5 עובדות מרתקות ש(אולי) לא ידעתם על ימי ספירת העומר

בימי ספירת העומר לא מסתפרים, לא שומעים מוזיקה, לא מתחתנים, אבל איך כל זה מסתדר עם זה שהימים האלה אמורים להיות ימים של ציפייה ושמחה לקראת מתן תורה? ואם מצפים כל כך לתורה למה לא סופרים את הימים אחורנית? הנה כמה דברים חשובים על ספירת העומר.

1. ימי ספירת העומר – ימים של שמחה או של אבלות?

בימי ספירת העומר נוהגים במנהגי אבלות, אבל למעשה אין קשר בין מנהגי האבלות לבין משמעותם המקורית של ימים אלו. מנהגי האבלות נתקנו משום פטירתם של 24,000 תלמידי רבי עקיבא בתקופה זו, ואילו משמעותם המקורית של ימי ספירת העומר היא צפייה והכנה לקראת מתן התורה. כך למעשה, ימי ספירת העומר שבמקורם הם ימים של שמחה והתרוממות רוחנית, הפכו לימים בהם נהגו במנהגי אבלות משום החורבן שהתרחש בפטירתם של תלמידי רבי עקיבא. אך אין שום דבר במקרה, ולא סתם נפטרו תלמידי רבי עקיבא דווקא בין פסח לעצרת. חז"ל מגלים כי סיבת פטירתם במגפה היא "מפני שלא נהגו כבוד זה לזה" (מסכת יבמות סב, עמ' ב), והתנאי לקבלת התורה והעברת התורה לדור הבא הוא "ויחן שם ישראל – כאיש אחד בלב אחד", כפי שקרה בעם טרם מעמד הר סיני. כלומר האחדות והכבוד לאחר זהו התנאי לקבלת התורה, ובלעדיו לא ניתן לקבל את התורה. ולכן בימים אלו נהוג להתחזק בעניינים של בין אדם לחברו, ובפרט בכבוד הזולת ואהבת ישראל, על מנת להיות ראויים לקבל את התורה בחג השבועות.

חשוב לציין שתלמידי רבי עקיבא היו צדיקים, והאופן שבו הם לא כיבדו אחד את השני היה דק ביותר, אלא שממוסרי התורה לדור הבא נדרשה דקדוק ושלמות בתיקון המידות. מכאן אנו לומדים כי תורה איננה נקנת רק על ידי עמל היגיעה והלימוד, אלא מידות מתוקנות הוא התנאי להשראת התורה בתוכנו.

ספירת העומר: מה מיוחד בימים אלו, ומה אנחנו צריכים לתקן היום? הרב אבנר קוואס בשיחה על כח האחדות:

2. למה אבלים עד עצם היום על פטירתם של תלמידי רבי עקיבא?

האבלות כיום על פטירתם של תלמידי רבי עקיבא היא לא אבלות על אירוע טרגי שהתרחש לפני כ-2,000 שנה גרידא, אלא אבלות על ההווה, על המציאות הנוכחית, על מצבנו כיום. אילולא פטירתם של 24,000 ענקי תורה אלו היינו נראים כיום אחרת, עולם התורה היה נראה אחרת. ולכן האבלות היא על מה שהיה יכול להיות היום, על עולם אחר שהיינו יכולים לחיות בו שאבד.

אותה מהלומה שהכתה בנו אז לא נרפאה עד ימינו אנו, ונותנת את אותותיה. והאבלות מטרתה להזכיר לנו את שאירע, ובעקבות כך לגרום לנו לעשות חשבון נפש עם עצמנו, לראות היכן אנו לוקים ולתקן את עצמנו.

3. מה מתקנים כל שבוע?

כשבני ישראל יצאו ממצרים הם היו שקועים בתוך 49 שערי טומאה, ועל מנת לקבל את התורה הם היו צריכים להיטהר. יום למחרת יציאתם ממצרים החלו הם לצאת משערי טומאה ולהיכנס בשערי קדושה, כשביום ה-50 הם קיבלו את התורה. ומאז אנו מצווים לספור שבע שבתות מפסח ועד שבועות, "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה: שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם..." (ויקרא כג, טו-טז).

מיום הראשון של חול המועד פסח ועד ערב שבועות סופרים את העומר, כך שישנן שבעה שבועות, בהן עלינו להתרומם ולהתעלות כהכנה לקראת מתן תורה. חכמי הסוד מונים שבע מידות עיקריות ויסודיות בטבע האדם, והן כנגד שבע ספירות שעל ידן מונהג העולם: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. כדי להיות כלי קיבול לקבלת התורה בחג השבועות מוטל עלינו להתחזק במידות אלו ולהשתדל לתקנן. אז במה יש להתחזק בכל שבוע בימי ספירת העומר? הנה התקציר:

שבוע ראשון – מידת החסד: בשבוע זה יש להרבות בנתינה והענקה לאחר, מעשים של התנדבות ועזרה לזולת ואהבת הבריות.

שבוע שני – מידת הגבורה: בשבוע זה יש להשתדל ביתר שאת לגבור על היצר הרע, התאוות והיצרים, להימנע מכעסים, חשקים אסורים, לבלום את הפה ועוד.

שבוע שלישי – מידת התפארת: מידת תפארת היא האיזון של החסד והגבורה, של הרחמים והדין. בניגוד למידת החסד שהיא הענקה גמורה לכל, תפארת הינה מידת האמת, שמבקשת להעניק אבל מתוך רחמים גם למי שאינו ראוי. אמת היא מידתו של יעקב אבינו, ולכן עליו נאמר "תתן אמת ליעקב" (מיכה ז, כ). הדרך אל האמת מגיעה דרך הכנעה, ענווה וביטול האגו. בכדי להגיע אל האמת יש להתרומם מעל הרצונות האישיים, ולהיות נכון לראות את הדברים ממבט אובייקטיבי.

שבוע רביעי – מידת הנצח: מידה זו מבטאת את היכולת להתגבר ולהילחם מול קשיים על מנת להצליח לממש את הרצון האלוקי. זו מידה שמבטאת נחישות, סבלנות ואומץ למען האמת.

שבוע חמישי – מידת הוד: בשבוע זה יש לבחון את מידת הענווה שבנו, וכן את מידת ההודיה.

שבוע שישי – מידת יסוד: עניינו של שבוע זה הוא שמירה על קדושת העיניים, ריחוק מתאוות שליליות, ובנוסף יצירת קשר וחיבור עם הקב"ה, על ידי תוספת בלימוד תורה ותפילות. מידה זו מבטאת התקשרות והתמסרות.

שבוע שביעי – מידת מלכות: מידה זו מבטאת ריבונות ומנהיגות, המשקפים רצון גבוה הבא לידי ביטוי.

אם תדע שבכל יום אתה מקבל מאה אלף דולר - מה תעשה עם הזמן שלך?  הרב יצחק פנגר במסר חזק לימי ספירת העומר:

4. למה סופרים הפוך?

כידוע, כשמצפים לבואו של יום מסוים בכיליון עיניים מציינים כמה עוד ימים נותרו עד למאורע, "עוד 34 יום, עוד 33 יום, עוד 32 יום...". אז אם כל כך מצפים למתן תורה הספירה בימי העומר הייתה אמורה להיות אחורנית, ולא קדימה כפי שסופרים את העומר מ-1 עד 49. אז מדוע לא סופרים הפוך - את הימים שנותרו עד מתן תורה?

שבעת השבועות שבין פסח לבין שבועות הוא זמן של ימי טהרה לקראת מתן התורה. אנו זקוקים לעדן ולזכך את נשמתנו בכדי להיות מוכנים ליום קדוש זה, בדיוק כמו שבני ישראל בצאתם ממצרים קילפו מעליהם בכל יום קליפה אחת של טומאה ונכנסו לשער אחד של קדושה. וכמו אז גם היום, אנו נדרשים לטהר את עצמנו בימים אלה על ידי תוספת של קדושה, הן על ידי תוספת של לימוד תורה, בקיום מצוות, בהתחזקות, כל אחד במקום בו הוא נמצא רוחנית. הספירה קדימה מזכירה לאדם את הצעד הנוסף שעשה ביום זה אל עבר הטהרה, בדומה לאדם שסופר כמה כסף הרוויח במהלך ימי החודש, כשהסכימה היא קדימה ולא אחורנית, וכך המספרים עולים במהלך הסכימה. סופרים כמה הרווחנו, כמה התקדמנו, כמה עשינו עד עתה – יום אחד של הכנה, יומיים של הכנה וכו'.

5. ימי ספירת העומר – הגשר שמחבר בין פסח לשבועות

מטרת יציאתם של בני ישראל ממצרים הייתה לקבל את התורה, ובכך להיות לעם סגולה, קדוש ומובדל לקב"ה. מתן תורה היה התכלית, והשחרור משעבוד מצרים היה תחנה בדרך אל היעד. כך למעשה, פסח ושבועות הם שתי תחנות הקשורות זו לזו, כשימי ספירת העומר הם הימים שמקשרים בין השניים ומלווים אותנו אל התכלית – מתן תורה.

בכל חג ומועד ישנה התעוררות של אותה הארה רוחנית שחלה באותם ימים קדומים. כך בכל שנה בפסח ישנה הארה של יציאה מ'מיצרים' הסוגרים על האדם להיות בן חורין; בפורים ישנה הארה של ניסים שמעל הטבע וקיבול התפילות; בשבועות ישנה הארה רוחנית של מתן תורה, וכן הלאה. ולכן בכל שנה ושנה עלינו להתכונן לקראת חג מתן תורה, ולהיות ראויים לקבלה.

בדיוק כפי שבני ישראל יצאו משערי טומאה והתרוממו בשערי הקדושה לקראת מתן תורה, כך גם אנו צריכים בימים אלו להתרומם, להיטהר ולהתחזק. עלינו לנצל ימים אלו להתגברות על יצרים, להתחזקות בתורה ובמצוות, להתקדמות בבין אדם לחברו, כל אחד על פי דרגתו ומצבו. וכך בסיומם של ימים אלו, נוכל לראות כיצד עברנו יציאת מצרים קטנה ופרטית משלנו, התחזקנו והתקדמנו בימי ספירת העומר, והפכנו להיות ראויים יותר בחג מתן תורתנו.

למה עובר אורח לא רצה להגיש עזרה לאופנוען? למה ימי ספירת העומר הפכו לימי אבל? ואיך ניתן לראות את הזולת באור חיובי - בכל מצב? הרב אליהו עמר במסר לימי ספירת העומר:

האם מותר לשיר בימי ספירת העומר? מקבץ שו"ת שיעשה לכם סדר

מהי השאלה שהכי צריך להיזהר איתה? מקבץ שו"ת הלכות ספירת העומר