סיפורים אישיים
הרופאים אמרו שבטוח ב-100 אחוז שצריך ניתוח. אבל אז הכל השתנה
בסופו של דבר אמרתי לעצמי: אם יש ספק - אין ספק. ויתרתי על השמלה, ואמרתי שאני לא קונה, ושזה יהיה לרפואת הבן שלי. למחרת נסענו לבדיקה נוספת אצל הקרדיולוג. הוא אמר "וואו"
- הידברות
- פורסם ג' ניסן התשפ"ב |עודכן
(צילום: shutterstock)שלום נשים יקרות,
הבטחתי לפרסם את הנס הגדול שקרה לנו.
לפני שנה בערך הייתי בהריון.
בסקירת מערכות גילו שלעובר יש מום מאד מאד מורכב בלב. הרופאים אמרו שזה מום קשה מאד שלא בטוח שיוכלו לתקן אותו, ושהתינוק יצטרך המון ניתוחים, גם בחו"ל ואולי יוכל לחיות עד גיל 3... ושיסבול מהמון בעיות ופגיעות. מובן שיעצו לנו לעשות הפלה ולא עשינו. הרב חיים קנייבסקי זצ"ל ברך אותנו. התחזקנו מאד מאד באמונה ובהמון דברים, והאמנו שיהיה נס. בסופו של דבר, יום אחד בחודש שביעי, הפסקתי להרגיש תנועות. העובר נפטר בבטן, והייתי צריכה לעבור לידה שקטה. פשוט ללדת תינוק לא חי...
מובן שהינו שבורים לגמרי. רק אחרי הרבה עבודה באמונה הבנו בעצם שהנס פה זה שהתינוק הזה לא נולד לחיי סבל. אחרי כמה חודשים ברוך השם היתי בהריון שוב, הפעם בתקווה ממש טובה. לא עשיתי שום סקירת מערכות ושום בדיקות אחרות חוץ מאולטרסאונד, כי הרי אין ברכה אלא בדבר סמוי מן העין, ואם כבר עושים בדיקה ורואים שיש בעיה - צריך המון זכויות אחר כך כדי שיהיה נס. ההריון עבר הכי טוב שיש. לא היה יום אחד שלא התפללתי על התינוק שיהיה בריא. פשוט כל הזמן התפללתי בלי סוף. הגעתי ללידה בציפייה ללידה הכי קלה שיש והכי מהירה, אבל לא. הלידה היתה אחת הקשות והכואבות, ונמשכה המון שעות. אחרי שילדתי הייתי מיואשת ושבורה, הרגשתי שהשם לא שומע אותי... ותוך כדי שאני מנסה להתאושש מהלידה הנוראית נכנס רופא לחדר ואומר לי" "בדקתי את התינוק. יש לו את אותו מום כמו אצל התינוק הקודם, אבל במצב קל".
ממש אמרתי לעצמי – זהו, זה כבר יותר מידי בשבילי... אמרתי להשם: מה אתה רוצה ממני? היתי ממש שבורה. מה הסיכוי שיהיה לי דבר כזה פעמיים?!
אבל בסופו של דבר נופלים וקמים... החלטתי להמשיך להאמין ולהתפלל שהפעם יהיה נס ממש. קיבלתי על עצמי המון קבלות. סליחה לאנשים שהרגשתי שפגעתי בהם, המון תפילות, הפרשות חלה, שמירת הלשון, לשמוע קו הצניעות... אחותי קיבלה על עצמה קו הישועות והמון דברים בשביל הבן שלי, וכמובן קבלות בצניעות. הרבה בגדים שהיתי לובשת - כבר לא לבשתי. עברתי לחצאיות ממש ממש צנועות. הרופא אמר שהתינוק יצטרך ניתוח לב פתוח בערך בגיל חצי שנה, ושלא בטוח שזה יגמר רק בניתוח אחד.
אנחנו המשכנו להאמין כי בסופו של דבר השם הוא הרופא, והוא יכול לעשות הכל ולהפוך את הכל לטובה.
קיבלנו ברכות מרבנים, וזהו. חיכינו.
יום אחד הייתי בקניות ומדדתי שמלה ממש יפה. כמעט קניתי אותה, אבל משהו בהרגשה לא היה לי טוב, היה לי קצת ספק שאולי היא טיפה צמודה ועומדת יותר מידי יפה על הגוף... בסופו של דבר אמרתי לעצמי: אם יש ספק - אין ספק. ויתרתי על השמלה, ואמרתי שאני לא קונה, ושזה יהיה לרפואת הבן שלי.
למחרת נסענו לבדיקה נוספת אצל הקרדיולוג. הוא התחיל לבדוק, ורק אומר כל שניה "ואוו", "אני לא מאמין". כמעט כל הדברים שאמרו לנו - פתאום הסתדרו! פתאום הרופא אמר שדבר אחד כמעט נסגר, ועוד דבר כבר הסתדר. המון דברים. הרופא היה מופתע לגמרי, כי הוא זה שבדק אותו מיד כשהוא נולד, וראה דברים הרבה יותר גרועים. ופתאום הוא פשוט אומר לנו - כנראה שהוא לא יצטרך ניתוח! מקסימום יצטרך איזה תיקון קטן, וגם זה אנחנו מקוים בעזרת השם שלא.
היינו פשוט בהלם. זה פשוט נס גלוי ממש. הרופאים אמרו לנו 100 אחוז ניתוח! ופתאום הכל פשוט הסתדר.
אם הייתן מכירות את כל התהליך, הייתן בהלם. כמה שהתפללנו וידענו שהשם יכול לעשות הכל, עדיין זה הלם מוחלט לקבל נס כזה ענק ולשמוע שהכל הסתדר.
ממש ונהפוך הוא, פשוט ככה.
קיבלנו ברכה מרב ממש גדול בסעודת פורים, שאמר שהילד לא יצטרך כלום, והנה, ממש ממש נס מהשם.
אז כל אלו שיש להן משהו שמדאיג אותן, שצריכות ישועה בכל נושא, תדענה שזה ממש אמיתי! השם שומע ויכול לעשות הכל הכל הכל.
מזמור לתודה, והלוואי ויהיו רק סיפורים כאלו, ולא חדשות מעציבות.
וזה באמת השתדלות של כל אחת להתחבר לקו הצניעות, לשמוע הלכות, להתחזק, ובע"ה הלוואי שכולנו נראה רק ישועות!
אשמח אם הצלחתי לזכות אתכן לומר מזמור לתודה להש"ית, ולהתחזק עוד קצת בצניעות.