איפה הנחתי את המפתחות של הרכב? כך תעשו סדר במוח ובבית

המוח, אחד הפלאים הגדולים של האנושות. מהן דרכי הפעולה של המוח? איך אפשר לנצל את המוח לטובתנו? ומה הקשר בין המוח לעיצוב וארגון? מסתבר שישנם סודות מקצועיים שיכולים לעזור לנו לשפר את תפקוד המוח, ולחזק את הזיכרון שלנו לאין ערוך. בימים שכולנו מסדרים את הבית, כדאי לגלות דרכים טובות יותר לארגון מידע במוח וגם לארגון סביבנו.

מוריה כהן, בעלת הסטודיוMORE  למיתוג ובניית אתרים, מנהלת EYE COME.PAUSE , הקמפוס הדיגיטלי לעיצוב מדיה, רכזת עיצוב גרפי בסמינרים, ומרצה לעיצוב, מיתוג ופרסום, מספרת על הקשר בין סדר וארגון לבין המוח האנושי ומסתוריו.

"אם נבין איך המוח עובד", פותחת מוריה ואומרת, "נוכל לקחת את התכונות הטבעיות האלו, שהקב"ה ברא בצורה מדהימה ופלאית, ולנצל אותן לטובתנו. את הטכניקות האלו אני גם מלמדת את התלמידות במהלך הקורסים בעיצוב ופרסום שאני מעבירה. העניין הוא לתפוס ולהבין את המוח האנושי, איך אנשים קולטים מסרים, ומה גורם לעיצוב לדבר אליהם ולהיחרט להם במוח. כאשר קולטים את הרעיון, ומבינים אותו, יודעים לתקשר 'חזותית' בצורה נכונה, ולקלוע עם המסרים.

גם כאן, כדי להבין איך הכל מתנהל במוח, ומה בדיוק נוכל 'לנצל' לעזרתנו, כדאי שנציץ למה שקורה שם בפנים, בתוך המוח: המוח בנוי מכמות עצומה של נוירונים, שנראים כמין צינוריות. בסופם של הנוירונים ישנן סינפסות. המוח נראה כמין כוכב רב זרועות.

המידע שבתוך המוח, זורם בתוך הנוירונים שהינם מוליכים עצביים, ובסוף המסע המהיר הוא מגיע לתחנה של הסינפסה. ומה קורה אז? הסינפסה לא נשארת לבד. כל סינפסה מחוברת גם היא לסינפסה נוספת שמגיעה אליה מכיוון אחר של נוירון נוסף, כך שהסינפסות מתחברות האחת אל השניה, ונוצרות מעין רשתות מורכבות ומסועפות של קשרים במוח".

שינון וחיזוק אסוציאציות

ואיך כל המידע הזה עוזר לנו לשפר את הזיכרון, הארגון, ושליפת המידע בהתאם לכך?

מוריה מפרטת כמה דרכים: "הדרך הראשונה היא תרגול חוזר וחיזוק הקשרים. דרך זו מבוססת על העובדה שהמוח מעביר מידע בצורה של קשרים והקשרים. ובמילים אחרות, המוח שלנו הוא אוסף של חיבורים ואסוציאציות. ההקשרים שהזכרנו, הם בדרגות משתנות של חוזק. ככל שנגדיל את מספר הפעמים בהם ניצור את ההקשר, כך החיבור וה'קשר' יהיו חזקים ויציבים יותר.

"ניקח לדוגמה ילדה שלומדת את צורת האותיות. הפעם הראשונה שבה הגננת לימדה אותה את ההקשר בין צורת הא' לבין הצליל אותו היא מפיקה, עדיין לא מספקת בכדי לייצר חיבור משמעותי, והמידע עלול להישכח. אבל ככל שהילדה תתרגל שוב ושוב ושוב, ההקשר יתחבר חזק יותר, ויישלף בפעם הבאה בצורה מהירה יותר. למסקנה הזו, של חשיבות התרגול לאיכות הזיכרון, הגיעו חוקרי המוח לאחר מחקרים ארוכים. אצלנו בגמרא זה מופיע עוד הרבה קודם: 'אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחת פעמים'.

"חשוב לציין", מעירה מוריה, "שכלי 'ההקשרים האסוציאטיביים' הוא גם אחד הכלים החזקים לפיתוח היצירתיות. בעזרתו אנחנו 'מאמנים' את המוח לחשוב ולהתרגל לייצר חיבורים חדשים. תרגילים של 'הקשרים ואסוציאציות' ואפילו 'הקשר של הקשר', מהווים תירגול מצוין עבור המוח, ומאמנים אותו להיות במצב חיפוש חיבורים. ככל שהוא מתרגל לייצר חיבורים, הוא עושה זאת בפעם הבאה בקלות יותר, ומביא גם חיבורים חדשים ומפתיעים. הקשר יכול להיות על הבסיס החזותי, המילולי, או הרעיוני".

מוריה מנדבת לנו תרגיל למוח לכל גיל: "לפי עיקרון זה, שאלו את הילדים ואת עצמכם: מה מזכיר לכם תפוח? ומה מזכיר לכם מיקרופון? ומה מזכיר שרביט קסמים? ומה מזכירה לכם המילה גבוה?" התשובות הקריאטיביות של הילדים יפתיעו גם אתכם, ויפתחו את מוחם של הילדים ליצירתיות, ארגון, זיכרון, ושליפה מהירה.

הענקת משמעות

מוריה מוסיפה ומספרת על דרך נוספת לחיזוק הזיכרון ואחסון המידע במוח: "על ידי הגדרת המשמעות וההקשר של כל מידע, נוכל לחזק את יכולת האחסון שלו במוח. למה הכוונה? ברגע שמידע חדש מגיע למוח, הוא מחפש לו הקשרים ומשמעות. המוח שלנו לא אוהב להיות במצבי ספק, הוא רוצה לקבל דברים מוגדרים. מכירים את זה שאתם רואים מישהו לא מוכר, ואתם מנסים שוב ושוב להיזכר 'מאיפה הוא מוכר לי?' ביננו, מה תועיל העובדה שתגלו את התגלית המרעישה: 'אהה... הוא היה פעם קופאי בסופר של השכונה...?'

האמת היא, שלא משנה מה תהיה התשובה, גם אם היא תהיה מאכזבת - המוח יעדיף אותה. אי הוודאות לא רצויה במוח, והוא יחפש תמיד הקשר מוכר וידוע למידע החדש. ושוב, גם הטבע הזה של המוח מוכר לנו ממקורותינו כ'אין שמחה כהתרת הספקות'.

תובנה זו יכולה לסייע מאוד בנושא הזיכרון הלימודי. אם נעזור לעצמנו עם הקשרים היוצרים משמעות, זה יעזור למוח לאחסן את המידע הזה במקום יציב ורגוע, והכי חשוב- ייתן לנו לשלוף אותו משם במהירות.

מוריה מעניקה דוגמה, ושואלה: "האם אתם מצליחים לזכור את המספר הבא 11092001107?, או את המספר הבא 127141510? עצמו רגע את העיניים ונסו לחזור על רצף המספרים. הצלחתם?

(צילום: shutterstock)

"ומה תחשבו אם אומר שאני יכולה לחזור על שני המספרים שוב ושוב ללא בעיה? ולא, לא תרגלתי ולא שיננתי", מוסיפה מוריה ומגלה את הסוד שמאפשר לה לזכור את רצף המספרים: משמעות.

"המספר הראשון הוא התאריך ההיסטורי 11/09/2001 יום בו נפלו מגדלי התאומים על כל 107 קומותיהם. המספר השני הוא: אחשוורוש מלך על שבע ועשרים ומאה מדינה, חוגגים את פורים בארבעה עשר בערים הפרוזות ובחמישה עשר בערים המוקפות. וכן, גם תלו את עשרת בני המן.

"עכשיו הכול מובן?" שואלת מוריה בחיוך. "לא צריך להיות גאון. הקב"ה ברא לנו מוח שהוא כבר גאון, פשוט תעבדו 'בראש שלו'. כך גם לדוגמא, כדי לשנן בעל פה רשימת מילים 'יוצאות דופן' בדקדוק, נוכל לעזור לעצמנו על ידי המצאת סיפור חמוד המכיל בתוכו את כל המילים. וכך גם כשנרצה לשנן רשימת קניות לסופר או מטלות דחופות, למקרה שאין עט ודף לידכם, פשוט תכניסו משמעות הגיונית בתוך רשימת הפריטים והמוח יזכור אותם בקלות יתרה".

מוריה מנדבת טיפ לסדר וארגון בבית: "גם בסדר חיצוני בבית, כדאי לנו לקחת בחשבון את דרכי הפעולה של המוח, ולסדר לכל חפץ מקום עם הקשר משמעותי", היא מסבירה. "לדוגמה, את העטים תעמידו ליד דפי הממו, ואת משקפי הקריאה ליד סלסלת העיתונים. ולא שהמוצץ ינוח על המדף באמבטיה, ומפתחות הרכב על אדן החלון".

(צילום: shutterstock)

וכעת עוברת מוריה לטיפ יעיל לזיכרון טוב יותר: "זהו טיפ לזיכרון, שמסתמך דווקא על טבעו של המוח שאינו אוהב דברים לא ברורים: כתזכורת, לפעמים יעזור לנו לשים לעצמנו חפץ לא שגרתי, במקום לא מתאים. אם אתם רוצים להזכיר לעצמכם משימה חשובה, ואתם באמצע הרחוב, חפשו חפץ שתשימו במקום לא רגיל. לדוגמה, תוכלו לענוד את השעון על יד ימין במקום על יד שמאל, עד לביצוע המשימה. בכל פעם שתיתקלו בשעון, המוח יאותת לכם שמשהו כאן לא נראה לו. המוח יחפש את המידע הקשור לעניין, ויעזור לכם להיזכר בו, ולשלוף את המידע הנחוץ".

פיסות מידע במידה

"הדרך השלישית לחיזוק האחסון במוח היא חלוקת המידע לפיסות קטנות. היות שלמוח יש הגבלה לכמות הזיכרון שהוא יכול לצבור בטווח קצר, יש להקל עליו, ולחלק את המידע לפרקים וחלקים. כך יהיה לנו קל יותר להתמצא, וכמובן לזכור.

"כשמדובר בטקסטים ארוכים שעלינו לקרוא, חשוב לשים לב לעיצוב הטיפוגרפיה הכולל את הכתב והאותיות ולעימוד מסודר. כדאי לזכור לחלק את הטקסט לפסקאות, לפסק היטב את המשפטים, לקטלג אותם כיאות, להדגיש כותרות וקבוצות מלל מפעם לפעם כדי לייצר קבוצות מידע, ולא לשפוך את כל המידע ברצף מייגע ובלתי ניתן לזכירה. כל פרטי העיצוב החיצוניים האלו יעזרו בשעת הקריאה לאחסן טוב יותר את המידע במוחנו.

"כך גם בעיצוב ופרסום, חשוב מאד להקפיד על היררכיה בין פרטי המידע, ולא 'לשפוך' את כל האובייקטים בערבוב. יש כללים סדורים איך בדיוק לעצב נכון, כדי לעשות 'אור בעיניים', ולהקל על קליטת המידע במוח הקורא".

"מוריה מסבירה כי הטבע הזה של המוח עוזר לנו גם בלמידה. על ידי חלוקה לנושאים ולקטגוריות, ניתן להקל באופן משמעותי על אחסון המידע במוח וליצור 'סדר בראש'. לדוגמה, מספר טלפון ייזכר טוב יותר כאשר נחלק אותו לגורמים. לא לחינם חברות מציגות בצורה כזו את מספרי הטלפון שלהם: 1-800-550-650. עם החלוקה והמקפים, יהיה קל יותר לזכור את המספר מאשר בצורתו הגולמית: 1800550650.

(צילום: shutterstock)

"אפשר להבין את כוח הקבוצה והשפעתה על הזיכרון", מציינת מוריה, "אם ניזכר מה קורה כש'מפרקים' לנו את הקבוצה. מן הסתם אתם מכירים את התופעה בה מישהו מקריא לכם מספר טלפון מוכר, אבל הוא מחלק את הספרות אחרת, ופתאום קשה לכם לזהות את המספר... קורה? זה רק מראה כמה החלוקה משפיעה על זכירת המידע במוח, וכמה כדאי לנו לנצל אותה בעת הצורך".

וכמו בטיפים הקודמים, מוריה מציינת כי חז"ל כבר הביאו לנו את כל החכמה הזו מזמן, הרבה לפני שהביאו לנו זאת חוקרי המוח הדגולים, באמרם: 'תפסת מרובה - לא תפסת'.

מוריה מסיימת את הראיון עם טיפ שרלוונטי לימים אלו, כשרובנו עסוקים בארגון הבית וסידורו: "אם את מרוקנת את כל תכולת הביגוד והאקססורייז למדף אחד, הבלגן במגרה יתבלגן עד מהרה. ואם כך תתנהלי בכל הארונות, הארגון בבית יהיה לוקה בחסר, ויהיה קשה לך לזכור ולאתר כל פריט במהומה. לעומת זאת, אם תחלקי את התא הגדול לסלסילות או לקופסאות, ותחלקי את הפריטים לקבוצות קטנות, כשלכל קופסא יש ייעוד תכולה משלה, תצליחי לקבל ארגון נעים, ברור ובהיר- ולהצליח להתמצא בארון".