האם מותר ללכת לנומרולוג? מה מברכים על כריך עם שוקולד? והאם יש ירידת הדורות?

1. האם זה בסדר להשמיע לתינוקת בת שנה שירים של ילדים אבל שזמרים לא דתיים שרים אותם?

אפשר להקל. עדיף למצוא שירים של יראי שמים.

* * *

2. האם מותר ללכת לנומורולוג על מנת לקבל ייעוץ להתאמה לשינוי תעסוקתי?

לא כדאי ללכת לנומרולוגים ושאר דברים שאינם מבוססים. לפעמים יש בדבר בעיה הלכתית, ולפעמים מדובר בסתם רמאות.

התורה מצווה אותנו תמים תהיה עם ה' אלקיך, אין לנו לדרוש בדרכים נסתרות הדומות לכישוף וניחוש, והרי יעוץ תעסוקתי הוא תחום מאד מפותח שיש אנשים מומחים שיכולים לכוין את האדם לעבודה, ולמה צריך ללכת לדברים בעייתיים מכל הבחינות?

* * *

3. האם אני יכול בשבת להרים אבנים ברחוב?

אסור לטלטל או להרים אבנים בשבת, משום איסור מוקצה.

* * *

4. אבא שלי נפטר. בעלי הוא היחיד שאומר עליו קדיש. אבא אשכנזי, ובעלי תימני. זה בסדר שהוא אומר את הקדיש בנוסח התימני עבורו?

אין כל בעיה לומר את הקדיש בנוסח תימני.

* * *

5. מה קורה לפי דין תורה אם אין צוואה? האם האישה מקבלת משהו? והאם הולכים היום במדינת ישראל לפי ההלכה?

על פי דין תורה, כאשר הגבר נפטר האישה ממשיכה לגור בנכסיו ולהנות מנכסיו כל זמן שהיא לא מבקשת כתובה.

האישה לא יורשת את בעלה ואינה יכולה למכור את נכסיו.

כדי להגיע לסדר נכון ומוסכם יש לגשת לרב הבקי בהלכות אלו שיסדר את כל הנכסים ואת כל ההסכמים כראוי.

(צילום: shutterstock)

6. הבנתי שכל פת שמעורב בה מתוק מברכים עליה מזונות. מה מברכים על כריך עם שוקולד או ריבה? ובמידה וזה מזונות, באיזה שיעור צריך כבר ליטול ולברך המוציא?

ברכתו המוציא רק כאשר הלחם עצמו נאפה עם מיני מתיקה.

כריך כזה ברכתו המוציא.

* * *

7. מה מברכים על שייק שמעורב בו גם אדמה וגם העץ?

שייק מרוסק ברכתו שהכל, בלי קשר לפירות המרוסקים – בין אם הם פירות העץ או פירות האדמה.

(צילום: shutterstock)

8. אמי שתחי' לא אוהבת להפעיל מכונה על בגד אחד בגלל החשמל. אם אני צריכה בגד מסוים ליום למחרת, ואין לי אפשרות לשאול אותה אם אני יכולה להפעיל את המכונה, האם אני יכולה להפעיל, או שזה איסור גזל? אני יודעת שאם אני אציג לה את המצב שאני ממש צריכה, היא כן תסכים, אבל כרגע אין לי אפשרות לשאול אותה. והאם יש לי עברה של כיבוד הורים? חשוב לציין שרוב הפעמים אני יכולה להסתדר בלי הבגד, כך שזה נובע בעיקר מרצון ללבוש אותו.

מותר.

* * *

9. האם מותר להכין סושי בשבת? כמובן שהאורז בושל משישי. והאם מותר להרטיב דפי אורז בשבת ולגלגל במילוי ירקות חיים בשבת?

ראי כאן.

(צילום: shutterstock)

10. ידוע המושג "ירידת הדורות", והדורות הראשונים היו כמלאכים וכו'. ישנם סיפורים על צדיקים בדורות האחרונים שבהם הראו את הארכת האפיים שלהם והענווה שלהם והסבלנות כלפי הנשים שלהם וכלפי סביבתם בכלל, ולעיתים נתקלים, בזמן לימוד הגמרא או התנ"ך במעשים של קדמונים או תנאים ואמוראים שנראים לכאורה (כמובן מקוצר דעתנו) חלילה כהפוכים ולא מתאימים לאופן שלמדנו שצריך לפעול. לדוגמא הקפדה על פגיעה מסוימת וחלישות דעת (למשל הקפדתו וקללתו של רב כלפי שמואל כשהוא הגיע לבבל), מהלכי המאבקים על המלוכה בתקופת דוד המלך ועוד, הרי אם היינו מעמידים בדמיוננו את גדולי הצדיקים בדורות האחרונים באותם מצבים היה קשה מאוד לתאר אותם עושים כך, כי תמיד מתארים אותם כמאריכי אפיים, סובלניים מאוד לנשותיהם ודומים למלאכים. איך לדעתכם ניתן לישב זאת?

יש כאן שתי שאלות שאינן תלויות זו בזו. א) דברים שנראים תמוהים בתיאורי קדמונינו, ב) האם הדורות המאוחרים טובים יותר.

נכון שיש סיפורים מופלאים על צדיקים מדורות אחרונים, אבל יש גם סיפורים מופלאים על צדיקים מדורות ראשונים. קושיות יתכנו על צדיקים בכל דור, כך שלטעון שזה סותר את ירידת הדורות אינה טענה מבוססת.

מה שכן צריך ביאור, הוא שבאמת יש לפעמים תיאורים בתנ"ך או בתלמוד של דברים שנראים התנהגות לא מובנת.

אך צריכים להבין שחלק מירידת הדורות הוא הצורה בה אנחנו עוטפים ומכסים ומסתירים את האנושיות, משום שכשהפנימיות שלנו לא מושלמת אנחנו מתביישים בה. אדם מתבייש להגיד שנעלב ממשהו, וכי הוא, אדם מבוגר ומכובד יתחיל להתעסק עם מישהו שהעליב אותו? או יתבטא בצורה ברורה ומפורשת על רגשותיו? ולכן נדיר למצוא תיאורים "אנושיים" על מישהו מהדורות האחרונים. ולגבי הדורות הקדומים, זה להיפך, תיארו אנשים בצורה פשוטה, באופן שלנו זה נשמע לא מתאים, אבל כשבוחנים באופן אובייקטיבי אין בדבר שום רע, אם חכם מסוים חשב שחכם אחר פגע בו, זכותו להקפיד עליו. וכך הלאה.

הדברים האלו אינם אלא הקדמה, כי ברור שאין אנו מסתפקים בכך. כדי להבין מה קרה שם ומדוע זה היה מוצדק צריכים להבין את כל הרקע. לפעמים הקורא את הסיפור בגמרא יבין את הדברים לא נכון, ויחשוב שחכם מסוים סתם כעס, וישנם חכמים שעמדו וביארו סדרה של אירועים כאלו, בהקשר המלא של הרקע שלהם, עד כמה שניתן לשחזר, וכשקוראים את זאת מבינים שלא מדובר בדברים קטנים, אלא בעניינים חשובים בהם היו דעות שונות בין החכמים. הראשון שעסק בזה בצורה שיטתית הוא רבי יאיר חיים בכרך בשו"ת חוות יאיר סימן קנ"ב, שעובר על הרבה ביטויים קשים בתלמוד ומבאר איך הם מתאימים לשורת ההלכה והמידות הטובות, והחפץ חיים מעתיק את התשובה הזו בסוף ספרו. בזמן האחרון נכתבו גם ספרים כמו "דורות הראשונים" או "טללי אורות" של הרב טביומי (ישנו במאגר היברו בוקס), המבארים בהרחבה אירועים כאלו.

ההנחה שלנו צריכה להיות, שככל שמדובר באנשים גדולים יותר, המעשים שלהם מוצדקים יותר ומבוססים יותר, ולכן גם אם אנחנו לא מצליחים למצוא את הביאור, אין זה אומר שהוא לא קיים. אגב, ישנה בנושא מחלוקת בין הסבא מסלבודקה, רבי נתן צבי פינקל, שבספרו "אור הצפן" הסביר כמה וכמה דברים שמתוארים בתנ"ך ונראים כמו חטא, שאינם באמת חטא, ובין החזו"א, שכתב לו מכתב שאין להוציא את הדברים מפשוטם, ואם מתואר חטא, אזי הוא חטא, ומכתבו נדפס בספרו קובץ אגרות.