די לומר אי אפשר! המסר של הרב זמיר כהן

הדברים שלמדתי ממורי אבי, הרה"ג הרב זמיר כהן שליט"א, הם כה רבים, שכנראה לעולם לא אוכל לתחום אותם במספר.

אבל יש דבר אחד שהושרש אצלי עמוק עמוק: צריך לעשות משהו? קמים ועושים! אין מישהו שקם ועושה? תהיה אתה האיש! התוצאות הן בידי שמיים, אבל אתה – תעשה. ותעשה את המקסימום. אל תחליט מראש שאי אפשר (זה הכי פשוט...). אל תקשיב לאלה שמרפים את ידיך. תעשה, ובעזרת ה' תצליח.

במשך שנים, אבי שליט"א חלם על פתיחת ערוץ טלוויזיה שישדר תכנים יהודיים. "איך יתכן", הוא היה שואל בכאב, "שבמדינת היהודים יש ערוץ לנוצרים, ערוץ למוסלמים... ורק תכנים יהודיים אין בנמצא?!". אבל מה? כולם הסתכלו עליו בתימהון, וגם דאגו להסביר לו ולשכנע אותו עד כמה זה בלתי אפשרי וחסר סיכוי...

ביום שהערוץ הוקם, קיבלתי מסר אדיר לחיים. לעולם, אבל לעולם אל תקשיבו למי שדואג להסביר לכם שמה שאתם רוצים להשיג הוא חסר סיכוי!

תרצו, ותרצו באמת. תהיו מוכנים להשקיע כוחות. בס"ד גם תצליחו!

כך היה לפני מספר שנים, כשנערות מתוקות שיתפו אותי בכאב שלהן על כך שאין מקום לימודים שמתאים להן באמת, מסגרת לימודים שמיועדת לנערות חרדיות, אך נותנת מענה גם להתמודדויות. שמלבד לימודים ובגרויות גם מחזקת ומקדמת רוחנית ורגשית. מקום חם ומחבק שיהיה להן כמו בית.

אין? אז צריך שיהיה! כמעט בלי מחשבה הבטחתי להן שבית ספר כזה קום יקום.

הרבה אנשים הרימו גבה. איך?! מאיפה?! בית ספר, ודאי בית ספר כזה, לא מקימים בהחלטה של רגע... אבל אני השתדלתי לחזק בתוכי את האמונה. אם צריך - קמים ועושים.

את הבנות לא שיתפתי בהתלבטויות או בקשיים. להן אמרתי רק משפט אחד: "תבאנה 8 חברות שמקום כזה יתרום להן. 8 נערות. הן תהיינה השנתון הראשון שלנו. ב-1/9 יהיה כאן בעזרת ה' בית ספר."

ו...כן. טוב ששאלתם. ב-1/9 בית הספר באמת נפתח, עם 72 (!) נערות מקסימות.

(ואולי זו גם ההזדמנות לשלוח מכאן המון הערכה וגעגועים לבנות השנתון הראשון והאהוב שלי, שניצלו את המקום כמו שצריך, ובנו את עצמן כל כך בשנים שהיו אצלנו בבית הספר...).