בג"ץ לשרת החינוך: להעניק את פרס ישראל לפרופסור שתמך בתנועת החרם

(עודכן: 13:28)

בג"ץ הורה היום (שלישי) לשרת החינוך יפעת שאשא ביטון להעניק לפרופ' עודד גולדרייך את פרס ישראל בתחום חקר המתמטיקה ומדעי המחשב לשנת תשפ"א. זאת על אף שהחליטה שלא להעניק לו את הפרס בשל תמיכתו בתנועת החרם על ישראל – ה-BDS.

פסק הדין ניתן בדעת רוב, של השופטים יעל וילנר ויצחק עמית. השופט נעם סולברג סבר מנגד, כי אין עילה משפטית להתערב בהחלטתה של שאשא ביטון.

כזכור, ועדת השופטים להענקת פרס ישראל בתחום חקר המתמטיקה ומדעי המחשב החליטה בפברואר 2021 להעניק את הפרס לגולדרייך. שר החינוך הקודם, יואב גלנט, החליט שלא לאשר את ההחלטה, לאחר שנחשף כי גולדרייך חתם בעבר על עצומה שקראה להחרים את אוניברסיטת אריאל.

בחודש אוגוסט האחרון החליט בית המשפט העליון לבטל את החלטתו של גלנט והחזיר את ההחלטה לידיה של שאשא ביטון, על מנת שתשוב ותשקול אם לאשר את המלצת הוועדה. שלושה חודשים לאחר מכן הודיעה השרה על החלטתה שלא להעניק את הפרס לגולדרייך: "מטרתו העיקרית של פרס ישראל היא לעודד יצירה ישראלית, מצוינות ומחקר", כתבה. "קריאה לחרם על מוסדות אקדמיים בישראל חותרת תחת מטרה זו, שכן היא מבקשת לגדוע את היצירה, המגוון וחופש הדעות".

השופטת וילנר כתבה בפסק הדין, כי החלטתה של שאשא ביטון שלא לאמץ את המלצת ועדת הפרס בעניינו של פרופ' גולדרייך חרגה מאמות המידה המחמירות והמצומצמות שקבע בית המשפט בנוגע לאפשרות להתחשב בשיקולים חיצוניים ולהתערב בהחלטת הוועדה: "לא ניתן לקבל את טענתה של השרה, שלפיה חתימת פרופ' גולדרייך על העצומה מהווה קריאה כה חריגה וקיצונית שמצדיקה, לראשונה בתולדות המדינה, שלילה של פרס ישראל על בסיס שיקול חיצוני".

השופט עמית הוסיף: "השרה ציינה בהחלטתה כי ביטוייו של פרופ' גולדרייך 'ביקשו לפגוע בחופש הביטוי האקדמי'. לדידי, פגיעתה בחופש הביטוי האקדמי של שלילת הפרס מפרופ' גולדרייך קשה בהרבה. מצוינות אקדמית אינה הולכת בהכרח יד ביד עם דעות התואמות את הקונצנזוס הציבורי".

"שלילת פרס ישראל מאיש אקדמיה בעל שם, בשל התבטאויות ספורדיות כאלה ואחרות, היא הזמנה לניטור, מעקב ורדיפה אחר אנשי אקדמיה בישראל. כמדינה החיה על מצוינותה בתחומים שונים, עלולה להיות בכך פגיעה של ממש בהישגים אקדמיים ומקצועיים, ובטווח הארוך אף פגיעה בחוסן הלאומי".

השופט סולברג, שנותר כאמור בדעת מיעוט, כתב: "עלינו לזכור ולהזכיר, כי זכות 'המילה האחרונה' נתונה לשרת החינוך. אין זה מתפקידנו, ואף חורג מסמכותנו, אם נבצע 'מקצה שיפורים'. אף אם באמת ובתמים סבורים אנו, השופטים, כי ניתן היה לקבל החלטה 'טובה' מזו שנתקבלה על ידי שרת החינוך, 'חכמה' או 'מוצלחת' יותר, הרי שאין לאל ידנו לבוא בנעליה, להמיר את שיקול דעתה בשיקול דעתנו שלנו".

"אין זה מתפקידנו. לראשונה בתולדות פרס ישראל יעניק בית המשפט את הפרס, ולא שרת החינוך", הוסיף סולברג בביקורת על עמיתיו להרכב השופטים. "אני מודיע בזאת על שער בת רבים: לתוצאה זהה הייתי מגיע, לאי התערבות בהחלטת שרת החינוך, גם אילו החליטה לאשר את המלצת ועדת הפרס, להעניק אותו לפרופ' גולדרייך, והיתה מוגשת עתירה להורות על כך שפרס ישראל לא יוענק לו. משניתנה החלטת שרת החינוך בסמכות, שיקולים רלבנטיים נשקלו, ושיקולים זרים לא באו במניין – לא קמה עילה להתערבותנו".

בתגובה לפסק הדין, מסרה שאשא ביטון כי "בג"ץ יכל להכריע כשהנושא הגיע לפתחו, אך מרגע שבחר להעביר את ההכרעה אליי היה נכון שיכבד אותה. אדם שקורא לחרם על מוסד אקדמי ישראלי לא ראוי לפרס ממלכתי ממדינת ישראל, יהיו הישגיו אשר יהיו ויהיו דעותיו הפוליטיות אשר יהיו. צר לי על החלטת בג"ץ, אך אכבד אותה".

יו"ר סיעת הליכוד, יריב לוין, הגיב בחריפות על החלטת בג"ץ: "אין מדינה בעולם שהייתה מעניקה את הפרס החשוב ביותר שלה לאדם שקורא להחרים אותה. אין בית משפט בעולם שהיה לוקח לידיו בניגוד לכל דין את הסמכויות של שרת החינוך, ומקבל החלטה כזו במקומה. הפסיקה המופקרת של בג"ץ, תוך רמיסת כל כללי שלטון החוק והמנהל התקין, ותוך מתן פרס ועידוד לאנשי ה-BDS ולתומכיהם, היא עוד חוליה בשרשרת החרפה של מערכת משפט שאיבדה כל כיוון".

לוין הוסיף כי "לא מפתיע לגלות ששר המשפטים סער וחברי ממשלת השמאל ממשיכים לזרות חול בעיני הציבור עם כביכול רפורמות חסרות משמעות, ופועלים יד ביד עם נשיאת בית המשפט העליון כדי להנציח את שלטון השופטים האנטי דמוקרטי".

חבר הכנסת יואב קיש (הליכוד) תקף אף הוא את בית המשפט העליון: "היום בג"ץ בעוד החלטה דורסנית כנגד הרשות המבצעת. בג"ץ דורס את הכנסת ואת הממשלה והפך את האקטיביזם השיפוטי לחזות הכל. לכל מי שעוד לא הבין מדוע חייבים פסקת התגברות".

יו"ר הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', הצטרף לביקורת החריפה: "בג"ץ הוא הגורם המסוכן והמאיים ביותר היום הן על המדינה היהודית והן על המדינה הדמוקרטית. ההחלטה השערורייתית שלו היום בעניין פרס ישראל חותרת תחת שני עקרונות היסוד הללו של המדינה. ביהירותם השופטים לא מותירים ברירה בידי המערכת הפוליטית אלא לשנות את יחסי הכוחות בצורה דרמטית בחקיקה".