"לצערנו נמצאתם לא מתאימים לאמץ ילד". זו הסיבה המפתיעה

למחלקת ייעוץ והכוונה התקשרה בחורה בת 22, והציגה את עצמה בשם נועה. היא סיפרה שהיא מגיעה מרקע רחוק לגמרי מתורה וממצוות, אך נחשפה להרצאות של הרב זמיר כהן ושל הרב יצחק פנגר, והלב נפתח. אלא מה? כל חברות הילדות שלה מפעילות עליה לחץ גדול, כדי שתצטרף אליהן למקומות מעורבים, שתורת ישראל אומרת עליהם "לא" מוחלט. לדבריה, היא מרגישה שהיא מוסרת נפש על בסיס יומיומי, ולא יודעת כמה כוח עוד נשאר לה להילחם על האמת שלה ועל העקרונות שאימצה לה בחודשים האחרונים.

הוסבר לנועה, שהתחושות האלה שלה משותפות כמעט לכל בעלי התשובה, שמשנים אורחות חיים ומאמצים הרגלים חדשים שלא הורגלו בהם. האדם, בטבעו, לא אוהב שינויים. המוח, בטבעו, אינו אוהב שינויים. אדם מעדיף להישאר במצב מוכר – אפילו אם הוא טוב פחות, על פני מצב לא מוכר – אפילו אם הוא טוב יותר. לא פעם נוכל לראות בני אדם אשר סובלים ממידה של כעס, קמצנות, גאווה וכו', ואף על פי שהמידות מפריעות להם לנהל אורח חיים איכותי, נעים וטוב יותר – הם לא ימהרו בקלות לטפל בעצמם ולתקן את מידותיהם. כוח ההרגל חזק יותר מכוח הברזל. אבל כשמדובר בתכלית האדם בעולם – מסירות הנפש נצרכת ונדרשת. וכיוון שמסירות נפש נמצאת בד.נ.א. של היהודי, ודאי יש לכל אחד הכוח לבחור בטוב ולמאוס ברע, על פי הוראות היצרן של הבורא.

"תדעי", אמרתי לה, "השינוי שעשית יתקבע ויהפוך להיות טבע, שיזכה אותך לא רק בחיי נצח, אלא גם בזוגיות טובה, בילדים טובים ובחיים ערכיים מלאים תוכן וסיפוק".

הוספנו גם סיפור, שמראה לכמה זוכים על מסירות נפש.

זוג שבמשך 18 שנה לא זכה לפרי בטן, החליט לגשת לאימוץ ולאמץ ילד. העובדת הסוציאלית שישבה עם בני הזוג, שאלה אותם מה הדבר שהם אוהבים יותר מכל דבר אחר, וביקשה שיכתבו את התשובה על דף ויגישו לה.

הבעל כתב "את הקב"ה", והאישה כתבה "את ריבונו של עולם". הם הגישו לעובדת הסוציאלית את הפתקים, והיא שאלה אותם: "האם הייתם מוכנים לוותר על האהבה הזו לטובת הילד?". השניים ענו פה אחד שלא.

הפגישה הסתיימה, והזוג חזר הביתה. לאחר שבוע הגיע אליהם מכתב ובו נאמר: "לצערנו נמצאתם לא מתאימים להיות הורים מאמצים". הם נחלו אכזבה, וצער נוסף על צערם. גם 18 שנים ללא שמחת ילדים בבית, וגם עיכוב רק בגלל שלא הסכימו לוותר על אהבת ה'.

10 חודשים אחרי המכתב, הזוג חבק בן זכר.

את הסיפור הזה סיפרה מורה בהרצאה מול מאות אימהות. היא הוסיפה ואמרה, שהיא לא יודעת אם הסיפור באמת היה או לא, אך ברור שניתן ללמוד ממנו מהי מסירות נפש של יהודי לכבוד ה', ומהו השכר שזוכים לו עוד בעולם הזה. ואז קמה אחת מנשות הקהל, ואמרה מול כולן למורה שלא תסתפק על אמיתות הסיפור, כיוון שהאם בסיפור הזה – היא אחותה.

סיכמתי ואמרתי לנועה: "תמשיכי להילחם על האמת ועל העקרונות שלך, ותרוויחי. אנשים מעריכים אנשים אמיתיים ועקרוניים. סוף השקר ליפול, וסוף האמת לעמוד לעולם. בהצלחה".

לייעוץ והכוונה ללא תשלום מהרב ירון יצחקוב וצוות המחלקה, חייגו 073-2221230