סגולות
ההזדמנות שלכם: סגולות מיוחדות בסעודת ראש חודש
עד כמה צריך לכבד ולהחשיב את יום ראש החודש, ואת הסעודות שנערכות בו?
- הרב עמנואל מזרחי
- פורסם א' אייר התשפ"ב |עודכן
(צילום: shutterstock)
סגולה נפלאה לחודש מופלא: ר' סלמאן מוצפי זצ"ל קיבל מהבן איש חי, רבנו יוסף חיים מבגדאד, וכן מובא בספרו "עטרת תפארת", לומר בכניסת ראש חודש 30 פעם את הפסוק בפרשת ויחי "לישועתך קיויתי ה'", ולכוון בכך לשמירה ולהצלחה לכל אחד מימי החודש הנכנס, פסוק אחד ליום אחד. והדבר משמח ומופלא, לא לפספס.
שואל האדמו"ר מרוז'ין: משום מה מרן המחבר בשולחן ערוך כתב שני סימנים הקשורים לסעודה, ובהם רק סעיף אחד, סימן ש' במצוות סעודה רביעית, וסימן תי"ט במצוות סעודה ר"ח? הרי היה אפשר להוסיף סעיף אחרון בסימן תי"ח, סעיף ו' במעלת סעודת ר"ח. משום מה סימן שלם? והשיב, משום שרצה מרן המחבר להחשיב בעיני העולם מעלת סעודות אלו, שהרי לכל אחת יש סימן שלם בשולחן ערוך, ובו סעיף אחד, לחשיבותן. במעלת סעודה רביעית כבר זכינו להרחיב בסגולתה הנפלאה, וכעת במעלת סעודת ר"ח.
כתב מרן בשולחן ערוך סימן תי"ט: מצווה להרבות בסעודת ר"ח. וכתב החפץ חיים במשנה ברורה סעיף א': והמוציא על סעודת ראש חודש, ואוכל ושותה בו בטוב, הרי זה משובח, ומזונותיו קצובין לו מראש השנה ועד ראש השנה, מלבד הוצאות שבת, ימים טובים וראשי חודשים... שאם מוסיף - מוסיפין לו, ואם פוחת - פוחתין לו. וכתב בכף החיים אות ה' בשם אור צדיקים: לכן לא יחוש על הוצאת הסעודה, משום שכשם שאדם חייב לכבד המועדים, כך חייב לכבד ראשי חודשים, שגם בו יש הארת הנפש. והוסיף כף החיים רבינו יעקב סופר זצ"ל: ויש לבצוע גם כן על שתי כיכרות, כדי לכבדו יותר מן החול. והמכבד את המצוות שכרו כפול ומכופל. וכתב ה"באר חיים": ואם חל ביום חול ראש חודש, עושה בו מאכל יותר ממה שרגיל ביום חול. וכן אם חל בשבת, עושה גם כן מאכל יותר ממה שרגיל בשבת. ובסידור רבי שבתי (הביאו בחודש בציון) כתב שמי שיש בידו סיפק - ירבה בסעודת ראש חודש ביתר שאת כמו בשבת.
וטעם סעודה זו כתב באורחות חיים, שנהגו כל ישראל לעשות סעודה גדולה בראש חודש יותר משאר הימים, משום כבוד היום, שהוא כפרה לישראל. וכתב מרן החיד"א טעם נוסף, משום קדושה הנמצאת ביום ראש חודש, אף על פי שאין חיוב לבצוע דווקא על פת, כמובא במשנה ברורה, מכל מקום ירא שמיים יצא ידי חובת כולם. שהרי הרוקח, האורחות חיים ועוד כתבו שיש לאכול דווקא לחם, ויאמר "מגדול" בברכת המזון, ואשרי חלקו.
בבא סאלי נהג לעשות בכל ראש חודש סעודות גדולות ולהזמין תלמידי חכמים לסעודה. וכן הצדיק ר' זאב יהודה ליבוביץ, בעל זיו יהודה, בכל ראש חודש היתה מתקיימת סעודה, בכל פעם בבית אחר, וכל בית שנערכה בו סעודת ראש חודש - זכה לברכה לכל החודש. וכך כתב ר' חיים פלאג'י זצ"ל, אשרי האיש אשר יש לו תלמיד חכם על שולחנו. ואם זכה לכמה תלמידי חכמים - יותר טוב. ויערוך שולחנו כהשגת ידו, שהוא דבר גדול, שעל ידי כך יזכה להצלחה והרווחה בכל החודש. אשרי הזוכה.
בברכת ראש חודש טוב ומבורך.