"יש לך הורים? רוץ אליהם"

למחלקת יעוץ והכוונה בארגון הידברות מצלצל בחור, ומשתף אותי בכך שלאחרונה נחשף ליופייה של היהדות, והלב נפתח להתקרב למצוות מעשיות - שמירת שבת, תפלה, שמירת כשרות ברמת הידור גבוהה וכן הלאה, דבר שיצר פערים השקפתיים בין הוריו לבינו, וגרם למחלוקת שהכניסה אווירה עכורה הביתה. ובכן שאלתו בפיו, מה עושים, ואיך מגשרים על הפערים?

הדבר הראשון שאמרתי לו, ושכל אדם צריך לזכור, הוא שהם ההורים ואנחנו הילדים, ועלינו מוטל הציווי השמימי "כבד את אביך ואת אמך".

בהקשר הזה סיפרתי לו על יהודי יקר ממרכז הארץ שסבל ממחלה קשה שפגעה ביכולת התפקוד שלו. בתקופה הראשונה היו ילדיו עוזרים לו לרדת את שלוש הקומות לתפילות ולשיעור התורה היומי, אך ככל שנקפו הימים – הם התעייפו מהתפקיד החדש, והאב נותר בביתו. השכנים, שהבחינו בכך, החליטו לעשות תורנות ביניהם, והם היו אלו שהורידו את השכן לתפילה ולשיעור תורה. ביום בהיר אחד, כך, ללא התראה מוקדמת, אותו אדם התמוטט, נפל ונפח את נשמתו, כשהוא בן 63. במהלך השבעה הגיע לנחם הרב דוד ברוורמן – מכר ותיק של אחד הבנים, שהוא איש עסקים שזה עתה שב מארה"ב ובא ארצה לשבת שבעה. כשנתקלו זה בעיניו של זה, אמר לו הרב ברוורמן: כבר תקופה ארוכה שלא ראיתי אותך בשכונה. האחים החליפו מבטים – אכן גם הרב הבחין בהיעדרות הממושכת, ובהזנחת הטיפול באב המנוח. הבן הבין את הרמיזה שבדבר, וסיפר, כשדמעות בעיניו: "בזמן שאבא נפטר, הייתי באמצע חתימה על חוזה של עסקה גדולה מאוד. פטירתו של אבא גרמה לי לזעזוע. באותו רגע השלכתי את החוזה על הרצפה, דרכתי עליו ואמרתי לעצמי: אני חצוף וכפוי טובה! כשהייתי ילד עם בעיות קשב וריכוז, אבא ידע להשקיע בי זמן, כסף וכוחות מכל הלב. ואני? בכל חודש תכננתי לחזור לארץ ולהיות עם אבי, ואז עוד עסקה הגיעה, ועוד אחת שמשכה אותי להישאר בארה"ב, ולא לתמוך באבי בתקופה הכי קשה של חייו". אז פרץ הבן בבכי קורע לב. "הרב ברוורמן, יש לך הורים?". "כן, שיהיו בריאים", ענה לו הרב. "אז רוץ אליהם! כי יבואו ימים שתרצה ולא תוכל. הייתי מוכן לתת כל הון, רק כדי לשהות עוד קצת במחיצתו של אבא ז"ל בתקופה הקשה ולאחוז בידו החמה. היום היד של אבא כבר קרה, אין לי היכולת לעשות זאת גם אם ארצה".

לאחר ההקדמה הארוכה הזו, אמרתי לאותו בחור שעם כל זאת, ויחד עם כל הכבוד הגדול שאנו רוחשים כלפי הורינו - זה כמובן בתנאי שההורים לא מצווים או מכריחים את הילדים לעבור חלילה על מצווה ממצוות התורה. אלא שכאן צריך לדעת להבחין בין דברים שהם הלכה של ממש, לבין דברים שהם חומרה; בין מצוות התורה שחובה לקיים גם נגד רצון ההורים, ובין נושאים שבהם ניתן לנהוג בחוכמה, ולוותר על חומרות או הנהגות שונות כדי להמשיך לכבד את ההורים כפי שדורשת מאיתנו התורה הקדושה.

הבחור קיבל בסיעתא דשמיא הדרכה והכוונה מפורטת כיצד ללמוד ולהתנהל בצורה נכונה ומכבדת, והאמת והשלום אהבו.

לייעוץ והכוונה מהרב ירון יצחקוב וצוות המחלקה, חייגו 073-2221230