מה לעשות שיש כל כך הרבה חילוקי דעות בינינו?

הורים רבים פונים אלי בשאלה הזו: "מה לעשות כשאנחנו לא חושבים אותו דבר על כל דבר?".

נכון, הדבר מקשה על התנהלותנו. אבל מה לעשות שאנחנו שונים זה מזה?

כל אחד מאתנו גדל במשפחה אחרת,

כל אחד מאתנו התחנך במוסד מסוג אחר,

כל אחד מאתנו פיתח לעצמו את סולם הערכים שלו,

את סולם הרצונות שלו,

השאיפות שלו,

ההסתכלויות שלו.

כמה סיכויים יש ששני אנשים כאלו, שמתחברים להם יחדיו, גם יחשבו אותו דבר בדיוק ובכל תחום?

אין הרבה סיכויים.

לכן אינני מתפלאת שמגיעים אלי חדשים לבקרים עם השאלה הזו.

הורים רבים מרימים ידיים.

כועסים וגוערים בבן הזוג,

מתווכחים בלי הפסקה,

מתנצחים ולועגים לאחר,

מוותרים בקול תרועה לא נעימה כלל,

וחלקם עוזבים את המערכה, פורשים ומתגרשים.

איך באמת מגשרים?

השיטה שפועלת היא השיטה שאומרת: בואו נזכור שמי שחיבר בינינו היה לא אחר, כי אם הקב"ה.

אם הוא חיבר, הוא בוודאי ידע מה שהוא עושה.

הוא כנראה סבר שאנו מתאימים,

יכולים לחיות יחד,

יכולים להגיע לדרך הנכונה.

"אבל" – כך מוסיפים ושואלים אותי הורים,

"אבל אני לא מצליח לשנות אותה. היא לא מבינה שהיא שוגה", אומר הבעל.

"אני לא מצליחה לשכנע אותו, הוא לא מקשיב!", רוטנת האישה.

נכון. כל אחד מאתנו מנסה לשנות, לשכנע, לשדל, ולקבוע עבור השני,

אבל אף אחד מאתנו לא הוסמך לכך.

כל אדם בעולם יכול לשנות רק את עצמו, יכול לקבוע לעצמו, יכול לנווט את דרכי עצמו.

בואו נעזר בזה, כדי להבין שעלי לעשות שימוש בטוב שיש בי,

להחליט עבור מה שבידי.

אוכל להחליט, למשל, שילדי חייבים ללכת לישון בשעה מסוימת. אבל אם בעלי אינו סבור כך, ואינני מגיעה אתו להבנה, הוא ישכיב את הילדים בשעה שהוא חושב, כשהוא זה שמשכיב אותם.

אני סבורה שאין לעזור לילדי בהכנת שיעורי הבית, לכן אני מרגילה אותם להכינם בעצמם, אבל אם בעלי אינו סבור כך, ואינני מגיעה אתו להסכמה, הוא ישב שעות ליד הילד ויכין יחד אתו את השיעורים.

הילדים, אם אנו לא נפריע לדבר לקרות, ילמדו מזה שישנם דברים שאבא חושב עליהם כך ואמא סבורה אחרת. הם יתנהגו לכל הורה בהתאם למה שמחנך אותם, אבל גם ילמדו שההורים שלהם מסתדרים יפה ביניהם. לא מתווכחים כל היום, ולא מכריחים זה את זה לעשות דברים.

כשהורה יודע שההורה השני לא מכריח אותו, הוא בעצמו לפעמים מתפשר ומתיישר לפי דרך ההורה האחר.

כשהילדים יודעים שהוריהם לא מכריחים זה את זה לעשות דברים, לומדים אף הם איך לחיות בהרמוניה זה עם זה, ובעתיד כל אחד מהם עם בן או בת הזוג.