’הצלת את המעיים שלי, וגם אני השתדלתי להציל את שלך’

אחד מחכמי ישראל שליט"א, סיפר מעשה מופלא שאירע עמו: מחלה קשה התגלתה אצלי במעי הגס, והרופאים קבעו כי עלי לעבור ניתוך סבוך, שככל הנראה ישנה לחלוטין את איכות חיי בשל הצורך לכרות את האבר הנגוע.

מבחינתי מדובר היה באסון, ולא ראיתי עצמי מנהל חיים תקינים לאחר הניתוח (כי לא אוכל להתפנות כדרך כל אדם, אלא על ידי יציאה נפרדת, דרך דופן הבטן. דבר שכרוך בייסורים נוראים, ובבעיות של הזכרת דברים שבקדושה, ירחם ה'). אך לא היתה לי ברירה, כי בלעדי הניתוח לא יכולתי להמשיך לחיות.

בלילה שלפני הניתוח חלמתי חלום מפתיע. התגלה אלי בחלום יהודי ישיש ואמר לי: 'אתה הצלת את המעיים שלי, וגם אני השתדלתי להציל את שלך...'

התאמצתי לזכור מהיכן אני מכיר אותו. ונזכרתי. לפני למעלה מארבעים שנה, כשהייתי אברך צעיר, נהגתי לבקר בבית אבות מדי יום שישי. והנה, באחד הימים הבחנתי בזקן נאנח ונאנק, כולו אמר כאב וסבל. נגשתי ושאלתי לשלומו, והלה סיפר כי כבר שבוע לא התפנה. ניגשתי מיד לאחות ובקשתי שתמהר לעשות לו חוקן או טיפול אחר, אך היא אמרה שכאן בבית האבות כבר לא ניתן לטפל בבעיה שלו, הוא צריך לעבור טיפול מיוחד בבית החולים.

'מדוע אם כן לא מפנים אותו לבית החולים?' תמהתי. היא השיבה, שהטיפול כרוך בעלות כספית, ובני המשפחה אינם מוכנים לשלם, וטוענים כי על בית האבות לדאוג לטיפול...

החלטתי לעשות מעשה. הזמנתי אמבולנס ולקחתי אותו לבית החולים, שם טיפלו בו הרופאים בהצלחה, ואת ההוצאות כולן שילמתי בעצמתי - 300 לירות, כאשר המשכורת שהייתי מקבל בכולל היתה 500 לירות בלבד... לפני שעזבנו את בית החולים, הרופא המטפל נזף בי על ההזנחה ב'אבא'... 'עוד יום אחד של המתנה היה מסכן את חייו'. כיון שחששתי לחילול ה', הסברתי לו שהוא אינו אבי, ובאתי לעזור לו בהתנדבות.

כשהתקשרתי למשפחת הישיש, והודעתי אודות הטיפול והעלויות, במקום להודות לי ולהשיב את הממון, ספגתי צעקות...

חלפו מספר שבועות, והסיפור חזר על עצמו - הזקן התפתל מכאבים במעיו, ושוב נסעתי עמו לבית החולים, ושילמתי 300 לירות...

המעשה חזר על עצמו עוד שלוש-ארבע פעמים, עד שבפעם האחרונה בניו שלחו לי את תשלום ההוצאות. מאז הם טיפלו בבעיה של אביהם, ואני שכחתי לחלוטין מאותו מעשה חסד.

והנה, הזקן שנתגלה אלי בחלום, היה אותו זקן מבית האבות! הוא הופיע בחלומי ואמר: 'נודעה לי הצרה שבה אתה מצוי. באתי לפני בית דין של מעלה ואמרתי, איך יתכן שאדם שעשה עימי חסד של אמת יינזק באותו אבר?!, בשמים קיבלו את טענתי ובאתי לבשר לך שתיכנס לניתוח, ובע"ה תצא ממנו מבלי שיכרתו לך חלק מהמעיים, וחייך לא ישתנו...'

האיש הסתלק ואני התעוררתי, וירדה עלי השלווה. נזכרתי במילות התפילה 'זוכר כל הנשכחות', והרהרתי לעצמי, הנה גם מעשה חסד שנשכח מהאדם, הקב"ה זוכרו ומשלם שכר עבורו בבוא העת.

ואכן, למחרת הרופאים ערכו צילומים לפני הניתוח, והוחלט שניתן להסתפק בניתוח יותר פשוט להסרת הגידול בלבד. הניתוח עבר בס"ד בהצלחה רבה, וכיום ברוך ה' מעיי מתפקדות כראוי. שלושת הרופאים שטיפלו בי הביעו התפעלות מתוצאות הניתוח והודו כי אירע לי נס; הם נדהמו לגלות שעל אף המחלה, אין צורך לקטוע איברים חיוניים להמשך תיפקוד הגוף.

לאחר המעשה, נכנסתי אל הקודש פנימה, אל מרן הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א, וסחתי לו את סיפור הנס המופלא. תגובת מרן היתה: חלה עליך חובה לפרסם את המעשה, את החסד שעושה הקב"ה עם בריותיו ועד כמה הוא נאמן לשלם שכר.

התנצלתי ואמרתי שזה לא כ"כ נעים לי, ואני חושש קצת מעין הרע. אך מרן חזר ואמר: יש בזה קידוש ה'. עליך לספר נפלאות ה' יתברך!...

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס, הקלק כאן.