ברוך דיין האמת: רבה של רחובות, הרב שמחה הכהן קוק זצ"ל

אבל בעולם הרבנות: רבה הראשי של רחובות ואחד מחשובי וותיקי רבני ישראל, הרב שמחה הכהן קוק זצ"ל, נלקח הערב (שלישי) לבית עולמו בגיל 92, לאחר שהתמודד בשבועות האחרונים עם דלקת ריאות. הרב נפטר בבית החולים שערי צדק בירושלים.

הרב קוק זצ"ל כיהן במשך עשרות שנים כרבה הראשי ואב"ד רחובות, רב בית הכנסת ה'חורבה' בירושלים ונשיא ישיבת 'מאור התלמוד', אותה הקים לזכר אחיו הרב שלמה קוק זצ"ל. הרב היה מקובל על כל החוגים בארץ ובתפוצות, נודע כתלמיד חכם מופלג, נלחם למען קדושת השבת ולא הסתיר את כיסופיו לעיר ירושלים.

נולד בי"ז אב תר"צ בבית מנדלבאום שהוקם על ידי סבו, הרב שמחה מנדלבאום זצ"ל, והפך במרוצת השנים ל'שער מנדלבאום' המיתולוגי. אביו, הרב רפאל, היה אחיינו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל.

בהיותו בן שבע, מונה אביו לכהן כרב הראשי לעיר טבריה. המשפחה עברה להתגורר בטבריה, אבל כבר בהיותו בן 13 נשלח ללמוד בישיבת 'חברון' בירושלים, שם התחבב מאוד על ראש הישיבה, הגר"י סרנא זצ"ל.

בהגיעו לפרקו נישא לרעייתו לבית קבלקין, מהמשפחות החשובות בירושלים. הרב זצ"ל למד בישיבות כפר הרוא"ה, חברון וסלבודקה. לאחר שכיהן במשך מספר שנים כראש ישיבת ''מרום מציון' בשכונת בית וגן בירושלים, נקרא לשמש כראש ישיבת בני עקיבא בנתניה.

כשהציבור הדתי נזקק לייצוג במסדרונות העירייה, לא היסס ראש הישיבה להתמודד ואף להיבחר למועצת העיר. במסגרת זו לחם את מלחמות הדת וכונן את צביונה התורני של העיר.

בשנת תשל"א נפטר אביו, רבה של טבריה. כעבור מספר חודשים אסון נוסף פקד את המשפחה. אחיו הגאון הרב שלמה הכהן קוק זצ"ל, שכיהן כרבה של העיר רחובות, נספה בתאונת דרכים קשה, בה קיפדו את חייהם גם רעייתו ושניים מילדיהם. החלל הרוחני תורני שהותיר בעיר חייב את האח, הרב שמחה, למלא את מקומו, והוא התמנה לרב ואב"ד רחובות.

מיד לאחר הכתרתו, הקים לזכר אחיו ישיבה בהמלצת מרן הרב שך זצ"ל. בישיבת 'מאור התלמוד' לומדים כיום מאות תלמידים.

במיוחד נודע הרב קוק זצ"ל במאבקי השבת שניהל בעיר לאורך השנים. מנהג של קבע עשה לו, כאשר בימי שישי, שעה קלה לפני כניסת השבת, היה מגיע למרכזי הקניות העירוניים ומזכיר לסוחרים כי השבת עומדת להיכנס. סוחר או בעל חנות שהחליט בכל זאת לעבוד בשבת, זכה לביקור של הרב בדמות תפילת מוסף המונית שארגן בסמוך לאותה חנות.

"אנחנו לא מפגינים נגד. אנחנו מפגינים בעד. בעד השבת. בעד התורה. בעד הקב"ה", היה נוהג לומר באותו מעמד.

התקופה הסוערת ביותר נרשמה בשנת תשנ"ג, כאשר לראשות העיר רחובות נבחר יעקב סנדלר. זה החליט להפר את הסטטוס קוו בעיר המעורבת והעביר במועצת העיר החלטה שאפשרה פתיחת מוקדי בילוי בשבת קודש.

הרב קוק זצ"ל הכריז על עצרת תפילה ומחאה. לאחר שהתבשר כי ההצעה עברה וחנויות יוכלו להיות פתוחות בשבת, לא היסס, עלה במהירות ובנחישות ללשכת ראש העיר והטיח בפניו: "בשם מייסדי העיר רחובות, בשם זקני העיר ובשם כל תושבי העיר, אנו בזים להחלטה של ראש העיר לאפשר חילול שבת קודש בפרהסיה".

לצד מאבקיו למען הפרהסיה התורנית העירונית, הרב קוק זצ"ל לא הסתיר אהבתו וכיסופיו לעיר הולדתו ירושלים. לפני למעלה מ-20 שנה אפילו רכש דירה ברובע היהודי בעיר. עם בנייתו מחדש של בית כנסת ה'חורבה' הוכתר לרב בית הכנסת, על ידי הרב אלישיב זצ"ל.

במעמד ההכתרה בבית הכנסת 'החורבה', אמר בהתרגשות: "מאז חורבן בית המקדש, זו הבנייה החשובה ביותר בירושלים. אני נושא את עיניי למעלה, לגובה העצום, בהתרגשות רבה. רבה של ירושלים רבי צבי פסח פראנק אומר כי זו אותה החורבה שאליהו הנביא נגלה לרבי יוסי, כמופיע במסכת ברכות – ולכן היא קרויה ה-חורבה בה"א הידיעה".

הרב שמחה הכהן קוק זצ"ל שימש כגשר בין כל חלקי הציבור הדתי והחרדי. יחד עם גואל הקרקעות מתי דן, הקים לפני עשרות שנים עמותה שנועדה לגאול קרקעות מערבים במזרח ירושלים, תוך שהוא נועץ בגדולי ישראל.

בזמן ההתנתקות וגירוש היהודים מגוש קטיף, ביקר פעמים רבות ביישובים ועודד את המתיישבים. הוא אף מונה על ידי גדולי ישראל לעסוק בשאלת בתי הכנסת שנותרו ביישובים שפונו. עד היום, למרות השנים שחלפו, רבים זוכרים כיצד מירר בבכי כאשר ניסה לשכנע את בית המשפט, ללא הצלחה, שלא להרוס את בתי הכנסת. לא פחות כאב לו באותם ימים הקרע בעם ישראל.

הותיר אחריו דור ישרים, בנים וחתנים ראשי ישיבות ותלמידי חכמים.