סיון רהב מאיר: 5 דברים על תענית אסתר ועל פורים

מה תעשו מיד אחרי שתסיימו לקרוא את הקטע הזה, בהנחה שבכלל תקראו אותו עד הסוף? האם תחשבו עליו רגע, או תעברו מיד להודעה הבאה שקיבלתם?

בשבת האחרונה התחלנו לקרוא את ספר "ויקרא". רש"י מספר שבין דיבור לדיבור, בין הוראה להוראה שמשה קיבל מאלוקים, היו שתיקות והפסקות. מדוע? כדי לתת למשה "רווח להתבונן" בין הנושאים השונים. איזה ביטוי יפה, רווח להתבונן. פסק זמן כדי להפנים ולחשוב.

הנה מה שכתבו על כך השבוע, בדף של תנועת "מהפכת הקשב": "דמיינו אדם לוחץ על כפתור וממתין למעלית שתגיע, או מכין לעצמו כוס קפה וממתין למים שירתחו, או יושב במסעדה וממתין לחבר שמאחר בכמה דקות. בעבר הלא-רחוק היום שלנו היה מלא ברגעים כאלה. רגעים שבהם היינו רק עם המחשבות והרגשות שלנו. 'הרגעים שבין הרגעים'.

"היום, בואו נודה, הרגעים שבין לבין מתמלאים אוטומטית בפתיחת הנייד וגלילה חסרת תכלית. גם אם שנייה לפני כן בדקנו התראות, פתאום עולה שוב הצורך הזה. העיקר לא להרגיש חסר מעש, משועמם, לא פרודוקטיבי, בודד...

"ההצעה שלנו היא כזו: חפשו את אותם רגעים ותנו לעצמכם לחוות אותם במלואם. בהמתנה למעלית, למיקרו, לרכבת וכו' – גם אם זה מביך לרגע, ואפילו אם קיבלתם התראה בנייד – פשוט תהיו נוכחים".

רווח להתבונן. בהצלחה.

מה הקול הפנימי שלך?

שמעתי הרבה דרשות בהרבה בר מצוות בחיי, את רובן אני כנראה לא זוכרת, אבל רעיון קטן שאמר הרב יונתן אבר לחתן בר המצווה איתמר ברזל, תפס אותי. וכך הוא סיפר לילד בן ה-13:"בדרך כלל בחיים, כשמדובר בדברים גשמיים, אתה תשמע קול פנימי שמדבר אליך בלשון אני: 'אני רעב', 'אני עייף', 'אני צמא'. לעומת זאת, בדברים רוחניים, תשמע קול שפונה אליך מבחוץ ואומר 'אתה': 'אתה צריך לקום לתפילה', 'אתה צריך לעזור במטבח', 'אתה יודע שאתה צריך לעשות מה שאמא ביקשה'.

כלומר, כשמדובר בצורך גופני יש מנוע פנימי שדוחף אותך להשיג אותו, וכשמדובר במצווה, בחסד, בעשייה שלא מיועדת לצרכים שלך – המנוע הוא יותר חיצוני.

אחת המטרות שלנו בחיים היא לנסות ולהפוך את המשוואה הזו. להצליח לחיות חיים שבהם אתה מתלהב ושומע קול פנימי שאומר: אני 'רוצה ללמוד!', 'אני רוצה לעזור!', 'אני רוצה לקום מהמיטה!'. אני מאחל לך שתנסה לשים את הדברים האלה במרכז החיים שלך, שזה יהיה הרצון האמיתי והפנימי שנובע מתוכך. בהצלחה".

מזל טוב, איתמר. נדמה לי שיש כאן איחול לכולנו.

ברית מילה בגיל שש, באמצע המלחמה

"בשבת ניגשה אלי לארה, עם רעיון מפתיע", כתבה לי הלילה שליחת חב"ד באודסה, חיה וולף, שנמצאת כעת בגרמניה עם ילדים ונשים שהצליחו לברוח. בעלה, הרב אברהם וולף, חצה איתם את הגבול אבל חזר לאודסה, שבה נמצאים עדיין אלפי יהודים. וכך מספרת חיה:"לארה חייכה ושאלה אותי: הרי אנחנו נשארים כאן לפחות לשבוע הקרוב, אז אולי אפשר לעשות ברית לבן שלי, אנדריי?

כמעט התעלפתי מההצעה שלה. ברית? עכשיו? עוד לא התאוששנו מהדרך, עוד לא סיימנו להסדיר מסמכים.

"אבל מה אפשר להגיד לאישה שעזבה את הבית והשאירה מאחור את בעלה, ומבקשת לעשות כעת ברית לילד בן שש? לארה הוסיפה שיש עוד אימא שמבקשת זאת, אנה, שגם בנה כבר בן שש.

"דווקא מתוך אי הוודאות הן ביקשו ודאות. דווקא מתוך הערבות היהודית המופלאה שמתגלה כאן, הן הרגישו החמצה על כך שהבן היהודי שלהן לא נימול. אחת מהן אפילו לא ידעה מה זה ברית מילה כשהבן נולד, לפני שנכנסה לקהילה שלנו.

"אז הסדרתי נשימה, חייכתי חיוך גדול, ואמרתי לה שזה רעיון מצוין. במוצאי שבת הרב יהודה טייכטל, הרב הראשי של ברלין, מנהיג הקהילה המדהימה שמארחת אותנו בינתיים, הזמין מוהל. ארגון 'ברית יוסף יצחק' שמתמחה בבריתות כאלה שלח אלינו את המוהל מרדכי צבי סלומון. היום זכינו להכניס בבריתו של אברהם אבינו את אנדריי-ברוך ואת מישה-לוי יצחק.

"כל הילדים מבית היתומים של אודסה, כל האימהות והמשפחות שכאן איתנו חגגו איתם.

"בברית מילה נהוג לומר: 'וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ, וָאֹמַר לָךְ: בְּדָמַיִךְ חֲיִי, וָאֹמַר לָךְ: בְּדָמַיִךְ חֲיִי'. זהו דם ברית המילה. ריבונו של עולם, אם נגזרו עלינו דמים... נקווה שהיום יצאנו ידי חובה במצוות ברית המילה לשני ילדים בני שש.

מאחלים מכאן חג פורים שמח, שבו נזכה כולנו כמו במגילת אסתר, ל'ונהפוך הוא', לשפע ניסים ובשורות טובות, בימים ההם בזמן הזה".

5 דברים על תענית אסתר ועל פורים

1. היום, י"ג אדר, ערב חג הפורים, מציינים את תענית אסתר. הצום הוא לזכר הצום של אסתר, ושל כל עם ישראל, בימי הגזירה של המן. אסתר לא פעלה לבדה אלא חיברה אליה את האומה כולה ואמרה למרדכי: "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים". מאז ועד היום, יש כוח לרבים שמתכנסים נגד גזירות וצרות.

2. בערב, אחרי הצום, מתחיל חג הפורים, ובו ארבע מצוות: משלוח מנות - על כל אדם לשלוח לפחות שני מאכלים לאדם אחד. אפשר לשלוח לחברים ולשכנים, וכמובן לחפש בשכונה עולים חדשים, קשישים, ואת מי שאולי לא מקבל משלוחי מנות רבים.

3. מתנות לאביונים - הרמב"ם כותב שזו צריכה להיות המצווה העיקרית של פורים: לתת צדקה לשני עניים בסכום שמספיק לפחות למנה של אוכל (אפשר כמובן דרך ארגון/עמותה). השמחה של אחשוורוש במגילה מאופיינת בעושר, בבזבזנות, בהצגת כל הפאר של הארמון שלו. השמחה של פורים היא הפוכה – שמחה שמגיעה דרך נתינה לזולת ועזרה למי שאין לו.

4. סעודת פורים – במהלך יום הפורים אוכלים ארוחה חגיגית עם בשר ויין. האלכוהול הרב במשתה אחשוורוש הוביל במגילה לדברים שליליים. כאן, שוב, מדובר בשמחה מסוג אחר: שתייה שלא מובילה להוללות ולאלימות, כמו שנהוג לחשוב. בפורים מתברר שהיין יכול להוציא מאיתנו גם שמחה אמיתית וטובה.

5. קריאת מגילת אסתר – קוראים את המגילה פעמיים: פעם אחת הערב ופעם אחת מחר (ובירושלים – מתחילים מחר בערב). הקריאה החוזרת, בלילה וביום, מדגישה שהסיפור הזה של העם שלנו נכון גם בתקופות חשוכות ואפילות בחיינו, וגם בתקופות מוארות ואופטימיות. וכשם שהמציאות יכולה להשתנות פתאום לרעה במהירות (בגזירה של המן להשמדת היהודים, ובימינו גם בקורונה וגם במלחמה באירופה) - כך המציאות יכולה להפתיע לטובה, ברגע אחד, ופתאום הצרות נעלמות, פתאום ״לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר״. גם במגילה וגם, הלוואי, בימינו.

פורים שמח!

3 משפטים על שמחה

בואו נודה, קשה לנו לשמוח. אנחנו חיים בתקופה מאותגרת-שמחה. אז לכבוד היום השמח הזה, חג הפורים, שממנו אמורים לקבל שמחה לכל השנה, הנה שלושה ציטוטים קצרים מתוך ספרי החסידות, שיכולים לכוון אותנו ליותר שמחה:

* "תחשוב טוב יהיה טוב" – מחשבה טובה יכולה לשנות את המציאות. האדם נמצא במקום שבו מחשבותיו נמצאות, ואם מחשבותיו יהיו במקום טוב וחיובי, אם הוא חושב באופן מלא באמונה ובביטחון, אז בכוח המחשבה הוא ישפיע ויקרין החוצה וגם המציאות שלו תשתנה לטובה.

* "רק אדרבה - להראות בעצמו תמיד תנועות כאילו הוא מלא שמחה בליבו, אף על פי שאין בליבו כן בשעת מעשה - וסופו להיות כן" – כאן לא מדובר על המחשבה, אלא על המעשה. גם אם אתה לא מלא בשמחה, אם תתנהג באופן שמח, זה ישפיע פנימה וגם תרגיש יותר שמחה. כלומר, הדרך לשמוח היא פשוט להתנהג כאילו אתה כבר שמח.

* "מתוך שמחה, נעשית העבודה ביתר הצלחה וביתר מהירות" – אנחנו מתאמצים ועושים ופועלים, אבל לפעמים שוכחים את התבלין המרכזי שצריך ללוות את כל הפעילות בעולם הזה, השמחה. לפני כל המשימות ברשימת המטלות, צריך לגשת אליהן מתוך שמחה, והיא תגרום לכל משימה שהיא להתבצע ביותר הצלחה ומהירות.

פורים שמח, ושפע שמחה.