איך הופך הזרע לצמח, ולמה לא כל הזרעים צומחים?

מה קורה כשזורעים זרע באדמה, ומשקים אותו? הוא נובט וצומח, נכון? זה ברור. זה גם אחד הנסים המופלאים של הבריאה – הזרע עצמו נרקב, אך מתוכו נובטים שורשים ועלים.

אך רובנו לא מודעים לכך שהתהליך הזה, שבו זרע הופך לצמח, אינו פשוט כלל וכלל. כל צמח מייצר כמויות גדולות מאוד של זרעים, אך רק מעטים מהם נובטים בפועל והופכים להיות פרחים, שיחים או עצים. כאשר צמחים גדלים בבריאה באופן טבעי, פרפרים, דבורים, ציפורים וגם הרוח מסייעים להם לפזר את זרעיהם סביב, וכך חלקם נובטים וצומחים מחדש, ואילו אחרים – לא.

אך כאשר בני אדם מעוניינים לגדל צמחים מסוימים באופן מבוקר, לדוגמה – לגדל עגבניות בגינה הביתית, או להצמיח עץ במקום מסוים – חשוב להכיר את סוג הזרעים, ולדעת מהי הדרך הטובה ביותר לסייע לזרע ספציפי לצמוח. ישנם זרעים שזקוקים לתנאים בסיסיים פשוטים כדי לצמוח, ואילו אחרים זקוקים לתנאים מיוחדים ולסיוע מיוחד על מנת שיוכלו לגדול.

כך, למשל, כל זרע זקוק לתנאי חום מסוימים שיתאימו לו. כל זרע זקוק לחום, אותו הוא מקבל מעצם העובדה שהוא נמצא בעומק האדמה, אבל ישנם זרעים שעדיף לזרוע סמוך לפני האדמה, ואחרים עדיף לזרוע בבור עמוק יותר; ישנם זרעים שינבטו טוב יותר דווקא במקום מחומם, כמו חממה. גם ההשקיה צריכה להיעשות בהתאם לזרע, כאשר זרעים מסוימים זקוקים למעט מים, ואחרים – לכמות גדולה.

אם מעוניינים לזרוע שתיל ספציפי, מומלץ לסדוק מעט את הזרע, דבר שיקל עליו לנבוט.

לאחר הנביטה הראשונית, יש להעביר את הצמח למצע גידול שמתאים עבורו. המצע הזה יכול להיות עציץ פשוט, או אדמה מסוג מסוים, ואם הצמח אמור לגדול ולהפוך לעץ, לאחר שהשתיל חזק דיו, אפשר להעביר אותו לקרקע המתאימה, ולהשקות אותו בקצב המתאים כדי שלאורך השנים הוא יגדל ויהפוך לעץ חזק ויציב.