פניני עברית: מיהו "גיבור המקלדת" האמיתי?

כמו כל דבר חי, שנע במהלך חייו ושינויים חלים בו, כך גם השפה חיה ונעה בקצב משלה. מילים מתגלגלות ודינמיות, פושטות צורה ולובשות צורה, אך נותר בהן מעין הרושם הראשון. דוגמא לדבר היא המילה המודרנית "מקלדת". היום כל פעוט יודע שמקלדת משמעה לוח מקשים של מחשב. אולי הוא אפילו יודע להשתמש בה בטרם ידע את שמה. אך לא רק במחשב, מקלדת היא כלל הקלידים בכלי נגינה, כגון פסנתר, אורגן וכיו"ב. אגב, מקור המילה פסנתר הוא במקרא: "פְּסַנְתֵּרִין֙" (דניאל ג', ה'), בהוראה של כלי נגינה.

מוצא המילה מקלדת הוא  קלידי ביוונית, והוראתה "מפתח". כך גם באנגלית, מקלדת היא keyboard. מהיוונית השתלשלה המילה לארמית ולפרסית, כמובא בתלמוד: "עשרו של קורח... משאוי שלש מאות פרדות לבנות היו מפתחות בית גנזיו של קורח, וכולהו אקלידי וקליפי" (בבלי פסחים קיט ע"א). כלומר, קורח היה עשיר כה גדול עד כי נדרשו 300 פרדות לשאת רק את המפתחות והמנעולים של אוצרותיו. חכמים ז"ל עמדו על כך שהדברים נאמרו אמנם בלשון גוזמה, אך באו לבטא את עושרו המופלג. ועושרו הוא שנתן לו את עזות הפנים והיכולת לערער על מנהיגותו של משה רבנו, כמובא בכתוב: "תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר רָשׁ, וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת" (משלי י"ח, כ"ג). מכאן גם הביטוי: "עשיר כקורח".

היום משתמשים בביטוי "גיבור מקלדת" בנימת לעג לאדם שמתבטא בחריפות ובאופן נחרץ ברשתות החברתיות, אך אינו נוקף אצבע לשנות ולשפר את המציאות באופן מעשי. חכמינו ז"ל אמרו שהגבורה אינה אלא תכונה נפשית, גיבור ברוח, כמובא במשנה: "איזהו גיבור הכובש את יצרו שנאמר (משלי ט"ו, ט"ז) טוב ארך אפים מגבור, ומושל ברוחו מלוכד עיר" (אבות ד', א'). ההתגברות על תאוות וחולשות, על מידת הגאווה והכעס, והיכולת לנתב ולרסן את האנרגיה הנפשית לאפיק חיובי הן ניסיון גדול לאדם.

בשנת 343 לפנה"ס שימש הפילוסוף אריסטו מורה לאלכסנדר מוקדון. אף שהיה לו למורה במשך 3 שנים, הקשר ביניהם נמשך גם לאחר מכן. מספרים שלאחר שחזר אלכסנדר עטור ניצחונות בכל העולם, פגש אותו אריסטו ואמר לו: "עד עכשיו ניצחת את המלחמה הקטנה, לא תקרא גיבור עד שתנצח מלחמה הגדולה של יצר הרע..." (ר' פירוש "מרכבת המשנה" לר"י אלאשקר). ולענייננו ניתן לומר, שגיבור מקלדת אמיתי הוא מי שמצליח להימנע מפזיזות ויהירות או מתגובה לא שקולה, ויודע לשמור על כבוד זולתו.

אילן חיים פור הוא מחבר הספרים "הפכים במקרא ובלשון חכמים" ו"אוצרות רבנו בחיי".