רפורמת הבגרויות מסכנת את עצם קיומה של האומה היהודית

לאחרונה נתבשרנו על רפורמה חדשה – רפורמת הבגרויות. במהלך השנה האחרונה התבשרנו על רפורמת שונות ומשונות, כמו רפורמת הגיור ורפורמת הכשרות, ועכשיו הגיע תורה של רפורמת הבגרויות.

"רפורמות עליך ישראל".

כפי שנתפרסם באמצעי התקשורת השונים, מקצועות הלימוד ההומניים יוחרגו מהמתכונת הרגילה של לימודי הבגרות. התלמידים כבר לא יצטרכו להיבחן על מקצועות כמו תנ"ך, תלמוד, היסטוריה וספרות, אלא יסתפקו בכתיבת עבודת גמר כחלופה לבחינה.

אינני יודע אם מבחן הוא הדבר שקובע את היקף הידיעות ואת הקישור של התלמידים לחומר הנלמד. ייתכן שבאמת אילו היו הולכים בשיטה של עבודות גמר בכל המקצועות, והייתה מערכת פיקוח רצינית שיודעת להבטיח שהעבודות אכן נכתבות על ידי אותם תלמידים, והיה מנגנון פיקוח שאכן עקומת הלמידה של התלמידים הולכת ומשתפרת – מה טוב.

אלא שבימינו שולטת בכיפה התפיסה שהבחינה היא הקובעת, ואז כל הרצינות, ההתמסרות והדאגה הן דווקא למקצועות שיש בהם בחינה. הדבר ברור שמקצועות שאין בהם בחינה – רמת הרצינות והיחס של התלמידים ירודה, זו המציאות שהורגלו אליה. ללא ספק צריך לשנות את המציאות הזאת, אולם איתה אנו מתמודדים כיום.

לכן הניסיון להחריג את המקצועות ההומניים מרמת הבדיקה שהייתה נהוגה עד כה יוצר תובנה ותודעה מאוד מסוכנת לחברה בישראל בכלל ולחברה היהודית בפרט. גם אם ידברו במילים יפות שכל כוונתם לטובה.

מדוע? משום שהרפורמה החדשה יוצרת מצב שהלימודים העיקריים הם הלימודים במקצועות הריאליים – הלימוד המדעי. כמובן שאין לזלזל בלימוד זה, וברור שהוא דבר חשוב ונצרך בין ברמת הקיום כפרט ובין כחברה וכמדינה ואף כאנושות.

אבל המקצועות ההומניים, בהנחה שהם מועברים בצורה הראויה, אמורים לפני הכל לעצב את האישיות של התלמיד. מקצועות אלו משפיעים על האישיות של האדם – לימוד ערכים טובים, מה זה אדם שנברא בצלם אלוקים, ההיסטוריה של עם ישראל ומאורעות מרכזיים באנושות, תנ"ך. כל הנושאים האלו מחברים את התלמיד לזהות היהודית שלו כפרט, ושל עמנו ככלל.

מרגע שהרפורמה החדשה בוחרת להחריג את המקצועות ההומניים, הם למעשה מורידים ברמה את המטרות המאוד חשובות הללו. לכן יש ברפורמה הזאת סכנה גדולה מאוד מאוד, ובעיקר פגיעה אנושה בשתי הנקודות החשובות האלה: האדם שנברא בצלם אלוקים והזהות היהודית של עמנו.

אולם אם כל זה לא מספיק, כנראה שאנחנו נמצאים בסכנה הרבה יותר חמורה. "רפורמים עליך ישראל".

אינני יודע אם יש קשר בין הדברים, אולם הדינמיקה של הריצה לרפורמות היא גם כן מסוכנת בכך שניתן לכפור או להוריד מעלינו מורשות אדירות בנות אלפי שנים. עמנו, העם הנבחר, הוכיח במשך אלפי שנים את עצמו, פעם אחר פעם, בהישגים יוצאי דופן בכל התחומים. הביא ספרות אדירה – משניות, תלמודים, הלכות, פילוסופיה. במה לא היינו מעורים? במה לא הטבענו את חותמנו?

רפורמת הבגרויות – במסגרת עוד רפורמות, כשהרפורמים בשער – מהווה איתות לא טוב. עמנו צריך לדאוג לזהותו, אחרת הוא לא יתקיים. במיוחד כשקוראים תיגר על עצם זכותנו להיות בארץ הקודש, בטענה שיש מישהו שקדם לנו ובטענה שזכותם על הארץ הזאת. אם לא נחזק את הזהות היהודית של עמנו, אם לא נחזק את הקשר שלנו עם התנ"ך – אין לנו זכות קיום כאן, אולי בכל העולם כולו.

ההתייחסות שלי לרפורמת הבגרויות היא אולי התייחסות מאוד מחמירה – לא רק בגלל הבגרויות כבגרויות, אלא בגלל המגמה ההולכת ומסתמנת לפרוק מעלינו כל דבר של מורשת ישראל, שהוא הבסיס לעצם קיומנו.

שה' הטוב יערה רוחו ממרומים, ויבינו את אשר מוטל עלינו לעשות בחינוך עצמנו ובחינוך בנינו, על מנת שנשמור על עצמנו כבני אדם שנבראו בצלם אלוקים וכבני העם היהודי שיש לו ייחוד וייעוד בעולם כולו.