גיל ססובר: "יהודי זה יהלום. משהו תמיד מנצנץ בפנים"

גיל ססובר התארח בכנסת, בשדולה לחיזוק ושימור הזהות היהודית. בדבריו, נגע בלבבות השומעים והסביר את חשיבות השמירה על הזהות היהודית בבתי הספר ובמדינת ישראל.

"אני יהודי. יהודי גאה. והרגשתי את זה מילדות", פתח ססובר את דבריו. "גדלתי בחיפה, בסביבה חילונית לחלוטין. אין דבר כזה חילוני, אומר הרבי מלובביץ': 'כל יהודי הוא יהלום'".

"בבית הספר הממלכתי בו למדתי היה עולה מנהל בית הספר ואומר אמירות של רבי עקיבא, של הלל הזקן, כל החכמה היהודית: 'איזהו גיבור הכובש את יצרו', 'איזהו עשיר השמח בחלקו' – מה שהיום רואים את זה כפתגמים, זה היה כור מחצבתנו.

"תמיד הרגשתי את הכוח הזה בלהיות יהודי, את הזכות בלהיות יהודי. אני זוכר את עצמי הולך ברחוב עם גאווה, עם שמחה, שאני יהודי גאה.

"ארגון ליבה. מה זה ליבה?", שאל ססובר והמשיך בהומור: "לי בא להיות שף, לי בא להיות מעצב. כל אחד עם האגו שלו. אבל איפה אנחנו כחברה?

"אנחנו יודעים שאין הדתה. יש הדברה. הדברה מעשית, פרקטית, מדי יום.

ססובר תיאר את טקס קבלת התורה במסיבת חומש בכיתתה של ביתו בכיתה ב'. "חילקו ספר ריק", אמר בזעזוע. "חילקו לילדים ספר ריק ללא מילים. אנחנו דור שילדיו הופכים לעם הארץ, אבל עוד רגע אין לנו לא עם ולא ארץ".

"רוצים להוציא את התנ"ך מהבגרות, רוצים להוציא את הכשרות מהבסיסים, מבתי החולים.  כשמדירים את יהדותנו, את שורשינו מבית הספר – אין לנו מה להתפלא שבאוניברסיטאות מוחקים את הדגל שלנו. זה לא מפתיע. כי ברגע שבבור אין מים, אז נכנסים בו נחשים, וגם דגלים של אויבינו.

"רבותינו אמרו בפרקי אבות: 'והעמידו תלמידים הרבה'. כדי להעביר לדור הבא צריך בסיס שאפשר לעמוד עליו, צריך שורש, צריך אמת. את זה יש לעם היהודי,

ססובר מסיים את דבריו בנימה אופטימית: "כשאני בא לבתי ספר להרצות על היהדות, אתה רואה את האור, את הניצוץ הזה בעיניים של הילדים וגם של ההורים שמקשיבים. והחובה שלנו זה ליידע, את השכן בבית על יד, את החבר שלידינו. כי יהודי זה יהלום. משהו תמיד מנצנץ בפנים".