מתי תעבדי על מידותייך? כשתהיי זקנה ועייפה, וכבר לא יהיה לך כוח?

זה היה תהליך איטי...

בהתחלה הרחקתי מעט את הספר בשעת הקריאה או התפילה. אחר כך הגיעו הטשטושים והכאבים בעיניים, ולבסוף מצאתי את עצמי בחנות המשקפיים. "תראי, גברת סוויסה", אמרה האופטומטריסטית, "זה ממש לפי הספר. מדובר בתהליך טבעי, הנקרא 'זוקן ראייה'" (אני זקנה?!).

כשהיא ראתה את הפרצוף שלי מתכרכם, היא הסבירה מיד: זה קורה בסביבות גיל ארבעים פלוס: העדשה הטבעית שלנו, שמבצעת את הפוקוס, בעין הופכת להיות גמישה פחות, וכו'...

בקיצור, בחרתי מסגרת ויצאתי עם משקפיים, מהורהרת למדי... כן, זה לא מה שהייתי פעם. פתאום שמתי לב לעוד כמה תופעות שבלי לשים לב הפכו להיות חלק ממני. מה לעשות, ככל שאנחנו מתבגרים - הכוח נחלש! חייכתי לעצמי. זה הזכיר לי משהו, קראתי את זה פעם באיזה ספר (אני לא זוכרת איזה, זו גם תופעה). הרב כתב כך: "ככל שהאדם מתבגר, כוחותיו נחלשים ותכונותיו מתחזקות". כמה שזה נכון!

אני אולי כבר לא רואה הכי טוב מקרוב, אבל בהחלט מסוגלת לראות דברים שלא ראיתי פעם - בילדים, בבית, בבעל. אני מבינה יותר ומבליגה יותר. אני כבר לא מסוגלת לרוץ, אבל בהחלט מדלגת ומעבירה הרבה דברים. השתניתי, אין ספק, וגם זה קורה לנו עם הגיל. רק שאת העבודה חייבים לעשות כמה שיותר מוקדם.

אומרת הפרשה: מפני שיבה תקום, והדרת פני זקן. והזוהר כותב לנו נפלא: מפני שיבה תקום - הזהיר את האדם טרם שיעלה לשיבה, שיעמוד בקיום טוב בעולם, משום שזה ההידור שלו. אבל לסוף ימיו, אין לאדם שבח כל כך, כשהוא זקן, אלא השבח שלו הוא כשהוא בכוחו, והוא טוב (זוהר).

מתי תעבדי על מידותייך? כשתהיי זקנה ועייפה, וכבר לא יהיה לך כוח?

אומר הזוהר הקדוש - עכשיו! כשיש לך כוח!

קומי עכשיו! כשהמידות הרעות שבך תוססות ומבקשות להתפרץ החוצה, כשהניסיונות חזקים והחיים עמוסים ומלחיצים, משום שזה ההידור שלך, אומר רבי שמעון בר יוחאי. כן, כך את נהדרת וזוכה לזקנה מהודרת...

זכרי: "ככל שהאדם מתבגר - כוחותיו נחלשים ותכונותיו מתחזקות". מי שמשתדלת לחייך כל הזמן ולומר תודה, מי שיש לה עין טובה ולב של אהבה, מי שיודעת לפרגן ולהחמיא - כל הטוב שבה יהיה יותר - וזה מקרב, כולם ירצו להיות בקרבתה...

ומי שחלילה כל היום חמוצה, עצובה ובעלת עין צרה, לא יודעת לפרגן וכל היום מתלוננת – ככל שהיא תתבגר יותר - זה יתחזק יותר - וזה מרחיק, זה משיב על הסביבה הרגשה רעה, וגם לקרובים לא יהיה נוח בקרבתה...

והדרת פני זקן – בכדי לזכות בזקנה נהדרת ומהודרת – קומי ותתחילי לעבוד - עכשיו!

אומרת הפרשה: מפני שיבה תקום, והדרת פני זקן. והזוהר כותב לנו נפלא: מפני שיבה תקום - הזהיר את האדם טרם שיעלה לשיבה, ם שבח כל כך, כשהוא זקן, אלא השבח שלו הוא כשהוא בכוחו, והוא טוב (זוהר).

מתי תעבדי על מידותייך? כשתהיי זקנה ועייפה, וכבר לא יהיה לך כוח?