורים יש סייעתא דשמיא לאהבת השם".

חשבתם שאתם מכירים את סיפור המגילה? בואו להכיר את הדמויות שבתאטרון הבובות הגדול של פורים מזווית שונה לחלוטין, עם הרב שלמה לוינשטיין: