חשש בפסגת נאט"ו: רוסיה תנסה למצוא "תירוץ" לשימוש בנשק כימי

בבריסל נפתחה היום (חמישי) פסגה של מנהיגי המדינות החברות בנאט"ו. ראשי המדינות התכנסו לישיבת חירום, בה דנו בתגובה למתקפה הרוסית על אוקראינה. ככל הנראה, מפסגה זאת צפויה לצאת החלטה לתגבור הכוחות של הברית הצבאית במזרח אירופה, כמו גם הגדלת הסיוע הצבאי לקייב. מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג הדגיש בפתיחת הפסגה כי נאט"ו אמנם תגדיל את הסיוע לאוקראינה, אבל לא תשלח חיילים או מטוסים לשטחה, כיוון שאינה חברה בברית נאט"ו.

סטולטנברג הוסיף כי בנאט"ו חוששים שרוסיה, שלא עומדת במטרות המלחמה שהגדירה לעצמה, תנסה ליצור "תירוץ" שיאפשר לה לבצע שימוש בנשק כימי באוקראינה. אחד התסריטים המדאיגים העומדים במוקד החשש הוא שמוסקבה תטען לכך שארה"ב ובנות בריתה מתכננות לתקוף אותה בנשק כימי או ביולוגי וכביכול תרצה להקדים אותן. סטולטנברג ציין, שמתקפה כימית באוקראינה תשנה את פני המלחמה ותשפיע ישירות גם על המדינות שחברות בנאט"ו.

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי נאם בפני הפסגה בשיחת וידאו, וביקש ממנהיגי המדינות לסייע לארצו. הוא ציין עד כמה אוקראינה אסירת תודה, אך הוסיף שהיא זקוקה לעזרה נוספת. בין היתר אמר הנשיא האוקראיני כי לארצו יש צורך במטוסי קרב, טנקים, טילים ומערכות הגנה אוויריות על מנת להדוף את מתקפות הרוסים.

"אתם יכולים לתת לנו אחוז מכל המטוסים שלכם, אחוז מהטנקים. אחוז אחד", הפציר זלנסקי. נשיא אוקראינה לא ביקש הפעם מנאט"ו להגדיר את המרחב האווירי של אוקראינה כאזור אסור לטיסה – בקשה שנדחתה בעבר על ידי הארגון.

זלנסקי הזהיר לגבי המשך כוונותיה של רוסיה במלחמה: "אני בטוח שאתם מבינים שלרוסיה אין כוונה לעצור באוקראינה", הצהיר. "היא תרצה להמשיך הלאה ולפעול נגד חברות נאט"ו במזרח אירופה, המדינות הבלטיות, ופולין בוודאות".

לדברי זלנסקי, "נאט"ו עדיין לא הראתה מה הברית יכולה לעשות כדי להציל אנשים. הברית יכולה לעשות יותר כדי למנוע מוות של אוקראינים מהתקפות רוסיות ומהכיבוש הרוסי, באמצעות העברה של כל הנשק שאנחנו צריכים. כדי להציל אנשים ואת הערים שלנו, אוקראינה צריכה סיוע צבאי ללא הגבלות – כמו שרוסיה משתמשת במלוא הארסנל שלה נגדנו, ללא הגבלות". זלנסקי אמר שהעולם עדיין מחכה לתגובה "אמיתית" מנאט"ו.

דברים דומים אמר גם ראש הסגל של נשיא אוקראינה, אנדריי ירמאק, ששוחח היום עם כלי תקשורת בישראל. לדברי ירמאק, אף שהנשיא האוקראיני מעריך את המעורבות של ראש הממשלה נפתלי בנט בתיווך מול רוסיה, הם מצפים לתמיכה גדולה יותר מצד ישראל ולאספקת נשק וטכנולוגיות סייבר, כמו תוכנת הריגול "פגסוס".

ירמאק השווה את מצבה של אוקראינה למצבה של ישראל בזמן מלחמת העצמאות, כאשר מדינות רבות לא הסכימו לספק לה נשק מתוך שיקולים פוליטיים: "אנחנו מקווים שזה לא היה לשווא – במיוחד אחרי נאום זלנסקי בכנסת", הוסיף.

בהתייחסו למשא ומתן בין ארצו לרוסיה, אמר ירמאק: "המשא ומתן התחיל בצורה קשה מאוד עם טון לא מקובל מצד רוסיה, אבל עכשיו יש דיאלוג. יש נושאים שלא נתפשר עליהם, אבל יש נושאים אחרים שהם קשים אבל אפשר לדבר עליהם. אנחנו חושבים שמתקרב הרגע שבו שני המנהיגים יוכלו להיפגש. השאלות החשובות ביותר יידונו שם. יש אופטימיות זהירה מאוד לגבי זה".

בתוך כך, משרד האוצר האמריקני הודיע כי ארה"ב מוסיפה סנקציות חדשות על רוסיה. ברשימה הפעם נכללים 328 מחוקקים בפרלמנט הרוסי, עשרות חברות ביטחוניות וראש הסברבנק, הבנק הגדול ביותר ברוסיה. בריטניה הטילה אף היא סנקציות נוספות על רוסיה, בין היתר על בנקים רוסיים. ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, שנמצא בפסגה בבריסל אמר שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין "חצה את הקו האדום", וכי עליו להישפט בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.

בתגובה לדברי ג'ונסון, אמר דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב כי התנהלותו של הנשיא הבריטי היא "אנטי-רוסית" במיוחד, יותר מכל שאר המדינות האחרות שמטילות סנקציות על רוסיה. הוא הזהיר כי התנהלות זאת תוביל את ג'ונסון ל"מבוי סתום במדיניות החוץ", וטען שמדינות נאט"ו סובלות מ"היסטריה" ומחוסר הבנה של המתרחש באוקראינה.