הרצוג: "צוואתם האחת של יקירינו הנופלים היא תקומת ישראל"

ישראל מתייחדת עם חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה: הערב (שלישי) בשעה 20:00 נשמעה צפירת זיכרון בכל רחבי הארץ. מיד לאחריה החלו עצרות הזיכרון, כאשר הטקס המרכזי התקיים ברחבת הכותל המערבי בהשתתפות נשיא המדינה יצחק הרצוג והרמטכ"ל אביב כוכבי.

הנשיא הרצוג נשא דברים בעצרת: ''משפחות יקרות ואהובות. המפגשים עמכן לאורך השנים, במיוחד בחודשים האחרונים, חקוקים על לוח ליבי. עיניו הכואבות והעייפות של אבא, שהגעגוע לבנו ש'חיה רעה אכלתהו', אינו נותן לו מנוח; סיפוריה של אימא, בתוכם נמהלים גאווה ויגון, כשהיא ממאנת להינחם על בנה שנפל אי שם, וידה כמו מושטת לחבק, את מי שכבר לא נתן; צערו של איש צעיר שאיבד את אחותו הלוחמת, שהייתה הגיבורה שלו, וחברתו הקרובה ביותר; בכיה של אהובה, שבחיר ליבה הלך לבלי שוב. וכמותם עוד רבות ורבים, רבים מדי, אשר השכול דפק על דלת ביתם והפך את עולמם לנצח. ונחמה אין. שיברון הלב איננו רק על מי שהיו, אלא על מי שהם כבר לא יוכלו להיות. על חסרונם הנוכח כל כך, בכל יום בשנה; לא רק ביום הזיכרון.

הרצוג הדגיש כי השכול לא מבדיל בין ימין ובין שמאל: ''בנינו ובנותינו, אשר נפלו על הגנת המדינה - לחמו יחד ונפלו יחד. הם לא שאלו, ואיש לא שאל אותם, מי ימין ומי שמאל. מי דתי. מי חילוני. מי יהודי ומי לא יהודי. גם השכול לא שאל. לא אותם, ולא אתכם. הם נפלו ישראלים, על הגנת ישראל. הוויכוחים שוקטים בבתי העלמין. ובין המצבות, דממה. דממה שדורשת מאיתנו למלא יחד את צואתם האחת – תקומת ישראל. בניין ישראל. מאוחדים, מלוכדים, ערבים זה לזה. כי אחיות ואחים אנו'.

"יקירותיי ויקיריי, משפחת השכול. אזרחיות ואזרחי ישראל. בשנה החולפת, בשבועות האחרונים, וגם בשבוע זה ממש, הלמות השכול והכאב הכו בנו שוב ושוב. גם היום, אויבינו קמים עלינו לכלותנו בטרור מלא שנאה, וכתמיד הם מוצאים אותנו ערוכים ונחושים, כשידנו האחת אוחזת בנשק, וידנו השנייה מושטת לשיח ולשלום. דווקא ברגעים קורעי הלב האלו, כשאנו מלווים בדרכם האחרונה את הגיבורות והגיבורים, ואת המשפחות האהובות, ששברן הפך באחת לנחלת כולנו; דווקא ברגעים הללו - אנחנו מגלים שוב ושוב את תעצומותיו של העם הנפלא והמופלא שלנו, עם שמצליח להתגבר על כל מכשול. כן, יש לנו עם נפלא ומופלא! אסור שליבנו המפולח מכאב ישכיח מאיתנו את המסע הכביר שעברנו. מסע של דורות ושל נדודים, מסע שכל כולו תקווה והגשמה. מסע ששיאו בגאווה גדולה, במדינה לתפארת, מדינה שעל קיומה נפלו גיבורות וגיבורי מערכות ישראל.

''אני מבקש ברגעי הקודש האלה לחזק, להודות ולחבק בשם כל העם בישראל את מפקדי ולוחמי צבא הגנה לישראל משטרת ישראל, השב"כ, המוסד, וכל זרועות הביטחון, המודיעין ובטחון-הפנים, בכל מקום שהם. אתם שומרים עלינו יום ולילה, בחירוף נפש, בתחושת שליחות, בנחישות ובמסירות. השם ישמור צאתכם ובואכם מעתה ועד עולם.

''אחיותיי ואחיי, אזרחיות ואזרחי ישראל. 'שיר המעלות בשוב אדוני את שיבת ציון היינו כחלמים'. כך נכתב ב'תהילים'. מחר, בשעה הזו, שוב נהיה כולנו כחולמים, כשדגל המדינה יונף אל ראש התורן. בזכותם! ובזכותכם – בני משפחת השכול. זו חובתנו לנופלים, זו חובתנו לכם, זו חובתנו לדורות הבאים: לקיים מדינה יהודית ודמוקרטית משגשגת וחזקה; בנויה מפסיפס מרהיב של קהילות, שמרכיבות כולן יחד, בסולידריות - עם מלכד ומלא גאוה; חזון. ומעש. ותקוה.

''מכאן, משריד בית מקדשנו, אני שולח בשמכם אזרחי ישראל איחולי החלמה לפצועים בגוף ובנפש - המתמודדים יום יום, שעה שעה, עם הצלקות והכאבים, גם כשהם אינם נראים לעין. אני נושא מכאן תפילה לשובם המהיר של חילינו ואזרחינו השבויים והנעדרים, שמשימת השבתם הביתה עודנה מוטלת על כתפינו. יהי זכר חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, צרור בצרור החיים, ונצור בלב אומתנו האהובה לדור דור'', סיים הנשיא את נאומו.

הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי נשא גם הוא דברים בטקס. "לך לך, קח את גורלך בידיך נצטווה אברהם, והעתיק את חייו לארץ המובטחת. הארץ המובטחת הפכה למדינה מפותחת ועתירת הישגים, אבל נותרה מוקפת איומים ואתגרים. זו מציאות אשר קוראת לכל נער ונערה לעשות מעשה, ובתורם, עם חינוך וגיבוי מההורים והמחנכים, להתייצב ולקחת חלק בהגנת המדינה והאזרחים".

"הוא פנה אל המשפחות השכולות ואמר: 'משפחות יקרות, גידלתן את ילדיכן, וגם אתן הלכתן איתם בשביל משלכן. הם התבגרו, גילו ייחוד וכישרון וסימנו כיוון לחיים. הם שמעו את הקריאה, ובתורם עלו להר המוריה ואמרו הנני, ואתם לחשתם איתם בדאגה ובגאווה הננו. הם יצאו למשימה, התאמצו, הגנו ותקפו, ומילאו שורה של תפקידים אשר סייעו בלחימה. אבל חסד יצחק לא היה להם ואיל לא הופיע'.

"רובן המכריע של המשפחות במדינת ישראל המתינו לילדיהן בירידה מההר, וקיבלו אותם בחיבוק עם סיום השירות הצבאי, אך אתן חיכיתן לשווא, חלקכן עדיין מחכות. הם לא יחזרו! הם לא יחזרו אבל בזכותם חזרו רבים, בזכותם ניצלו חייהם של עשרות אלפי אזרחים, וחלק גדול מהביטחון ומהישגי המדינה הוא בזכותם. הכאב שלכן קשה מנשוא, והיגון מעיק ומסתעף בגוף ובנפש. הוא נוכח ולא נח לרגע, ובאכזריות מתגבר בשבתות, בחגים וביום ההולדת.

"צה"ל כולו ואני בראשו מרכינים ראש מתוך הזדהות, צער עמוק, והערכה לחוסן והאיתנות שלכן, שמהווים לכולנו דוגמא. היום, כמו בעבר, צה"ל מתמודד עם איומים ממספר זירות. אנחנו לא מאפשרים ליציבות הביטחונית היחסית להפוך לאשליה, ונותרים מפוכחים באשר לכוונות האויב. האופן שבו פורצות מלחמות בעולם ובאזור, מזכיר לכולנו את הדרישה לכוח מגן חזק ואת החובה להיערך לכל תפנית. חיילי צה"ל ומפקדיו עומדים על המשמר, נלחמים, ואומרים הנני, ואני גאה, מאוד, לפקד עליהם", אמר הרמטכ"ל.

לדבריו, "סיכול הטרור נמשך מדי שבוע, מצפון ועד דרום, ויחידות צה"ל מגנות על אזרחי המדינה בכבישים ובצמתים באיו"ש ולאורך הגבולות. צה"ל מרתיע, יוזם ותוקף, יוצא מגבולות המדינה כדי להכות את האויב באוויר, בים וביבשה, בכל רחבי המזרח התיכון, ויוצא מגדרו כדי לממש את עקרון ההגנה העצמית. דור אחר דור נשבע אמונים וקורא הנני, מתייצב לשירות צבאי, ומגלם את ההפך - מאלו שמתחמקים ואומרים אינני".

"כך חיילי החובה והמילואים המזנקים בעת מלחמה, וכך המשרתים בקבע, אשר בחרו באורח חיים לא נורמלי, כדי לאפשר לאזרחי המדינה חיים נורמליים. הנני – מושכת הקריאה את שרשרת הדורות, והם יוצאים לגאיות המוריה, למישוריה ולהריה: רק משם חושפים את מיקום האויב ומסכלים פיגוע, רק משם מונעים פגיעת אבן, קליע או רקטה, ורק משם האויב נשלט, מותקף ומושמד. הנני הוא יסוד שנוכח בכל מארב בגבול, בגיחת מטוס, בשיירת אספקה באזור לחימה, באימון או במבצע, והוא נטוע בקרב חיילים מכל החילות ובמגוון תפקידים. הנני הוא היסוד הערכי של צה"ל, צבא העם, שבלעדיו אין קיום לעם, ולכן הכרחי שישרתו בו תמיד, בחובה ובקבע, הטובים שבעם", הוסיף כוכבי.

טקסי יום הזיכרון הממלכתיים יימשכו מחר בשעה 11:00 ב-52 בתי העלמין הצבאיים ברחבי הארץ ובאתרי ההנצחה. מטס מיוחד של מטוסי קרב במבנה חסר יחלוף לאחר הצפירה מעל בית העלמין הצבאי והיכל הזיכרון הממלכתי בהר הרצל.