תקדים: נכה צה"ל שנפטר מעישון כבד - הוכר כ’חלל שנפטר בשדה הקרב’

בתום מאבק של תשע שנים - פסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בירושלים, קבע תקדים בתביעתה של אלמנה שבעלה נפטר כתוצאה מעישון כבד. 

הבעל, נכה צה"ל בעברו, שירת בשירות סדיר כשנתיים וחצי ולאחר מכן היה בשירות קבע שנמשך 16 שנה. מי שטיפל בתביעה הסבוכה הוא עו"ד יואב אלמגור, שטען כי הבעל המנוח לא שלט בהרגל העישון, עד שזה כבש אותו לחלוטין והוא נהג לעשן בצורה מאסיבית ו'לחסל' 3-5 קופסאות סיגריות ביום. כתוצאה מהעישון הכבד לקה הנפטר במחלת ריאות כרונית, אך גם אז סירב לוותר על העישון.

הבעל הוכר כנכה נפשית אך עורך הדין הצליח להוכיח שהנכות הזו החמירה את הרגלי העישון שלו ולא הותירה לו סיכוי אמיתי להיגמל. 

תחילה טענו במשרד הביטחון כי אין קשר בין המוות של המנוח לבין מחלת הריאות שבה לקה, ואף התנגדו 'לתגמל' אדם על הרגל רע כמו עישון. במשך שנים הם סברו כי אם התביעה תתקבל היא תהווה תקדים שהמדינה וצה"ל לא בהכרח מעוניינים לקדם - עידוד נפגעי נפש מעשנים להגיש תביעות זהות. 

לאחרונה הגיעה הסאגה ארוכת השנים לסיומה, כאשר בית המשפט פסק כי יש קשר סיבתי בין מותו של המנוח לעישון הכבד ולמחלת הנפחת שממנה סבל, וחייב את משרד הביטחון לשלם את מלוא ההוצאות של המשפט. 

הטענה שבה החזיק עורך הדין אלמגור לאורך כל הדרך הייתה שהיות והמנוח הוכר כבר כנכה צה"ל ומת כתוצאה מהנכות שממנה סבל ובה כבר לקה במהלך שירותו הצבאי - אין שום סיבה שלא להעניק למשפחתו, אלמנתו ובניו, את הזכויות וההטבות שהם זכאים להם בהיותם על תקן 'משפחות שכולות'.  "בעבר קיבלנו הכרות גם על בעיות לב, כבד, סוכרת ודמנציה שהתפתחו בשל פגיעה פוסט טראומתית", מסביר עו"ד אלמגור. "ההכרה בנזקי העישון כתולדה מפוסט טראומה מהווה אמנם הכרה תקדימית בישראל, אך היא מתבקשת מאליה, וטוב עשה בית המשפט בכך שצירף אותה לשורת הנזקים שמהם סובלים נפגעי הפוסט טראומה בישראל".