"האם אוכל לצרף את החייל הנכרי לקרוא עמי את ההגדה ’דרך שאלה ותשובה’?..."

סיפר לנו חייל שומר תורה ומצוות:

בליל הסדר הוצרכתי להיות בתורנות שמירה כל הלילה. לא שהיתי במוצב לבדי, אלא יחד עמי שמר חייל נוסף שהינו נכרי. במהלך השמירה התאפשר לי לקרוא את ההגדה ולקיים את מצוות אכילת מצה ומרור וד' כוסות.

והנה, התחלתי ללמוד את ההגדה לבדי, אך לא הרגשתי כל כך 'טעם' של הגדה של פסח, ולא טעם של 'חירות', כפי שהרגשתי מדי שנה כשהייתי מבאר וממתיק את ההגדה בפני בני משפחתי.

בנוסף לכך, הייתי עייף מאוד, ועמדתי להירדם. חשבתי בליבי, הרי מאוד לא נוח לקרוא לבד את ההגדה, ולא לבארה לאחרים בדרך שאלה ותשובה, ובדרך סיפור ומשל; אם כן, אולי אבקש מהחייל שנמצא עמי, להצטרף אליי, באופן שאקרא ואבאר לפניו את ההגדה, וכך הלימוד יהיה 'חַי' ומעניין יותר;

הוא ישאל ויקשה, ואני אתרץ ואפרש, וכך סיפור יציאת מצרים יסופר מתוך התעוררות והתלהבות...

האם אכן מותר לצרף את הנכרי, כ'כלי עזר', כדי שלא אבוא להירדם, וכדי שקריאת ההגדה תהיה יותר 'מהודרת' ו'מוטעמת'?

והגדת לבנך ולא לגוי

נאמר בגמרא במסכת חגיגה (י"ג.): אין מוסרים דברי תורה לנכרי, שנאמר (תהלים קמ"ז): "מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל, לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום". וכן למדנו במסכת סנהדרין (נ"ט.): נכרי שעוסק בתורה חייב מיתה, שנאמר (דברים ל"ג, ד') "תורה ציוה לנו משה מורשה קהלת יעקב" - לנו מורשה ולא להם. וממילא המלמד את הנכרי תורה, עובר אף באיסור "לפני עיור לא תתן מכשול" (יעויין בתוס' בחגיגה שם).

וגם בענייננו, את מצוות "והגדת לבנך", יש לקיים בהגדה ל"בנך", ולא לנכרי! (ואם אין לו בן, וגם לא יהודי אחר, הוא שואל את עצמו, כמבואר בשו"ע סי' תע"ג ס"ז).

אולם, לכאורה נראה, שדברים המביאים לאמונה בהשם, יוכל לומר לנכרי, שכן גם לנכרי אסור לעבוד עבודה זרה אלא צריך להאמין בהשי"ת. (ועל כל פנים יזהר מאוד היהודי שלא לציין לדברים שעלולים להביא לשנאה ואיבה).

קיום מצוה בסיוע הגוי

ברם, כאשר הצענו את הדברים לפני הרב יצחק זילברשטיין שליט"א, אמר: נראה לומר, שלא יִלמד כלל את ההגדה עם הנכרי, אפילו בדברים השייכים לאמונה, משום שהדבר מגונה לצרף עמו נכרי כדי שיקיים יחד עמו את המצוה. וכעין מה שמצינו בתשובת ה'דברי מלכיאל' (ח"ד סי' פ"ו), שאין לכבד נכרי בסנדקאות, מכיון שנחשב הסנדק כמסייע במצוות הברית, ודומה הדבר כאילו גם הנכרי מל את התינוק.

וכך גם בענייננו, הדבר מאוס לקחת את הנכרי כדי להשתתף יחד עמו בעשיית המצוה, באופן שכביכול קיום המצוה תעשה בסיוע הנכרי. ולכן יתאמץ החייל ללמוד לבדו את ההגדה.

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס, הקלק כאן.