לוחמי מג"ב שנרצחו בפיגוע הובאו למנוחות; אמה של שיראל הי"ד זעקה: "אני רוצה להיות במקומה"

רב-שוטר יזן פלאח ורב-שוטר שיראל אבוקרט הי"ד, לוחמי מג"ב שנרצחו אמש (ראשון) בפיגוע בחדרה, הובאו היום למנוחות. יזן נטמן בבית העלמין ביישוב הדרוזי כסרא-סמיע, ושיראל נקברה בחלקה הצבאית בבית העלמין בנתניה. אלפים ליוו אותם בדרכם האחרונה.

לפני הלווייתה של שיראל, פרצה אמה דבורה בזעקות כאב לפני הקבר: "שיראל שלי, קומי. איך לא שמרתי עליך? אני רוצה להיות שם במקומה".

סגן מפקד מג"ב, תנ"צ יצחק בריק, הספיד את אבוקרט: "שיראל עלתה מצרפת וחלמה לשרת במג"ב. רק לאחרונה עברה גיבוש לקורס מ"כים, והייתה מיועדת לצאת לקורס הפיקודי הקרוב. היא גדלה בנכר במשפחה ציונית, ועלתה כדי לשרת את מדינתה. בגופה היא מנעה פיגוע רב נפגעים. אין מילים כדי לנחם את המשפחה על האובדן העצום".

בת דודתה של שיראל, טרי, אמרה בכאב: "קשה לעכל שזאת המציאות שלנו, שלא נזכה לראות אותך שוב ולצחוק איתך, לחגוג איתך את החיים. כל שנה חיכינו לחגים כדי להיות ביחד סוף סוף. כואב לנו, זה שורף לנו בלב. גיבורה שלנו, איך לקחו אותך? בכזאת אכזריות, בכזאת פתאומיות".

היא הוסיפה: "לא משנה כמה אני אנסה לתאר את מי שהיית, רק מי שבאמת מכיר אותך יודע. שיראל, תודה על הזכות להיות בקרבתך. מבטיחה שלא נשכח אותך, כי אי אפשר לשכוח אותך".

לבית העלמין הגיעה הלוחמת נ' שנפצעה בפיגוע, כדי לחלוק כבוד אחרון לשיראל. בשל מצבה, היא הובאה על מיטה מיוחדת בסיוע מגן דוד אדום. בלוויה השתתפו גם שר התיירות יואל רזבוזוב וראש עיריית נתניה, מרים פיירברג-איכר.

אבוקרט בת ה-19 עלתה עם משפחתה מצרפת ב-2006, והתגוררה בשכונת רמת פולג בנתניה. היא הותירה אחריה הורים ואח.

פלאח הותיר אחריו הורים ושתי אחיות. מפקדו, רב פקד משה כהן, סיפר בהלווייתו כי אבל כבד נפל בפלוגת מג"ב: "יזן, מטובי בנינו, מת מות גיבורים. אנו מוכיחים יום יום שאנחנו נכונים לעמוד בפרץ ולהוות חומת מגן לעם ולמדינה. שיראל ויזן היו בקו הראשון, והיוו חומה בצורה. בגופם הם מנעו אסון גדול הרבה יותר".

השר לביטחון פנים עמר בר-לב ושר המשפטים גדעון סער ספדו אף הם ליזן. "אנחנו כאן בזכותו ובזכות חבריו לנשק", אמר בר-לב. "הוא סיכן את חייו מדי יום, והיווה ומהווה עבורנו עמוד האש. חבריו מספרים עליו שהיה בחור צנוע חייכני וערכי, שהמוטיבציה שלו הייתה לשם דבר".

סער השתתף בכאבם של בני המשפחה: "אין מילים שבכוחן לנחם את המשפחה היקרה והכואבת, שנפרדת ממך כאן בלב דואב וקרוע. אנחנו אוהבים אתכם ומחבקים אתכם. האבל שלכם הוא האבל של כל עם ישראל, והמילים שלי למשפחה, לכפר ולעדה האמיצה, וגם למשפחת משמר הגבול: אנחנו ביחד ננצח אותם, כמו שתמיד ניצחנו אותם".

השייח' מוואפק טריף, מנהיג העדה הדרוזית בישראל, ספד ליזן: "הוא היה חייכן ואהוב ואיננו עוד. נותרו רק תמונות שלו עם החיוך הכובש. הוא לא חונך על שנאת האחר ולא על תרבות מוות - הוא חונך על אהבת החיים והאדם, על עזרה לזולת, על כיבוד האדם".

אמל, דודו של הלוחם, סיפר ל-N12 על אחיינו: "קיבלנו את ההודעה באופן מזעזע, כרעם ביום בהיר. עד לרגע זה אנחנו לא מאמינים שאיבדנו את היקר מכל, שרק אתמול חזר מחויך וזקוף לשירותו המשטרתי במג"ב". הוא סיפר עליו כי "היה אדם מיוחד. אחרי סיום הלימודים הוא קיבל צו גיוס, וכבן יחיד במשפחה הוא יכול היה לא לשרת כלוחם. הוא עשה את כל המאמצים לשכנע כדי לשרת כלוחם".