זה מה שקורה כשנוסעים יום שלם אחרי עגלון שיכור ועייף

בעידן העיירות היה מתקיים יריד אחת לשנה, אליו התאספו סוחרים ממחוזות רחוקים, ושם מכרו וקנו סחורות בחצי ובשליש מחיר. מי שניצל את היריד כראוי, חי מרווחיו במשך השנה כולה. 

שנה אחת הגיעה קבוצת סוחרים אל היריד בשיירת עגלות. 

היה זה בעיצומו של החורף. השלג ירד ללא הפוגה וכיסה את הדרכים בגובה רב, עד שלא ניתן היה להבחין בין הדרך לשוליה או לשדות שמצדיה.

כל הדרך נקשו שיני הסוחרים מן הקור, וכל שהיה להם לקוות שהם בדרך הנכונה, ולא שחלילה מועדות פניהם מי יודע לאן.

לא הייתה שמחה כשמחת הסוחר שהבחין ראשונה באור הבוקע מפונדק מרוחק. הידד, הם בדרך הנכונה!

רועדים וקפואים נכנסו הסוחרים אל הפונדק, שתו כוס חמין והפשירו ליד האח הבוערת. הם נעמדו להתפלל, ולאחר מכן סעדו את לבם ועלו על יצועם.  

* * *

שנתו של אחד הסוחרים לא הייתה סדירה. הוא דחק בשחר להפציע!

משנוכח שאין בידו להזריח את השמש, הוא החליט לקום באישון ליל ולצאת אל הדרך.

על מה הבהילות, אתם שואלים?

ובכן, ידוע ידע הסוחר, שהמקדים לבוא אל היריד מוצא מבחר מגוון, ולעומתו המאחר יאלץ להסתפק בשיריים... חרדת ההחמצה טרדה את שנתו, ובעטיה החליט לצאת בגפו אל הדרך ובלבד שיזכה להקדים.

אך אבוי, הפונדק כה חמים ונעים, ואילו בחוץ הכפור נורא...

אך עד מהרה הוא מצא לכך עצה. הוא הגיר לקרבו בקבוק שיכר, וחמימות נעימה התפשטה ברמ"ח איבריו.

זהו, הוא מוכן לצאת לדרך!

הוא רתם את סוסו לעגלה, אחז במושכות ויצא אל הלילה הסגרירי.

החשכה, השקט, הבדידות והעייפות עשו את שלהם. המשקה החריף לא חבק ידיו ותרם אף הוא את חלקו, ועד מהרה שמורות עיניו נעצמו והמושכות התרפו בידיו.

הסוס חש שמשהו מתרחש בעמדת העגלון. היי, הוא מרגיש חופשי! 

המסילה לא נראתה, והסוס פילס את דרכו בשלג הטובעני על פי הבנתו. משהו בצד הימני נראה לך בטוח, ואט אט הוא נטה ימינה, ושוב ימינה, ועוד קצת ימינה, והלך והלך והלך.

* * *

הסוחרים הקיצו עם אור היום. הם נטלו את ידיהם, התפללו תפילת שחרית, סעדו סעודה חטופה ומיהרו לצאת לדרכם, שהרי גם הם זכרו היטב את כללי היריד, שהזריז נשכר ולמאחר נגמר.

השלג לא חס עליהם והמשיך לרדת ללא הרף. הדרך לא נראתה, ומאופק עד אופק הכל כוסה במשטח לבן.

"היי, תראו את זה", קרא אחד הסוחרים והצביע על חריצי אופני עגלה על גבי מרבד השלג. ודאי זו עגלה שעברה כאן לאחרונה, וכמה טוב שיסעו בעקבותיה!

יום שלם נסעו בדרכים, עד שלפנות ערב הגיעו לפונדק דרכים, זהה בדיוק לפונדק שלנו בו אמש. הם עצרו להשיב בו את נפשם, ומה מאוד התפלאו למצוא בו את חברם שיצא לדרכו באשמורת הבוקר.

התברר, שיום שלם נסעו בעקבות עגלון שיכור וסוס תועה, והחמיצו את היריד...

* * *

לכשנערוך את חשבון נפשנו, ניוודע כמה תעינו ועד כמה החמצנו.

לכשנסקור טעות אחר טעות, נגיע בסופו של דבר אל השורש שהניע את הכל - המידה הרעה: הקנאה, התאוה, הכבוד, השנאה והתחרות.

"המידות הרעות קשים מן העבירות עצמן מאוד מאוד!", כך כותב רבי חיים ויטאל (שערי קדושה, ח"א ש"ב), תלמידו המובהק של האר"י הקדוש.

אם את המידה הרעה לא נשרש, היא תמשיך להובילנו אחריה כשבויים.