המוכר ויתר על שתי שקיות הפתעה, והתברר שהיו שש נותרות

ראובן מקיים פעילות תורנית לכמאה ילדים (כ"י). לאחר שזכו הילדים לסיים משניות סדר מועד, החליט ראובן לערוך מסיבה גדולה, וקיבל תרומה על סך אלף ש"ח, לרכישת מתנה לכל תלמיד. הלך ראובן למכולת והתעניין אודות קניית מתנה אישית בשווי עשר שקלים, והמוכר הציע שיקנה לכל ילד שקית הפתעה מכובדת, שמחירה עשרה שקלים, "הנה בקופסה הגדולה שם נמצאות השקיות, נדמה לי שיש שם מאה שקיות, אך בכל זאת תספור".

ראובן התחיל לספור בזריזות, וכשסיים הודיע למוכר שנמצאו 102 שקיות. "זה בסדר", אמר המוכר, "תוכל לקחת את כל הקופסה, על שתי שקיות אני מוותר".

והנה, כשחולקו השקיות במסיבה, התברר לראובן שלמעשה מספר השקיות שחולקו לא היה 102, אלא 106! ומיד למחרת ניגש ראובן להודיע למוכר שטעה בספירה ולמעשה היו שש שקיות נותרות.

"אין שום בעיה ידידי, שישים שקלים בבקשה..." אמר המוכר. "שישים?!", תמה ראובן, "הלא על שתיים כבר מחלת לי?!...", והמוכר הסביר: "על שתיים בלבד איני מקפיד, אך אם מדובר על כמות של שש - אני דורש את מלוא המחיר!"

עם מי הדין?

ובכן, היה מקום לטעון כדלעיל, שאם ראינו שמחל בעל המכולת על שתי שקיות, כאשר רכש הקונה 100, אם כן כל שכן שגם כשמשלם הקונה כעת על 104, מוחל המוכר על השתיים. כך חשבנו לאור דברי הרב יצחק זילברשטיין הנ"ל.

'האם נכונים דברינו?', שאלנו את הרב יצחק זילברשטיין שליט"א. והרב השיב: 'נראה שכאן הדין יהיה שונה, ואכן רשאי המוכר לגבות את מלוא המחיר על שש השקיות הנותרות!'

וביאר הרב יצחק זילברשטיין את דבריו: במקרה זה קיימת טענה כלפי ראובן, שלא ספר כהוגן, ואמר למוכר שיש שתים בלבד בו בזמן שהיו שש נותרות, ומשום כך מחילתו של המוכר נבעה מתוך טעות, ויכול כעת לטעון שאם התברר שהיו שש שקיות נותרות, הוא דורש את מחירן המלא.

וניתן לדמות מקרה זה לדין האונאה דלעיל, שעל שתות אמנם קיימת מחילה, אך כאשר האונאה גדולה יותר, רשאי המתאנה לטעון להשיב לו את מלוא הכסף, וגם בשאלתנו יש מעין אונאה, בכך שראובן לא ספר כראוי והטעה את המוכר, ולכן רשאי המוכר לדרוש תשלום עבור כל השש הנותרות!

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס, הקלק כאן.