ל"ג בעומר
מה השקר שמלמדים את ילדי בית הספר על ל"ג בעומר?
איזה מיתוס הונחל בקרב הציבור בכל הקשור לל"ג בעומר? מהי הסיבה השקרית והסיבה האמיתית למנהג המשחק בחץ וקשת? ומהן הפעולות שנעשו בכדי להטמיע את השקר לטעמו של מועד זה?
- שולי שמואלי
- פורסם י"ז אייר התשפ"ב |עודכן
(צילום: shutterstock)
מורה בבית הספר שואלת "אני עובדת בבית ספר חילוני, ומלמדים את הילדים שמדליקים מדורות בל"ג בעומר כזכר לניצחון היהודים במרד בר כוכבא על הרומאים. האם יש קשר כלשהו בין השניים, או שזה סילוף ההיסטוריה?".
באתר "מטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית", המשמש מורים ותלמידים לצרכים לימודיים, נכתב: "למנהג של הדלקת מדורות בל"ג בעומר – ביום י"ח באייר – יש שני הסברים:
א. הסבר המבוסס על הקשר בין מרד בר כוכבא ובין ל"ג בעומר: המורדים הדליקו משואות אש על ראשי ההרים כדי להעביר את ההודעה על פרוץ המרד. והמדורות שמדליקים היום בל"ג בעומר הן זכר לאותן משואות.
ב. הסבר הקשור לדמותו של רבי שמעון בר יוחאי – לאש ולהילולה".
לאמיתו של דבר מדובר בסילוף שהומצא על ידי התנועה הציונית לפני כ-130 שנה, ללא שום מקור היסטורי במקורות חז"ל. יתירה מזו, שמעון בר-כוכבא, שפתח במרד כנגד הרומאים בעקבות התגברות הגזירות כנגד קיומן של מצוות, הפסיד בסופו של דבר במלחמתו, ונהרג בלכידת העיר ביתר על ידי הרומאים. לא זו בלבד שמרד בר-כוכבא נכשל, אלא אף הביא להחמרה במצבם של היהודים, משום שלאחריו הקשיחו הרומאים את הגזרות. העם חש אכזבה גדולה מבר-כוכבא, ולכן כינה אותו רבי עקיבא "בר כוזיבא".
אם כן, וודאי שמעולם בהיסטוריה היהודית לא נקבע יום זיכרון הכולל חגיגות המלוות בהדלקת מדורות עבור מרד שנכשל והביא לאכזבה גדולה בקרב העם.
התנועה הציונית חיפשה להעניק טעמים למועדים היהודיים ברוח הלוחמה והגבורה הלאומית, על אף הסילוף שבדבר. זו, אגב, גם הטעם השקרי שהעניקו למנהג המשחק בחץ וקשת בל"ג בעומר – זכר לכלי הנשק בו השתמשו הלוחמים היהודיים במרד בר כוכבא, כשלמעשה הטעם למנהג זה הוא משום שבימיו של רבי שמעון בר יוחאי לא נראתה קשת בשמיים, שהוא סימן רע למבול שהיה צריך לרדת בעקבות מצב רוחני ירוד אילולא ההבטחה שנתן הקב"ה שלא יוריד יותר מבול ויראה סימן למבול בקשת.
בול של דואר ישראל להנצחת מרד בר כוכבא, 1961
מבין הראשונים שהעלו את מיתוס הקשר שבין ל"ג בעומר למרד-בר כוכבא היה החוקר זאב יעבץ במכתבו בשנת תרמ"ח, 1887. בעקבות כך אימצו חוגים ציוניים את המיתוס, והושקעו מאמצים חינוכיים להטמעתו. וכך, במקום של"ג בעומר יהיה יום של חגיגת גילויי תורת הסוד על ידי רבי שמעון בר יוחאי, הפכו אותו ליום של הלל ללוחמה לאומית. כך לדוגמא תנועות ציוניות שפעלו טרום הקמת המדינה חגגו את יום הקמתם דווקא בל"ג בעומר; בשנת 2004 נקבע דווקא תאריך זה ל"חג המילואימניקים"; ארגון הגדנ"ע המכינה נוער לשירות צבאי חקק על דגלו מסמלי המועד - חץ וקשת; יום זה נקבע בדווקא ליום הכרזה עבור נושאים מלחמתיים, כמו יום ההכרזה להקמת הגדנ"ע, יום פרסום הפקודה לייסוד צה"ל, יום הקמתם של תנועות ציוניות שונות.
לא ניתן שלא להתקומם מהדברים המובאים בספר "זמן יהודי חדש – תרבות יהודית בעידן חילוני", המשקפים את הגישה הציונית-לאומית למועדים היהודיים: "ל"ג בעומר, שמלכתחילה נתפס גם בין פוסקי הלכות כ'קצת יום-טוב' ולא כרוך בציווים הלכתיים... התאים מעצם טבעו להיעשות לחג בעל אופי לאומי-חילוני עם התעוררות התנועה הלאומית שם העם היהודי.
"כמועד הקשור במאבק לאומי היה ל"ג בעומר מועמד טבעי לקידום מהיר בסולם המועדים שהעמידו התנועה הציונית והיישוב בארץ–ישראל שלפני קום המדינה".
הרב זמיר כהן: המסר הגדול שלומדים מרבי שמעון בר יוחאי
הרב עמנואל מזרחי מפרט את הסיבות שבגללן מציינים את ל"ג בעומר, מסביר כיצד הן קשורות לזוהר הקדוש וכן מביא סגולה מיוחדת ליום זה. צפו:
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>