המייל המפתיע: "כשהוא דפק בדלת, חשבנו שהשליח של הוצאה לפועל או חברת החשמל הגיע"

הוא דופק בדלת. פעם ופעמיים. איש אינו פותח. בפנים יש התלחששויות, אבל איש אינו ניגש לפתוח.

"מי זה?", הוא שומע את בני הבית שואלים זה את זה בלחש מאחורי הדלת הסגורה.

שוב יש דקה של שקט.

הדלת נפתחת. היא עומדת שם עם דמעות בעיניים. "אני ממש מצטערת", היא אומרת, "אבל אין לי מאיפה לשלם לכם".

הוא לא כל כך מבין. "למה לא? ראינו את כל הסיפור לפרטי פרטים, הרב אישר את זה. כשצריך - לוקחים, אין במה להתבייש".

עכשיו היא לא כל כך מבינה. "לא באתם לנתק לי את הגז?!".

"ממש לא. באנו לתת לכם את מה שמגיע לכם כנראה יותר מכולם". ביד רועדת היא לקחה את המעטפה ופרצה בבכי.

את המכתב שלה קיבלנו אחר כך במחלקת החסד של הידברות. הוא שובר לב.

"יכול להיות שאנחנו היחידים שנמצאים אצלכם ברשימות משני הצדדים, גם של הנותנים וגם של המקבלים", היא כתבה, "אבל זה שאפשר להיות בשני הצדדים, יותר ממה שזה מעיד עלינו, זה מספר עליכם, על הצדקה האמיתית והטהורה שאתם עושים".

"לפני כשנתיים", היא סיפרה במכתב, "היינו חלק מאלו שזכו לתרום ולתת, להשתתף במגביות של מתנות לאביונים ושל קמחא דפסחא. מיד אחר כך הגיעה הקורונה. ראינו בעיניים חסדי שמיים ממש בכל מה שקשור לבריאות. מי יודע, אולי בזכות העובדה שאנחנו עזרנו לאחרים, השם עזר לנו, ומי יודע גם אלו גזירות בוטלו לנו בזכות זה. אבל בתחום הכלכלי, היה לא קל. עדיין שרדנו. בחצי השנה האחרונה, הכל קרס. מעסק שמחזיק את המשפחה, מצאנו את עצמינו מחשבים כל שקל, אבל ממש כל שקל. אתם לא מבינים מה זה בכלל. אנחנו רגילים ללכת למכולת ולבחור מה שרוצים כמעט. אולי לפעמים מוותרים על דברים שהם סתם בזבוז כסף. אבל פתאום אני מתחילה לחשבן אפילו ברמה של כמה חלב לקנות. ניסינו לשתות קפה עם פחות חלב. זה לא משמעותי מדי לטעם. זה עצוב, אבל זה רווח נקי של חלב לעוד 4 כוסות קפה בכל ליטר חלב, והמשמעות היא עוד כמה שקלים. זה לא מוגזם. אם נראה למישהו שזה לא הגיוני, אני מאחלת לו שלנצח ימשיך לחשוב ככה. שלא ידע מה זה שאין שקל. שהילד מבקש כמה שקלים לקנות משהו פשוט, ואין לי דרך להתחמק ממנו, אבל אפילו זה יקר לי. אם לא נופל כסף מהשמיים, אז אין. אין".

קחו חלק ב"קמחא דפסחא" וקבלו גביע של מרן הגר"ח קנייבסקי. היכנסו עכשיו לתרומה ותזכו לישועות!

"השנה, ככל שהתקרבו ימי הפורים, לנו הלב הלך והחמיץ, לא היו לנו משלוחי מנות, רק קיווינו שיביאו לנו משהו גדול מספיק כדי שנוכל להחזיר ממנו משלוחים אחרים. תחפושות אלתרנו לילדים (יצא האמת יותר יפה מקנוי) ולסעודה תכננו משהו סמלי בלבד. ובמצב הלחוץ והשבור שלנו – בעלי כבר בקושי תפקד. זו הייתה יכולה להיות סעודת תשעה באב.

"היינו בטוחים שאף אחד לא יזכור אותנו. עשינו דרך ארוכה לתורה ולמצוות, השארנו הרבה מאחורינו. גם חלק מהמשפחה שבטח לא יהיו עכשיו לצידנו. אז מי יעזור לנו? אין לנו גב. קהילה מסודרת מאחורינו, מישהו שיעזור לנו.

"הבת שלי אמרה לי שחבל שאנחנו לא יכולים להיות אנשים שברחו מאוקראינה, כי אז לפחות היינו פליטים שכולם דואגים להם, במקום להישאר בבית שלנו רעבים ועזובים. הסברתי לה כמובן שזו שטות לומר ככה ושלא תקנא בצרות של אחרים.

"בפורים בבוקר הגיעו הדפיקות. ניסינו לא לפתוח לאף אחד - לא לאלו שאוספים כסף ולא יודעים שאין לנו, לא למשלוחי מנות שנצטרך להחזיר. כשהבנו שהגיע שליח, הבושה גדלה. לבנו החסיר פעימה. חשבנו שהגובה מהגז או שליח הדואר של הוצאה לפועל דופק אצלנו בדלת.

"בסוף הוא דחף מעטפה לבנה, ללא זיהוי. רק כשפתחתי אותה הבחנתי בלוגו של הידברות ובתמונה של הרב זמיר כהן.

"הבנתי שהיה מישהו שמה בהידברות שדאג לי".

קחו חלק ב"קמחא דפסחא" וקבלו גביע של מרן הגר"ח קנייבסקי. היכנסו עכשיו לתרומה ותזכו לישועות!

"אני לא יכולה לתאר מה זה מרגיש. איך הפכתם בית שבור למקום מלא אור. איך שהוא יצא, כולנו פשוט עמדנו ובכינו. בכינו מכאב על המצב, אבל מאושר על הישועה. זה לא צחוק. יצאנו למכולת, התארגנו לסעודה. פתאום משמיים היה יום אחד שהרגשנו שהוא יום טוב. ממש ונהפוך הוא. הוא אפילו נתן לנו כוח להתמודדות גם בימים הבאים שאחרי פורים.

"אשריכם שחשבתם עלינו. ותודה למי שהעביר לכם את הפרטים שלנו. אין עליכם. הייתי רוצה ללכת לכל אלו שתרמו ולצעוק להם: אתם אדירים! הלוואי שהשם תמיד יתן לכם טוב. שיחשבו עליכם תמיד. ושתמיד תמיד תהיו בצד הנותן.

"אני עכשיו בצד המקבל. זה כואב, ואני מבינה כל כך את האיחול הזה, 'להיות בצד הנותן'. ברור לי שבעזרת השם כשאחזור לצד הזה, אני אתן יותר, הרבה יותר, כי עכשיו אני יודעת איך שניה אחת של טלפון ותרומה הופכת לאנשים את החיים לטובה. איזו זכות אדירה זו.

"תודה לכם מעומק הלב! תודה תודה תודה!".

פורים כבר חלף, אבל כעת מגיע גם חג הפסח. ואם בפורים ההוצאות גדולות, בפסח על אחת כמה וכמה. בימים הקרובים, המשפחה הזו תקבל מעטפה נוספת, כדי שגם את חג הפסח יוכלו לחגוג שם בכבוד.

כמדי שנה, מחלקת הידברות קמחא דפסחא לאלפי משפחות נזקקות, כדי שתהיה להן היכולת לרכוש מוצרי יסוד ולעבור בשלום את חג הפסח.

החלוקה נעשית בפיקוח צמוד ותוך תכנון ומחשבה מרובים, כך שהכסף יגיע לידי המשפחות עוד טרם החג והם יוכלו לחגוג את ליל הסדר יחד עם כל כלל ישראל.

הידברות מזמינה אתכם להיות שותפים במצווה החשובה הזו, וגם לקבל את הגביע המבורך הייחודי, מתוך מאות גביעים אחרונים שזכו לברכתו האישית של מרן הרב קנייבסקי ועלו על שולחנו.

קחו חלק ב"קמחא דפסחא" וקבלו גביע של מרן הגר"ח קנייבסקי. היכנסו עכשיו לתרומה ותזכו לישועות!