היכן כשל פוטין? חוקר המלחמות דוקטור עידו הכט על הטעות הגדולה של רוסיה

ברחבי העולם עקבו אחר התרגילים הרוסיים שנערכו סביב אוקראינה, כשההערכה הייתה שאם הדוב הרוסי יחליט לבסוף לתקוף בעומק המדינה השכנה – הצבא האוקראיני יקרוס חיש מהר. גם כאשר החלה המלחמה לא רבים העריכו נכונה את הכוח האוקראיני, אלא שכעת העולם כולו עומד ומשתומם מכושר העמידה שמציגה אוקראינה. היכן כשלו התחזיות, ומה צפוי להיות גורלו של העימות המסוקר בעולם? נפגשנו לשיחה עם דוקטור עדו הכט ממרכז בגין סאדאת, חוקר מלחמות וותיק, אשר עוקב אחר המלחמה ומשרטט את מהלכיה ותחזיותיה.

הפתעה לפוטין

הכט מתחיל עם הטעות הגדולה, לדבריו, של פוטין וצבאו. "רוסיה האמינה שכלל לא תהיה מלחמה", הוא מסביר את הכישלון הראשון והעיקרי של הצבא הרוסי. "כאשר לא מאמינים שתהיה מלחמה – גם לא נערכים כראוי", הוא מציין. "כחלק מחוסר ההיערכות פרצו הכוחות הרוסיים עם כוח קטן יחסית, כזה שאינו יכול להתמודד עם הצבא האוקראיני שנחשב לצבא הגדול באירופה לאחר הצבא הרוסי, הן מבחינת סדר הכוח והן מבחינת כמות הכלים הצבאיים", מפתיע הכט, שמסביר כי האוקראינים אולי מחזיקים בכוח מיושן יחסית ומכאן נבע הזלזול כלפיהם, אך סדר הגודל מאוד חשוב וכאן אוקראינה מחזיקה בצבא גדול. למעשה, בצבא הגדול ביותר מכל מדינות אירופה מלבד רוסיה, גם ממדינות אירופה העשירות שנחשבות לחזקות בהרבה.

(צילום: shutterstock)

"לאוקראינה גם כן לא היה כוח צבאי משמעותי עד לפני תקופה", הוא מוסיף, "אך בשל קרבתה לדוב הרוסי היא נערכה למלחמה אפשרית, וכמוה נערכות לקרב כזה גם שאר מדינות מזרח-אירופה, כמו פולין שגם היא מחזיקה בצבא חזק וגדול, אך קטן מהצבא האוקראיני, ובניגוד לאוקראינה – פולין גם סומכת על ארגון נאט"ו שבו היא חברה, שיגן עליה במקרה של עימות, בדומה למדינות בלטיות נוספות".

לדברי הכט, הפער בין הכוחות הוא אחד מהקשיים המשמעותיים של רוסיה באוקראינה. "האוקראינים נלחמים כעת אל מול הרוסים באמצעות צבא בן מאות אלפי לוחמים. יש להם כמאה גדודים בצבא הסדיר ו-25 גדודים במילואים, לצד כוח גדול נוסף של המשמר הלאומי, שניתן להחשיבו כחצי-מילואים. מול סדר הכוחות האוקראיני, כמאתיים אלף הלוחמים הרוסיים שפשטו על אוקראינה גילו חיש מהר כי אינם מסוגלים להביס את האוקראינים, זאת על אף עדיפותם הטכנולוגית.

"הטעות המשמעותית של הרוסים אם כן, היא טעות מודיעינית: הם לא האמינו שתהיה בכלל מלחמה. ההערכה שלהם הייתה שהם פשוט יצנחו בהוסטימל, ייסעו משם במשוריינים ויכבשו את ערי אוקראינה בזו אחר זו, כשהם מבססים את המחשבה הזו להערכתי על מעמדו של הנשיא זלנסקי טרם המערכה".

(צילום: shutterstock)

כשד"ר הכט מתייחס למעמדו של זלנסקי, קשה להאמין כי יקיר המערב והדמות הפופולרית ביותר כיום באוקראינה, היה הרבה פחות פופולרי עד לפני תקופה. "טרם המלחמה זכה זלנסקי לתמיכתם של 30% בלבד מהאוקראינים. לכן הרוסים האמינו שהעם האוקראיני לא יילחם, כי לא יהיה מי שיאחד אותו כנגדם. הטעות המרה מתבררת להם בימים אלו.

"הרוסים ניסו אומנם להתמודד עם הטעות בהערכה המודיעינית והם הזרימו לאוקראינה במהירות כוחות גדולים לאחר מכן, ואת זה ראה העולם כולו כאשר שיירות ענק נצפו נעות לכיוון קייב – אך לקח להם כשבוע להכין את הלוחמים הללו, ובשבוע הזה הם איבדו לוחמים רבים, וגרוע מכך - את גורם ההפתעה שיכול היה לשרת אותם מאוד. האוקראינים נערכו באותו הזמן היטב, וגם קיבלו הרבה רוח גבית מהעולם ומההצלחה היחסית אל מול הרוסים, ואז מוסקבה כבר התקשתה להטיל מצור על הבירה קייב".

הכוח הניאו נאצי של אוקראינה

האוקראינים, יש לציין, מטילים אל המערכה את כל מה שהם יכולים. "זו גם הסיבה שהרוסים מכנים אותם 'נאצים'", מסביר הכט. "ההאשמה הרוסית איננה מגיעה בחלל ריק אלא מכוונת לעבר חלק מיחידות המשמר הלאומי – שם קיימים גם גורמים ניאו נאצים בחלקם. יש לציין כי אנשי המשמר הלאומי מהווים את עיקר הכוח שנאבק מול הרוסים בעיר מריופול המסוקרת, כשלצד כוחות המשמר הלאומי בעיר נאבקים ברוסים גם מעט כוחות סדירים מהצבא האוקראיני".

כצפוי, הלוחמים הניו נאצים אחראים גם לזוועות שמתרחשות ברחבי אוקראינה בימים אלו של היעדר חוק וסדר. דוגמה לכך מעניק הכט כשהוא מצביע על כך שלוחמים אלו היו שירו באזרח ישראלי שניסה להימלט מאוקראינה, "הם ירו עליו בגלל שהוא היו מזוקן, דבר שהוביל אותם לחשוד בו שהוא שייך לכוחות הצ'צ'נים שהגיעו להילחם נגד אוקראינה". עם זאת, מבחינת הצבא האוקראיני הנאבק על חייו – הלוחמים הללו צפויים להישאר בחזית ולהילחם מול הרוסים כשהם מהווים נכס משמעותי לצבא אוקראינה.

(צילומים: shutterstock)

מדוע כאשר הרוסים כבר הבינו כי הערכתם הראשונית הייתה שגויה והאוקראינים יילחמו בכל מה שיש להם, זה עדיין לא מצליח להם?

"יש לכך מספר סיבות. אחת מהם היא העובדה שהרוסים מתנהלים באופן טקטי בעייתי ביותר. הצבא הרוסי, וזה הפתיע אותנו במיוחד, פועל במלחמה באוקראינה כפי שלא פעל באף זירה ברחבי העולם – ממלחמות העבר ועד המלחמה בגיאורגיה. במקום להפעיל את צוותות הקרב באופן שבצה"ל מכונה 'צוות רב-גדודי', שאצל הרוסים כך מתוחזקים הגדודים באופן קבוע, ובמסגרתה מופעלים כוחות משולבים שכוללים טנקים, ארטילריה, כוחות רגליים וסיוע אווירי צמוד בו זמנית בשדה המערכה – הרוסים נכנסו לאוקראינה והתפזרו לחלוטין. הטנקים נעו לבד כמעט, חיל הרגליים לבד, וכן הלאה, לא הופעלה שם תורת קרב סדורה, וודאי לא כפי שראינו שהצבא הרוסי יודע לעשות. צריך להבין", הוא ממשיך, "אם אתה נלחם בשטח ולא מביא ארטילריה וחי"ר שיסייעו לטנקים, אז הם הופכים למלכודות מוות עשויות מברזל. בדרך כלל, על כל גדוד שמתמרן צריך שיהיה גדוד של אש. ההתנהגות הרוסית באוקראינה כעת היא שלומיאליות ברמות הגבוהות שלה.  

"יתירה מכך, אם בצה"ל יש מושג שקוראים לו 'טיהור שטח', שבמסגרתו מופעלים הכוחות בשטח ומטהרים כל אזור שנכבש, וכך הטנקים לא הופכים למטרות נעות עבור ציידי הנ.ט. - הרוסים לא עשו זאת. הם פשוט נסעו דרך הכביש מבלי לבדוק מה יש בכפר הזה, או ביישוב הזה.

"התוצאה של כל זה", ממשיך כהן, "הייתה היתקלויות חוזרות ונשנות של כוחות השריון הרוסי בהמון לוחמים אוקראינים שטיווחו אותם. צבא רוסיה אומנם ניסה לטפל בבעיה הזו תוך כדי הקרבות. כך ראינו בשבוע השלישי כיצד הכוחות ששהו בחלק הקדמי של השיירות – שבו לאחוריהם כדי לטהר את השטחים שעברו בהם ולפעול בצורה יותר מסודרת. הניסיון הזה לשנות את טקטיקת הלחימה תוך כדי שהמערכה מתנהלת הוא הרבה יותר מסובך כמובן".

והיכן בכל הסיפור הזה מערכת אקטיבית למניעת פגיעה בטנקים הרוסיים, דוגמת 'מעיל רוח' הישראלית?

"לרוסים אומנם יש מערכת בסגנון 'מעיל רוח', שנועדה להגן על הטנקים שלהם, אך היא ככל הנראה מערכת בעלת יעילות פחותה בהרבה. אחת מההוכחות לכך היא העובדה שהרוסים קנו מאוד מעט מהמערכת הזו, וכך רוב הטנקים שלהם נכנסו לאוקראינה כאשר אפילו את המערכת הזו אין להם.

התוצאה של חוסר במערכת הגנה יעילה לצד הכשלים האחרים הובילה לנפגעים רבים בצד הרוסי. האם זה המספר שהאוקראינים מציגים? כנראה שלא. שני הצדדים משקרים כאן ולא ניתן לסמוך על מילה אחת שיוצאת מפיהם. אפילו האמריקנים, בעלי בריתם של האוקראינים, אמרו שהמספרים שהאוקראינים אומרים אינם נכונים אלא נמוכים יותר. במקרה אחד, משרד הביטחון האוקראיני לא שינה את מספר הנפגעים הרוסיים במשך שבוע. האם לא היו אז הרוגים רוסיים? סביר יותר שהתעמולה האוקראינית לא פעלה בדיוק באותו שבוע..."

(צילום: shutterstock)

יש להם בעיות טקטיות נוספות?

"אחת הבעיות המשמעותיות שמולן מתמודדים הרוסים במערכה באוקראינה היא טיב הטנקים של רוסיה שבהחלט אינו מן המשופרים. הטנקים שמשתתפים בקרבות הם בעיקר טנקי מערכה מסוג טי 72, דגם שיצא מהמפעל לראשונה לפני למעלה מחמישים שנה - בתקופה הסובייטית. אפילו הסדרה המתקדמת יותר של הטנקים הרוסיים שנלחמים באוקראינה, הטי-90, אלו טנקים ישנם שייצורם החל בתחילת שנות התשעים, והינם בעלי טכנולוגיה ישנה מאוד. הרוסים אומנם ניסו לשפר את הטנקים הללו, אך אלו בהחלט לא יכולים להיחשב טנקים מתקדמים.  

מלחמה או 'מבצע מיוחד'?

בעיות השריון הן בעיות מבניות, אך הצבא הרוסי בן מיליוני חיילים, מדוע אם כן רוסיה לא הפעילה כוח צבאי גדול יותר שיכול היה למחוץ בקלות רבה יותר את הצבא האוקראיני?

"צריך להבין שהצבא הרוסי ברובו הוא צבא המילואים, שמונה כ-900 אלף חיילים. מלבדו יש את חיילי גיוס החובה שקיים ברוסיה, והם מרכיבים את שאר הצבא הרוסי. חלק מחיילי החובה הם חיילים שחתמו על קבע ואחרים שנותרים בצבא לשנה אחת בלבד. לפי החוקה הרוסית, את כוחות המילואים והחובה אסור לגייס למאבק מחוץ לרוסיה.

"חוסר היכולת להשתמש בחלקים גדולים מהצבא הרוסי מציב בפני פוטין בעיה של ממש. כבר כעת, מתוך הכוחות הלוחמים באוקראינה שני שליש מהם הם חיילי חובה, ושליש הם חיילים שחתמו על קבע – כך שכבר כעת הם נאלצו לעבור על החוקה הרוסית. בניסיון להלך בין הטיפות, הצבא הרוסי משתמש בחיילים החתומים על קבע יותר בתפקידי תומכי לחימה.

"כמובן שבפני הנשיא הרוסי ישנה אפשרות לגייס את חיילי המילואים. כאן נניח שפוטין אכן רוצה בכך, הוא יצטרך תחילה לביים הצגה שבה הפרלמנט, הדומא, מצביע תחילה כדרישתו. לאחר מכן עולה השאלה, כמה מהם מאומנים מספיק למלחמה? בנוסף כדי לגייס ולהכשיר אותם יידרש הצבא הרוסי לחודשיים שלושה נוספים. גם לאחר מכן ישנם שאלות נוספות שיצוצו, כמו האם יש ציוד בשבילם? וזה רוסיה – מדינה רוויה בשחיתות שספק אם הימ"חים שם מוכנים למלחמה".

מה הם מנסים לעשות מול המציאות הבעייתית מבחינתם?

"הם מחפשים חיילים כמעט בכל אזור שבו רוסיה מחזיקה באינטרסים. ישנם דיבורים על כ-26 אלף חיילים סורים שעשויים להתגייס למערכה, והם יהוו מכפיל כוח לאור זאת שהם בעלי ניסיון רב. כמו כן, רוסיה ייבאה לוחמים מאבחזיה ודרום אוסטיה – האזורים הבדלנים בגיאורגיה שאליהם רוסיה פלשה לאחר שטענה כי הגיאורגים מתעמרים בהם וכעת הם הביאו יחידות משם ואלו נלחמים לצד הרוסים".

במפת המלחמה ניתן לראות גם כיבושים שרוסיה רושמת, האם יש למוסקבה גם הישגים?

"ההישגים של רוסיה מתבססים בעיקר במזרח המדינה, שם הם אכן מתנהלים בשיטות המוכרות: כובשים שטח ומטהרים אותו. מריופול לדוגמה, זו עיר שניתן לראות בהחלט שהם הגיעו כדי לכבוש. נכון לעכשיו הם הצליחו חלקית, וכעת הם מחזיקים בחלקים מהעיר. יש תיעודים שרואים בהם כיצד הכוחות הרוסיים כובשים שם שטח אחר שטח. חשוב להבין שזו עיר גדולה של חצי מיליון תושבים, והרוסים תקפו אותה כשהם בנחיתות מספרית, וגם איבדו שם הרבה כוחות בגלל הנחיתות המספרית הזו – כמו שקורה אגב באזורים נוספים ברחבי אוקראינה.

"אומנם את ההישגים צריך למדוד במה שהם רצו לעומת מה שקיבלו", מדגיש ד"ר הכט. "אין ספק שהם הופתעו לגמרי במערכה על אוקראינה, והם רצו דבר אחד וקיבלו דבר אחד לגמרי. כך לדוגמה, הם לא נכנסו לקייב, למרות שרצו. ההבנה שלנו זה שהם מה שהם ניסו לעשות הייתה עריפה: לנחות בשדה התעופה, להיכנס לתוך העיר ולהפיל את הממשלה בהבנה שזה יהיה בצורה יותר קלה. רק כשהם הבינו שזה לא הולך, אז הם שינו אסטרטגיה".

ברשימת ההישגים הרוסיים באוקראינה ניתן למנות את העובדה שבעוד עד כה קרים הייתה מנותקת מרוסיה, וכדי להגיע אליה הרוסים נאלצו לעבור דרך הים – באמצעות גשר מיצרי קרץ', כעת הרוסים כבשו שטח יבשתי סמוך לקרים, וזה הרבה יותר בטוח משלל סיבות. דבר נוסף וחשוב מבחינתם זה שהם חיברו את קרים חזרה למקור המים שלה – הדנייפר, לאחר שהאוקראינים חסמו את הדנייפר מקרים עם פרוץ המלחמה לפני שמונה שנים.

"בשורה התחתונה הם פחות או יותר הם השיגו את הרצף היבשתי שביקשו. בשאר ערי אוקראינה התמונה שונה. בתקופה האחרונה הם נסוגים מחלק מהאזורים, כאשר לא ברור האם אכן הרוסים נסוגים או שהאוקראינים מביסים אותם. האמת כנראה היא שהרוסים החליטו לסגת מחלקים באזור הבירה".

כיצד לדעתך זה יסתיים?

"בהתאם למה שאנו רואים במשך למעלה משבועיים – הרוסים מתמקדים בעיקר במזרח אוקראינה ומעדיפים לכבוש אותה כדי להשלים רצף טריטוריאלי ולקחת אזורים שבעיניהם שייכים להם. זה לא שטח גדול ביחס לכל אוקראינה, וחלק גדול מזה כבר בידיהם.

"צריך לזכור שמטרת העל שלהם הייתה שאוקראינה לא תהיה חלק מנאט"ו, והדבר השני שהם ביקשו היה לצדד לטובת האזרחים הפרו-רוסים שנלחמים במזרח אוקראינה, שם האוכלוסייה הרוסית רואה בפוטין ככזה שהציל אותה מאוקראינה, ויש סיבות לחשוב שיש רבים גם בצד האוקראיני שחושבים כך. יש לנו עדויות מרוסים באוקראינה מבחינה אתנית שגם ממתינים שהצבא הרוסי יגיע אליהם, אבל אסור להם לומר להם, כך שמהבחינות הללו פוטין כנראה משיג את שביקש".