פרשת אמור: הכיסופים שמגיעים עם ספירת העומר

פרשת "אמור" כוללת בתוכה את הציווי על חגי ומועדי ישראל, ובין היתר מוזכרת בה מצוות ספירת העומר – ספירת הימים שבין חג הפסח לחג השבועות.

למילה "ספירה" יש כמה מובנים וביניהם מספר, סיפור וספיר ("ספיר" זהו שם אבן טובה ששובצה בחושן הכהן הגדול: "נֹפֶךְ סַפִּיר וְיָהֲלֹם" - שמות ל"ט, י"א). שלושת המובנים הללו מבטאים שלושה מאפיינים בעבודה הפנימית/רוחנית הנדרשת מאתנו בימי ספירת העומר. נבאר.

בדרך כלל, בספירה ומניין של פריטים, אין הרבה תוכן מעבר למספר עצמו. כאשר אנו סופרים משהו או מישהו, הוא לכאורה הופך להיות "אחד מ...", כאותה כבשה אחת בתוך עדר שלם, וכך הוא עלול לאבד מעט מערכו שהרי הוא חלק מתוך מערך כולל. כשהתורה מצווה לספור את הימים, היא מבקשת לספור לא במובן החיצוני בלבד, אלא הרבה מעבר לכך – לגלות את הסיפור של הימים. הסיפור מגלה את תוכנו הפנימי של כל מספר ומספר. לכל יום מימי הספירה יש "סיפור" ייחודי, "פרק" משלו בתוך "ספר" שלם, המגיע אל סיומו בסוף ימי הספירה. נבאר.

מבלי להאריך, אחד המושגים היסודיים בתורת הנסתר הוא "ספירות". "ספירות" הן גילוי מסוים של הנהגות הבורא בעולם, כאשר כל ספירה מלמדת אותנו כיצד עלינו לנהוג ביום יום ("והלכת בדרכיו"). לפי הקבלה, ישנן עשר ספירות (שלוש ספירות עליונות ושבע תחתונות). הספירות "התחתונות" הן: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות.

בשבעת השבועות של ספירת העומר, כל שבוע מכוון כנגד ספירה/מידה אחת, וכל יום מימות אותו שבוע מכוון כנגד חלק ובחינה מתוך המידה האחרת. לדוגמא: השבוע הראשון מכוון כנגד מידת החסד. היום הראשון בשבוע החסד הוא "חסד שבחסד". היום השני של שבוע החסד הוא "גבורה שבחסד", היום השלישי הוא "תפארת שבחסד" וכן הלאה. השבוע השני מכוון כנגד גבורה. היום הראשון של השבוע השני הוא "חסד שבגבורה", היום השני הוא "גבורה שבגבורה", היום השלישי הוא "תפארת שבגבורה" וכן הלאה. אגב, זאת הסיבה מדוע התורה מצווה לספור גם את הימים וגם את השבועות, שהרי השילוב הנכון הוא שבועות עם ימים.

בספירת הימים, אנו נדרשים "לבודד" כביכול את אותו יום ספציפי, לגלות את המיוחדות שבו ואת הסיפור המיוחד שלו, להפוך אותו למרכיב באישיות שלנו ולאבן דרך במסע של יציאת מצרים האישית שלנו אל קבלת התורה האישית שלנו.

מעבר למספר ולסיפור, יש את הספיר. הספיר זהו ביטוי לגילוי רוחני גבוה ביותר. במעמד הר סיני, זקני ישראל ונדב ואביהוא (בני אהרן הכהן) ראו קצת מעבר למה שהורשה להם, והם ראו את הספיר: "וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר" (שמות כ"ד, י'). ה"אבן עזרא" מבאר, שהספיר זהו מעין אבן טובה, כאבן הספיר שראה יחזקאל בנבואתו: "וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא..." (יחזקאל א, כו). רש"י שם מביא, שלבנת הספיר "היא הייתה לפניו (לפני השם) בשעת השעבוד, לזכור צרתן של ישראל שהיו משועבדים במעשה לבנים".

אין לנו הבנה מושלמת במשמעות אבן הספיר שהרי זהו מושג רוחני גבוה, אולם לפחות אנו מבינים ש"ספיר" זהו גילוי רוחני גבוה ביותר.

בספירת העומר, אנו מנסים בצעדים מדודים ובעבודה יומיומית להגיע למצב רוחני גבוה ככל הניתן.

ה"אור החיים" הקדוש מרחיב בעניין מעט יותר. "וספרתם לכם – אומרו לכם, לצד שיצו (יצווה) השם לספור שבע שבתות... כי לצד שהיו בטומאת מצרים, ורצה השם להזדווג לאומה זו, דן בה כמשפט נידה שדינה לספור שבעה נקיים, וציווה שיספרו שבעה שבועות ואז יהיו מוכשרים להכניסתם כלה לחופה, והגם כי שם שבעה ימים וכאן שבעה שבועות, לצד הפלגת הטומאה וגם היותם בכללות ישראל, שיער התמים דעים כי כן משפטם...". מדהים. כשם שאשה מותרת לבעלה רק בחלוף שבעה ימים נקיים, כך כביכול הקדוש ברוך הוא רצה "להזדווג" לעם ישראל במעמד הר סיני, ולשם כך היה עליהם לעבור תהליך של טהרה. כיוון שטומאת מצרים הייתה עמוקה ביותר, תהליך הטהרה לא היה רק שבעה נקיים, אלא שבע כפול שבע. שבעה שבועות.

ה"אור החיים" ממשיך להסביר את המילה "לכם": "וספרתם לכם - והוא מאמר הכתוב כאן וספרתם לכם, פירוש סיבת ספירה זו היא לסיבתכם לטהרתכם שזולת זה תיכף היה השם נותן להם התורה... והגם כי זה היה בפסח מצרים, כמשפט הזה יעשה באותו פרק עצמו מדי שנה בשנה, כי כמו כן יעשה בסוד השם כידוע ליודעי חן...". כלומר, מטרת הספירה היא היטהרות הנפש שלנו, ואותם אורות רוחניים שהאירו ביציאת מצרים ובמעמד הר סיני, מאירים בעוצמה מידי שנה בימים אלו, עבורנו ולטובתנו.  

וכאן מגיע ה"אור החיים" לפירוש המילה "ספירה": "ובדרך רמז, רמז באומרו וספרתם, על דרך אומרם ז"ל, כי נשמות עם בני ישראל הם בבחינת הלוחות, ובאמצעות תחלואי הנפש וטומאת התיעוב יתלכלכו ויחשיך אורם, ואמרו רבותינו ז"ל כי הלוחות של סנפרינון היו (ויקרא רבה לב). לזה אמר 'וספרתם לכם', פירוש, באמצעות מניין זה אתם מאירים כסנפרינון את עצמיכם". לדבריו, המילה "ספירה" היא מלשון "סנפרינון", אבן טובה.

הספירה מבטאת כיסופים והשתוקקות להגיע אל היעד הנכסף – אל ההתגלות במתן תורה שכתוב בה: "ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר". ככל שאנו מתקרבים בימי הספירה אל זמן מתן תורתנו, "הספיר" פורץ לתוך חיינו ומאיר בעצמה את נבכי נפשנו.