האם התורה לא רואה בגויים בני אדם?

בימים אלו, כל עם ישראל מתכונן לחג הפסח. מי לא אוהב להגיע לליל הסדר, אחרי כל ההכנות, ולחגוג עם כל המשפחה המורחבת את חירותו של עם ישראל?

מתברר שיש מי שלא אוהב... קרוב משפחה שלי, שהיה מתארח אצלינו כל שנה בפסח, בשנה האחרונה החל להשתתף בשיעורי "מחשבת ישראל" באיזה מכון "מתקדם" כלשהו. כשסיפר לי על כך, "עשיתי פרצוף". מההיכרות שלי, הבנתי שהרבה אהבה למורשת ישראל הוא לא ישאב שם...

ואכן, השנה הוא הודיע לי, "אני לא הולך לחגוג אתכם את ליל הסדר". ההמשך היה צפוי מאוד: "לא מתאימה לי כל הגזענות הזו, כל המשפחה קוראים ביחד 'שפוך חמתך אל הגויים', וגם הילדים הקטנים, המצרים קיבלו מאה מכות ככה, ומאתיים מכות ככה. בכלל התורה לא מתייחסת לגויים כמו בני אדם, אם אלוקים נתן את התורה, היא אמורה להיות טובה, כי הרי אלוקים הוא טוב, נכון? אז לא מתאים לי להיות גזעני בשם האלוקים". אמר, ולא יסף.

"אתה יודע", אמרתי, "בדיוק בהקשר של המצרים, אומרים חז"ל שהמלאכים ביקשו לומר שירה בעת קריעת ים סוף, והקב"ה השיב להם: 'מעשי ידי טובעים בים, ואתם אומרים שירה?'. זה בכלל לא נשמע גזענות, בהתחשב במה שהמצרים עוללו לישראל".

"זה לא קונה אותי", השיב לי, "יש המון משפטים כאלו אצל חכמים, חלק מהם מפתיעים ואוניברסליים, וחלק מהם נראים כגזעניים. אתה לא יכול לסנן לי סלקטיבית. אולי היו אצלם מחלוקות על זה. שורה תחתונה, יש המון גזענות ושנאה לגויים, וזה מנוגד למוסר בסיסי של השוויון האנושי".

"אתה צודק", עניתי, "אני לא אפטור אותך במשפט אחד, אני אנסה להסביר לך מדוע אין סתירה בין המשפטים של חכמים, אלו שמצדדים בלהקדים שלום לכל אדם שנברא בצלם, ואלו שתוקפים בחריפות את הגויים".

העניין הוא כזה. הרעיון שכל אדם נברא בצלם אלוקים, הוא מהתורה, כידוע, ולכן לכל אדם יש זכות לחיות, וזכות לכבוד ורווחה. הוא לא אובייקט, הוא בריאה של ה' והוא בצלם אלוקים, יש הרבה הלכות שנובעות מידיעה בסיסית זו. על בסיס הרעיון הזה נוסד עקרון השוויון.

אבל למרות זאת, יש יחס מיוחד ליהודים. אין זה משום שהגויים אינם בני אדם, להיפך, לכל בני האדם יש זכות מיוחדת של אדם, אבל יהודי חייב לאחיו היהודים יותר מאשר לכל אדם. התורה לא מורידה את הגויים מתחת למדרגת אדם שנברא בצלם, אלא דורשת מהיהודי לעשות יותר בשביל יהודים.

וגם הבורא מתייחס כך ליהודים, משום שהוא כרת איתם ברית ושלח אותם לשליחות. אתה יודע שכולם שווים בפני החוק, כל אחד שעובר על החוק במדינה צריך להיענש, ובכל אופן יש חסינות דיפלומטית. לחברי כנסת יש חסינות. זה לא פוטר אותם מעונש, אלא רק קובע שמסובך יותר להעמיד אותם לדין. צריכים להמתין לסיום הכהונה, או להסיר את החסינות, זה תהליך. למה? משום שאנחנו בחרנו אותם, העם כולו בחר אותם לשליחות, וכדי שיוכלו להתמסר לשליחותם, אף על פי שגם להם מגיע דין וחשבון על כל מעשה, החוק מאפשר להם לבצע את השליחות, כאשר הדין וחשבון ימתין לזמן אחר.

כך בדיוק היהודים. הקב"ה בא בחשבון עם כל אדם ועם כל אומה, והאדם – מה לעשות, חוטא. המשפטים החריפים נגד הגויים מתייחסים למציאות שהעמים בעולם אינם צדיקים גדולים. מובן שיש גם ביקורת קשה על החטאים של ישראל, אבל יש הבדל. היהודים הם בשליחות הבורא, ולכן הבורא ממתין עד שהוא מעניש אותם, הוא נושא להם פנים, כיוון שהם מקבלים על עצמם את דבריו. וגם כשהם חוטאים - הם עדיין ממשיכים את הברית איתו.