’הוצאתי את חבילת הבייגלה מהילקוט, ולפתע התהדקה סביבי טבעת של חברים’

להלן שאלה מעניינת ששלח ילד צדיק אל הרב יצחק זילברשטיין שליט"א:

הדבר מצוי שבמהלך ההפסקה בבית הספר, אני מוציא מהילקוט חבילת בייגלה, ולפתע מתאספים סביבי חברים רבים ומקיפים אותי... כל אחד מפציר 'תן בבקשה רק שני בייגלה', וכאשר אחלק לכולם, מן הסתם שגם לי יישארו שני בייגלה בלבד, ואשאר רעב...

אני מסופק, כיצד עלי לנהוג במצב שכזה, האם מותר ליתן להם או לא? שכן מצד אחד לא נעים לי לסרב כי אולי יחשיבו אותי כ'קמצן', ומאידך, אם אתן הרי אני מכשילם באכילה מסעודה שאינה מספקת לבעליה שנחשבת ל'אבק גזל' (רמב"ם תשובה ד'-ד')[1]?

השיב הרב יצחק זילברשטיין שליט"א:

א) אם מדובר בילדים קטנים (פחות מגיל מצוות), נראה שיוכל לתת להם, כי הם אינם חייבים במצוות.

ב) אם מדובר בגדולים, נראה שאין עצה ואין תבונה אלא להתנצל ולהסביר להם כי נתינת מאכלו כרוכה באיסור, ולכן אינו יכול לעבור את פי ה' וליתן להם את הבייגלה.

ג) אולם, במקרה שאותם גדולים עדיין אינם שומרי תורה ומצוות, ובודאי יבואו לשנוא אותו, או לדבר עליו דברי גנאי, נראה שיתן להם, כי כאשר ימסור לידם את הבייגלה, הם אמנם יעברו על חטא, אך את החטא הזה הם כבר 'יצרו' בעצמם על ידי כך שהפצירו בו (והרגילות היא ליתן למבקש לאכול), והוא נאלץ ליתן מחמת ההכרח, מפני שאינו רוצה להשיא על עצמו שם רע; לעומת זאת, אם לא יתן להם, הם יעברו על עבירות חמורות של 'לא תשנא את אחיך בלבבך', לשון הרע וקללות, ואת העבירות הללו הוא כביכול 'מייצר' בעצמו על ידי ההימנעות מלכבדם, וממילא נראה שבאופן זה יותר חמור לא ליתן להם, ולכן עדיף לכבד אותם בבייגלה[2].

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס, הקלק כאן.