מי שרוצה לראות אש - יכול להדליק את הגז במטבח... למה צריך מדורה?

כאשר האמריקאים שלחו אדם לירח בטיסת חלל מסוכנת, כל העולם עצר את נשימתו. כולם המתינו לשובו של האסטרונאוט בחרדה ובדאגה, וכשהוא חזר בשלום כל העולם התרגש. איזו קבלת פנים עשו לו!

והאדם? כך אומר הרב נסים יגן זצ"ל, האדם נשלח לעולם הזה, שהוא הרבה יותר מסוכן מהחלל החיצון... העולם הזה הרי מלא ניסיונות וסכנות ופיתויים וייסורים, ובאמת צריך נס כדי לעבור אותו בשלום, (ואנחנו לא נמצאים פה יום או יומיים, אנחנו כאן בעזרת ה' מאה עשרים שנה!). תארי לעצמך איזה מתח יש בשמיים... האם הנשמה תשוב בשלום? התעמוד במשימה? האם לא תיפול חלילה ותאבד?

ל"ג בעומר מאחורינו. הדלקנו מדורות, הבטנו בלהבות, וחשוב שניקח את האור הזה הלאה, אבל קודם חשוב שנבין מה הייתה המטרה של האש הזו, ומדוע בכלל הדלקנו מדורות...

כשרבי שמעון בר יוחאי חזר לשמיים - הוא חזר בשלום! הוא חזר בלי לפגוע בנשמתו! כל חייו היו מסכת אחת של שלמות, ולכן הייתה שמחה והתרגשות כשהוא השיב את נשמתו לבוראו. הקדוש ברוך הוא בעצמו ירד לקבל את פניה, ומיליארדים של מלאכים ירדו עמו - וזה עשה אש - אש בשמיים, אש בארץ, אש של קדושה... הבן ירד וחזר בשלמות מהמשימה (נתיבי אור).

המדורה לא הייתה קומזיץ של תפוחי אדמה. היא היוותה סמל לאש הגדולה שדלקה בשמיים כשרשב"י הקדוש החזיר את נשמתו טהורה.

אמר פעם הרב יגן זצ"ל: מי שרוצה לראות אש – יכול להדליק את הגז במטבח... את מבינה? רק אם הצלחנו לראות במדורה את הקדושה, את הרוממות, את זיו שכינתו יתברך – היה בה כוח, והיא תלך איתנו הלאה. אחותי, רבי שמעון השאיר לך מסר, לבקש סיעתא דשמיא במשימה שלך פה בעולם. לבקש ולהשתדל לזכות בבוא העת להשיב את נשמתך שלמה ונקייה... לזכור שאת בשליחות.

קחי אור מרבי שמעון לכל השנה. תבקשי להתלהב ממש כמו מדורה – אבל מדברים קדושים וטהורים. תבקשי לבטל את אש ההתלהבות מהבלים. זכרי, מה שמלהיב אותך זה מה שייחרת בלב של הילדים שלך! צריך להיזהר לא להתלהב ליד הילדים משטויות והבלים, כי ככה גדלים ילדים כשהראש שלהם מלא בשטויות והבלים... כשילד רואה את אמא שלו מתלהבת משבת, מתלהבת מצדיקים, מתלהבת מל"ג בעומר, זה מה שייחרת לו בלב.

והכי חשוב, שאלי את עצמך: איפה נמצאת האש שלך בחיים? מה באמת מדליק לך את הנשמה? חפשי את הבעירה הפנימית הנכונה. ייתכן שאת על אש נמוכה או כמעט כבויה. קחי אש מרשב"י והבעירי אותה מחדש (מתוך הספר קום רבי שמעון).