"כשאחי נפל בקרב, ידעתי שאמלא את מקומו, ואז נהרג גם אחי השני"

הרבה עליזות, שמחה ואופטימיות משמשים להם בערבוביה ביצירות היודאיקה המרהיבות של הצייר מיכאל אלקיים. הוא שולף אותן מול עינינו בזו אחר זו – כתובה מעוטרת, בתי מזוזות מעוצבים, מגילות אסתר מאוירות על קלף, ומעל הכל – הגדות של פסח שבימים אלו יש להן ביקוש מיוחד.

הפריטים כולם מאופיינים בכל כך הרבה שמחת חיים, עד שקשה להאמין שמה שהוביל ליצירתם, ואולי אף בכלל לעיסוק של מיכאל בתחום היודאיקה, אלו דווקא אסונות כבדים שפקדו את משפחתו.

לא עוד מלחמה

"אנחנו משפחה שכולה", הוא פותח ואומר, "אחי הבכור נהרג במלחמת יום הכיפורים, והשאיר אחריו אישה ושתי בנות. כמה שנים לאחר מכן, במלחמת שלום הגליל, נפגע אחי הצעיר באורח קשה. במשך תקופה ארוכה הוא שכב בבית החולים ללא הכרה ורק לאחר מכן הגיע הסוף. במהלך אותה תקופה אבא נפטר, הוא לא היה מסוגל לשאת את הכאב. אמא נפטרה גם כן מעט אחרי שאחי הלך לעולמו".

בעקבות המאורעות האלו אירעו שני דברים. "מעט אחרי נפילתו של אחי הבכור התחלתי לעסוק רשמית בתחום האומנות", מספר אלקיים. "זה היה כל כך טבעי ומתבקש, כי אחי בעצמו היה אמן מוכשר מאוד. הוא עסק בתבליטי נחושת ובעיצובים מיוחדים במינם. כילד קיבלתי ממנו קצת צבעים וחומרים והתחלתי ליצור. כשהוא נפטר היה ברור לי שאני ממשיך, ומאז, במשך כמעט חמישים שנה אני לא עוצר לרגע".

אחרי פטירתו של האח השני קרה דבר נוסף. "התחלתי להתקרב ליהדות", מספר אלקיים, "זה היה בתקופה בה קראתי קדיש עליו ועל אבא שנפטר, ממילא הגעתי לעתים קרובות לבית הכנסת, ומצאתי את עצמי משתתף בתפילות. במיוחד התחברתי לתפילות בהן מבקשים מהקב"ה שישרה שלום, כמו בסיום תפילת שמונה עשרה, בברכת 'שים שלום', ובעוד מקומות נוספים. באותם ימים גם יצאתי בתערוכה גדולה שנקראה 'לא עוד מלחמה', הצגתי בה סדרת ציורים שיצרתי מתוך הלב, והיא עברה בין כל בתי 'יד לבנים' ברחבי הארץ. בתערוכה הופיעה גם קטגוריית ציורים שהתייחסה לתשמישי הקדושה שבן אדם משאיר אחריו בעולם, ולעזבונות הקודש שלו. "כך נשאבתי לאמנות היהודית", הוא מסביר.

מיום ליום המשיך אלקיים להתקרב ליהדות, וגם יצירותיו החלו לעסוק יותר בתחום היודאיקה. "כיום אני עוסק באופן מיוחד באמנות יהודית", הוא מסביר, "יש לי פרויקטים רבים שאני מקדם בשיתוף עם משרד החינוך, במסגרתם מופצים ציורים שלי עם תוכן על חגי ישראל בכל רחבי העולם היהודי. אני גם יוצר מזוזות, גביעים וכלי יודאיקה מגוונים מחומרים שונים".

תוכל לספר על ציור שאתה מתחבר אליו במיוחד?

"יש לי שלוש קטגוריות של יצירות שאני מתחבר אליהן מאוד – יש ציורים השייכים לסדרת 'הבית היהודי', יש סדרת ציורים מהווי החיים בבתי כנסת, וכן יש לי את מוצרי היודאיקה, המגילות וההגדות לפסח שאני מייצר". הוא עוצר לרגע ואז נזכר: "יצרתי פעם ציור של יציאת מצרים, וגיליתי שהוא ממגנט אליו את כולם. נשמעות עליו תמיד תגובות חמות והוא גורר התעניינות גדולה. לאחרונה גם ציירתי סדרה ארוכה של ציורים בה נראית תיבת נוח מכל צדדיה וזוויותיה. גם זה הצליח לתפוס ולהיכנס ללב של הרבה אנשים".

כשמדברים על אמנות דתית, היא מעניינת בדרך כלל רק אנשים דתיים?

"אולי זה מפתיע, אבל לא רק שהיודאיקה מעניינת יהודים מכל המגזרים, גיליתי עם השנים שהיא גם מרתקת אליה אנשים שאינם יהודים. מזדמן לי לטוס לעתים קרובות מאוד לחו"ל, כדי להציג שם תערוכות, ולא פעם אלו שבאים ומתפעלים יותר מכולם הם דווקא אנשים שאינם יהודים".

בלי דיוקנאות  מהתנ"ך

לאלקיים יש חוקים וכללים שאינו מוכן לעבור עליהם. כך למשל בציורי התנ"ך הוא מקפיד שלא לצייר דיוקנאות של הדמויות עצמן, מה שלדבריו בהחלט מאתגר. "אבל אני משתדל להקדיש לציורים תשומת לב מיוחדת, מתוך הבנה שאני לא יכול לצייר רק את מה שנמצא למטה או רק את מה שלמעלה, אלא צריך לשלב הכל יחד. זו השאיפה שלי – להביא לציבור ציורים ברמה אחרת, מבחינת התוכן והמסר שהם משדרים".

לפני זמן מה יצא אלקיים בפרויקט חדש שנקרא 'נוף ילדותי', בו הוא הזמין אנשים לשלוח לו תמונות של נוף ילדותם, והוא צייר אותו באופן אומנותי. "כל אחד מהציורים בפרויקט הזה יצא שונה לגמרי מחברו, גם כשהיה מדובר במקומות דומים", הוא מציין.

אגב, לא פעם מגיעות אליו לסטודיו גם קבוצות של תלמידים שרוצים לצפות בציוריו. "לפעמים הם באים ורואים איך שבתוך שעה קלה אני מצייר ציור שלם, במקרים אחרים מגיעות קבוצות ורואות שאני בקושי מבצע שרטוטי עיפרון. אני מסביר לכולם שבעולם הציור אין כללים, יש ציורים שניתן לצייר במהירות, ולעומתם כאלו שהעבודה עליהם נמשכת חודשים ארוכים. ולא, אתה לא יכול לדעת לפני מעשה כמה זמן יידרש לך עבור הציור העכשווי".

ומה קורה בימים אלו, יש לך ציור מיוחד שאתה עובד עליו?

"בתוך עמי אני יושב, ורואה שבתקופה זו מה שבעיקר מעניין אנשים אלו ההגדות לפסח. יש לי הגדות מכל הסוגים והמינים, חלקן מיועדות לאספנים, שכן הן מושקעות במיוחד, חלקן מיוצרות מלכתחילה לקבוצות שמזמינות עיצוב מסוים, וחלקן מתאימות לקהל הרחב".

לצד ההגדות הוא גם מציג ספלי נטילת ידיים מפוסלים המתאימים לפסח, וכן קערת פסח לליל הסדר, גביעים וקערה למצות. "השאיפה שלי היא להעלות כמה שיותר את נושא האמנות היהודית למודעות הציבור", הוא מסביר, "אני מרגיש שזוהי לגמרי שליחות".