הילד שבתוכי: עם מי אתם צריכים לדבר כדי להשפיע טוב על בן/ת הזוג והילדים?

שמתי לב שרוב הזוגות שמגיעים אלי לקליניקה, האתגרים שיש ביניהם בזוגיות מגיעים מהקושי שיש להם מול עצמם, כשאחד מהקשיים השכיחים והחשובים בין בני הזוג, זה חוסר שלום בין הבוגר האמיתי לילד שבהם.

נקדים ונאמר שהאני שלנו מורכב מ-3 חלקים: 1] האני האבוד שלנו – אותם חלקים של הווייתנו שנולדנו להדחיק בגלל דרישות החברה; 2] האני המזויף – החזות החיצונית שיצרנו כדי למלא את החלל שנוצר בעקבות ההדחקה ובגלל העדר התייחסות מספקת אלינו; 3] האני המוכחש – החלקים השליליים של האני המזויף שנתקלו בביקורת, ולכן הוכחשו.

המוח העתיק – תת המודע – מורכב משני חלקים 1] גזע המוח הוא השכבה הפנימית והפרימיטיבית מכולם, הוא מפקח על ההגנה העצמית ועל תפקודים חיוניים, כגון מחזור הדם, הנשימה, השינה והתכווצות השרירים, בתגובה לגירוי חיצוני. החלק הזה של המוח ממוקם בבסיס הגולגולת, ופעמים שמכנים אותו "מוח הזוחלים", כי הוא מצוי אצל כל בעלי החוליות, למן הזוחלים ועד היונקים. לצורך הדיון הזה, הבה נראה בגזע המוח את המקור לפעילות הגופנית. 2] מסביב לקצה גזע המוח ומעליו, מצוי חלק מוח שצורת טבעת לו, הנקראת "המערכת הלימבית". תפקידו של החלק הזה הוא יצירת הרגשות, כגון פחד, תוקפנות וכו'. המוח העתיק, המורכב משני חלקים אלו, הוא קובע את רוב תגובותינו האוטומטיות.

המוח החדש – החלק המודע – מגיע מקליפת המוח, מסה גדולה ומפותלת של רקמת המוח המקיפה את שני החלקים הפנימיים, והיא עצמה מחולקת ל4 אזורים או אונות. בחלק הזה של המוח, המגיע לשיא התפתחותו אצל האדם, ממוקמים רוב תפקודי החשיבה. זהו החלק שמחליט החלטות, חושב, צופה, מתכנן, מצפה, מגיב, מארגן מידע, הוגה רעיונות. המוח החדש הוא הגיוני מעצם טבעו, ומנסה למצוא סיבה לכל תוצאה, ותוצאה לכל סיבה. הוא מסוגל במידת מה למתן כמה מהתגובות האינטנסיביות של המוח העתיק, ובדרך כלל זהו החלק שעליו אתה חושב כעל עצמך.

כיצדנמזג בין המוח העתיק למוח החדש?

תארו לעצמכם בני זוג שאוכלים בנחת ארוחת בוקר, ופתאום הבעל מותח ביקורת על הלחם שנשרף לאשתו. המוח העתיק שלה מרגיש סכנה מיידית, ומיד מתגונן – והיא אומרת "טוב, אולי שרפתי את הלחם, אבל אתה שפכת את הסירופ", או שהיא מתחמקת מהעימות ויוצאת מהחדר.

במצב כזה מומלץ לגייס את המוח החדש, לנסח מחדש את דברי בן הזוג בנעימת קול ניטרלית, ולומר לבעל: "אתה כועס כי שוב שרפתי את הלחם". אולי בן הזוג יענה "כן, נמאס לי לראות איך זורקים כאן אוכל. בפעם הבאה תהיי ערנית יותר". ואת תשיבי: "אתה צודק, באמת מתבזבז אצלנו אוכל. אני אביא חוט חשמל ארוך, ואביא את מכשיר הקלייה אל חדר האוכל, וכך נוכל להשגיח שלא יישרף הלחם". בן הזוג יופתע מנעימת הקול הרגועה וההגיונית שלך, ויש להניח שהוא יירגע, ויענה "רעיון טוב. תודה שלא התרגזת, פשוט קמתי עצבני היום, וגם יש לי לחצים בעבודה וכו'". ממילא, אחרי שתלמדו להגיב לביקורת מבלי להתגונן, תגלו שברוב המגעים בינכם אתם מרגישים בטוחים יותר, ובני זוגכם הופכים לבני בריתכם, ולא לאויבים.

שלא כמו המוח העתיק, המוח החדש יודע שביקורת על שריפת לחם אינה דומה להתקפה בסכין הלחם... אם תסמכו עליו, תלמדו למתן את האינסטינקט האומר לכם להימלט או להילחם, ובאופן פרדוקסלי גם תשיגו את המטרה של דרכי ההתגוננות האוטומטיות האלה – השמירה על ביטחונכם, וההגנה העצמית מפני פגיעה.

כדי שתוכלו להעניק לבעל או לאישה, הינכם צריכים להשלים בין הבוגר האמיתי שלכם, לילד שבכם. לפעמים אתם מרגישים משהו צועק בתוככם. זה הילד שבכם, שצועק ליחס ולתשומת לב מכם. אנשים לא מבינים את זה. בגלל שאתם לא מתייחסים אליו, אתם מנסים לפצות את עצמכם על ידי אכילה מרובה, או שופינג, או טיולים וכו', שכמובן לא עוזרים לכם להשקיט את הצעקה שבתוככם.

החליטו לדבר עם הילד שבכם בכל יום מינימום 15 דקות, באותו מידה שאתם מדברים עם ילדכם האמיתי. הגידו לו "כמה אני אוהבת אותך / כמה את חשובה בשמים / כמה אלוקים שמח בך על כל המעשים הטובים שעשית היום / סליחה שלא התייחסתי אליך, ודרכתי עליך / אני אוהב אותך הכי בעולם". אל תפסיקו לדבר עד שתרגישו שהוא נרגע.

לפני כל פעולה שאתם רוצים לעשות, אם אתם מרגישים שהילד שבכם לא רוצה את זה - אל תעשו את זה בכוח, אלא דברו עם הילד שבכם ותרצו אותו, עד שתרגישו שהוא התרצה. ברגע שתעשו את זה, תרגישו טוב מאוד עם עצמכם. אתם תהיו רגועים, שמחים, מלאים בסיפוק עצמי ואהבה עצמית, וממקום שבו אתם מלאים - תוכלו להעניק לילדים, ולבעל / לאישה, אהבה אינסופית. אבל אם לא תדברו עם עצמכם, עלול להיות לכם רע מאוד עם עצמכם, ולא יהיה לכם מה להעניק לבני הזוג ולילדים. וגם אם תעניקו, זה ייעשה בכפייה על ילדכם הפנימי, יהיה מלווה בהרגשה רעה ויגרום לדיכוי האני הפנימי שלכם.