"הקב"ה הפגיש אותי עם מקומות נמוכים, בשביל להעלות אותי גבוה"

"כשהייתי בן שלוש ההורים שלי נסעו לשליחות בברזיל וקולומביה וזה מאוד השפיע עליי", אומר אבינר, 23, נשוי ואב לשניים, המתגורר בטירת יהודה, מפיק מוזיקלי ויוצר. "נולדתי למשפחה דתית לאומית, יש לי אחות בכורה ואחריי עוד חמישה אחים. סך הכל גרנו בדרום אמריקה במשך ארבע שנים, ואני זוכר שממש הרגשתי שם זר. נכון שגרתי שם מהיום שבו אני זוכר את עצמי, אבל בפנים איכשהו ידעתי שזה לא המקום שלי. כשחזרנו לארץ, פתאום הרגשתי שהתחלתי לחיות".

(צילום: רעות אורה קאופמן)

נפילה לצורך עלייה

אבינר ממשיך לספר: "כשחזרנו לארץ גרנו בשומרון, ביישוב צופים, ומהר מאוד התחברתי למוזיקה. שרתי במקהלות של בית הספר, ובדרך כלל גם הייתי שחקן ראשי בהצגות. בנוסף לכך, המקום המוזיקלי התפתח אצלי מהר מאוד לקטע של ריקוד. כבר בגיל 12 רקדתי והושפעתי המון מהיפ הופ ופופ אמריקאי. בגיל 15 התחלתי להתעניין בקטע של דיג'יי, הורדתי תוכנה במחשב והתחלתי לעשות מוזיקה גם באופן הזה. שנה לאחר מכן עברתי לפנימייה, כי רציתי להיות יותר עצמאי. הייתה שם מגמת מוזיקה, וכמובן שנרשמתי אליה. במשך שלוש שנים למדתי מוזיקה, ניגנתי על פסנתר וגיטרה, וגם למדתי סאונד והפקה.

"שלוש שנים לפני כן, כשהייתי בן 13, עזבתי את חיי התורה והמצוות. זה היה לי קשה ולא התאים לי אז פרקתי עול. חיפשתי את הנאות החיים. אפילו ביום כיפור לא צמתי. שנה לאחר מכן, בגיל 14, התחלתי לצרוך סמים ואלכוהול. בשלב מאוחר יותר גם הגעתי לצריכה של חומרים קשים ביותר. ההורים שלי כאבו את מה שקרה לי, אבל לא היה להם הרבה מה לעשות. תודה לאל, יחסית סיימתי מהר עם הצריכה המסוכנת הזו.

"יחד עם זאת, למרות ההתרחקות שלי, תמיד הרגשתי שאני מחובר לה' באיזשהו מקום. אף פעם לא פקפקתי בכך שיש בורא לעולם, ושיש השגחה כללית ופרטית. בסופו של דבר אני חושב שהדבר הזה הוא גם מה שהחזיר אותי. לא איבדתי את המקום שרוצה קשר עם בורא עולם".

(צילום: נבו ארמה)

(צילום: נבו ארמה)

פיסה של אלוקות

לדבריו של אבינר, החיפוש הרוחני המשיך לבעור בו, והמשיך לקרב אותו לחיי תורה ומצוות. "בגיל 17 התחלתי ללמוד קבלה, וזה היה מאוד חזק עבורי. זו הפעם הראשונה שהבנתי שיש תוכן וערך מאחורי המצוות המעשיות. היום אני יודע שהקב"ה הפגיש אותי עם מקומות נמוכים בשביל להעלות אותי גבוה. אני מבין שהייתי צריך לעבור את מה שעברתי בשביל להבין את מה שאני מבין היום".

לאחר שהבנת זאת, מה עשית כדי להתחזק בתורה ומצוות?

"מיד אחרי שסיימתי תיכון נכנסתי לישיבה בתל אביב. רציתי לשקוע בתורה וגם להיות קרוב לעניינים של המוזיקה. היה לי רצון גדול לצבור ניסיון על במות, ובאמת הופעתי והקלטתי לא מעט בשנה הזו. התחלתי בישיבת הסדר, אבל זה לא הסתדר כי אחרי תשעה חודשים בישיבה התחתנתי וקיבלתי פטור מהצבא. לא חששתי להתחתן בגיל צעיר. העניין של החתונה היה פשוט בשבילי כי לא הרגשתי שלם בלי אישה. אשתי מבוגרת ממני בשמונה שנים, אבל זה לא מפריע לנו ולא הפריע מעולם".

אני מניח שבכל זאת היו קשיים בחתונה בגיל כה צעיר

"ההחלטה להתחתן הייתה לי קלה, ואני מאוד מאוד שמח על ההחלטה הזו. המשפחה שלי מכניסה לחיי אושר רב, ברמות שקשה לתאר. בני משפחתי הם הכי חשובים לי בעולם, ואני מודה לה' עליהם בכל יום. אבל יחד עם זאת, אומר שאחרי החתונה לא תמיד היה פשוט. הנישואים המוקדמים הביאו הרבה קשיים לחיים שלי. היום אני חושב שאולי זה באמת היה מוקדם מדי בשבילי. היו לי המון רצונות, ופתאום יש בחיים מחויבויות שהן במקום הראשון. רציתי להשקיע במוזיקה, אבל המשפחה שאבה ממני כוחות. לצד הברכה הבאה שהנישואים הביאו, כמובן שהייתה גם דאגה כלכלית, כי הייתי צריך לפרנס את הבית.

"בתקופה ההיא, ועד היום, אני מתפרנס בעיקר ממופעי רחוב. מגיע למקומות הומי אדם בערים מרכזיות, בשעות שיש בהם תנועה חזקה, מוציא את הגיטרה ומתחיל לנגן. אחרי כמה שעות אני בדרך כלל עושה כמה מאות שקלים. בהופעות האלה אני לא שר, רק מנגן. אני ממש מכניס את הנשמה שלי בנגינה. הגיטרה מדברת כשאני מנגן עליה. לפעמים צועקת, לפעמים בוכה, לפעמים מחייכת. אני מקבל רושם חזק שאנשים נהנים, וגם רואה את זה גם בכסף שהם שמים. אני בא עם מגבר שנותן לי ליווי וקצב, וזורם איתו.

"מעבר לכך, אני גם מופיע בכל מיני מקומות נוספים. בעתיד בעזרת ה' יהיו לי הופעות גדולות יותר, עם חומרים מקוריים שלי. חשוב לי שהשירים שלי יגיעו רחוק, כי המוזיקה שלי מתרכזת בארבעה דברים חשובים: החיבור שבין אדם לעצמו, לבת או בן זוגו, לעולם ולבוראו. בכלל, באופן כללי אני אחד שמחפש משמעות בכל דבר. אגב, לגבי ההופעות אני גם יכול לומר שתודה לאל גם זכיתי כבר להופיע בחו"ל, בין היתר עם זמרים מפורסמים. הופענו יחד במהלך סיבוב מופעי התרמה לרשת שבה למדתי. הם הציגו אותי כאחד שלמד במוסדות שלהם ומהווה השראה. באמת הייתי במקומות לא פשוטים, אבל לקחתי את עצמי בידיים וברוך ה' יצאתי משם.

"בנוסף לכך, למוזיקה יש השפעות רבות על חיי. לפני כמה שנים עסקתי בניהול מוזיקלי של להקה שהורכבה מנערים בסיכון. הייתי שם, ולכן אני מאוד מבין את המקום שלהם. בהמשך הדרך הקב"ה עזר לי והפגיש אותי עם מפיקים מעולים. בשלב מסוים, אחרי שלמדתי כמו שצריך איך להפיק שירים, גם הקמתי אולפן משלי. לפני חצי שנה הוצאתי את 'מעט מן הטוב', אלבום עם 11 שירים מקוריים. חלק מהשירים הפקתי לבד, וחלק בעזרת מפיקים אחרים".

(צילום: רעות אורה קאופמן)

לאחר השינוי שעברת, כיצד אתה מחבר את עשייתך המוזיקלית לעבודת ה'?

"עבודת ה' זה הכל בחיים. אני חושב שהעבודה של כל בן אדם היא להיות עם ה' 24/7, ממש כמו החבר הכי קרוב שלו. הקב"ה הוא הכי הכי קרוב שיש, לכל אחד. יותר קרוב מכל בן אדם שיכול להכיר אותך אי פעם. עם ה' אפשר לדבר תמיד על הכל. ובכלל, אני מאוד מאמין בכוח של דיבור ואותיות. חז"ל מלמדים אותנו שבעשרה מאמרות נברא העולם. מעבר לכך, אני עובד מהמקום הרוחני של באמת להרגיש. אני לא משחק, לא עושה כי צריך. כשהייתי בישיבה הרגשתי שאני צמא ללמוד עוד ועוד, שאין סוף לחוכמה הקדושה הזו, והתחושה הזו ממשיכה ללוות אותי עד היום.

"בנוסף לכל זה, בשלב מסוים בחיי הבנתי כמה אני משמעותי לעולם, וגם זה קירב אותי לה'. הבנתי כמה כוח יש לי, כוח שבעזרתו אני יכול לשנות את המציאות. התורה מעודדת את האדם לפעול, הקב"ה נותן לנו מלכות כאן בעולם הזה. יש לאדם כוחות אין סופיים, והתפקיד שלנו הוא לנצל אותם.

"בתוך כל זאת, אני גם מנסה להתחבר לה' דרך מצוות מסוימות. למשל, אני מאוד מחובר למצוות הצדקה. נתינה זה להיות מעל הטבע. כשתינוק נולד הוא יונק ולוקח לעצמו. זה הטבע. לעומת זאת, כשאדם נותן, הוא מתחבר לאלוקי שבו. הקב"ה נותן, ואם גם אתה נותן - ככה אתה מתקרב אליו ונהיה דומה לו. אני מקווה שאמשיך לתת, להתפתח, ולהביא ברכה לעולם דרך שיריי ובכלל".