למה יהודייה בשואה הכשירה בשר חזיר לפני שאכלה אותו?

אברהם סבע זצ"ל, ממגורשי ספרד, כותב בספרו 'צרור המור' על דברי הנביא ירמיהו "הציבי לך ציונים" (ירמיהו לא, כ) שאם יגזרו שלא יניחו תפילין כמו שקרה בימי חכמי התלמוד, וקרה גם כן בפורטוגל, ראוי שתעשה לך סימנים ותקשור חוט השני (אדום) על ידך, שיזכיר לך גם את התפילין שבין עיניך.

בספר "בסתר רעם" (הלכה הגות ומנהיגות בימי השואה, א. פרבשטיין, עמ' 140) מובא אירוע שהתרחש בימי השואה במחנה ברגן בלזן, עליו העיד אחד הניצולים, יונה עמנואל. למחנה הובאו יהודים מאמסטרדם עם רבם הרב דסברג רבה של חרונינגן. שם הם הועסקו בעבודת כפייה כל ימי השבוע.

וכך יונה עמנואל העיד על מה שאירע ביום השבת, שהיה יום עבודה רגיל בו עסקו בפירוק אגוזי משי:  "הייתה זו עבודה קלה, בישיבה, אם כי מבחינת שבת היה זה איסור מלאכה, איסור מפרק, שזה איסור תורה! ישבתי מול הרב דסברג, ופתאום נאנח הרב ואמר: 'אנחנו שוכחים שהיום שבת יודע אני שמותר לנו לעבוד, אבל אסור לנו לשכוח שהיום שבת, לזה אין היתר. רצוי שאחד מאתנו ישב כאן אך לא יעבוד, לא יפרק אגוזים, ואז כולנו נחוש שהיום שבת'. היינו נדהמים, במצב של סכנת נפשות הרב מודאג מכך שאנו שוכחים שהיום שבת. קיבלנו את הצעתו של הרב, וכך עשינו".

להכשיר בשר חזיר

נכד לניצולי שואה מספר כיצד סבתו הייתה מזכירה לעצמה את מצוות שמירת הכשרות בד בבד אכילת בשר חזיר, וכך הוא מספר "הנאצים היו נותנים ליהודים לאכול רק מבשר נבילות וטריפות, ומבשר חיות טמאות. ואמנם מותר היה להם לאכול מפני פיקוח נפש. ולמרות זאת כשאמא של סבתי ז"ל קיבלה פעם אחת לאכול בשר של חזיר היא הכשירה את הבשר האסור, באומרה שאמנם מותר לנו לאכול, אבל אין לנו לשכוח את הדרך והצורה בה אוכל יהודי בשר כשר. היא סיפרה שכשקיבלה בשר זה היה זה בערב שבת קודש, ובליל שבת השיגה אמא נרות, וכך על השולחן היו מונחים זה ליד זה נרות שבת קודש, ולהבדיל בין קודש לחול בשר חזיר. והנה את פעולת הכשרת הבשר עשתה מתוך רגש יהודי של "הציבי לך ציונים", וחינוך ילדיה. אולם באמת כך הדין, שכיון שאיסור אכילת בשר אסור, ואיסור אכילת דם, הם שני איסורים נפרדים, אם כן גם כשהותרה אכילת הבשר האסור מפני פיקוח נפש לא הותרה אכילת דם, וצריך להכשיר את הבשר".

באדיבות אתר 'דרשו