לא רוצה במעלית! ממה נובע פחד ממעליות?

בתי מפחדת לעלות במעלית, זה מנהל אותה, ולא ברור לי הפחד שלה. ממה הוא נובע, ואיך תוכל להתגבר עליו?

הפחד להיכנס למעלית יכול להוות חלק מפחד ממקומות סגורים, צרים או חנוקים (קלסטרופוביה), או לפחד ממקומות פתוחים, שקשה להימלט מהם (אגורפוביה).

המצבים המחרידים השכיחים של המתמודדים עם חרדה ממעליות כוללים חשש שמא המעלית תתקלקל בדרך, תיתקע או תיפול. בבסיס הפוביה קיים פחד אינטנסיבי לאבד שליטה, פחד להישאר לבד בעת סכנה וחרדת מוות משתקת, שמתבטאת לעתים בהתקף חרדה.

פחד כזה יכול להתחיל בחשש קל ממעליות, או העדפה שלא לקחת את המעלית בדרך למעלה כאשר אפשר לעלות במדרגות, אך יכול להידרדר לרמות קשות יותר של חרדה, ולהפעיל מנגנוני לחץ גופניים, אשר מתבטאים בסימפטומים רגשיים ופיזיולוגים אצל האדם, כדוגמת קוצר נשימה, הזעה, האצה בדופק וכיוצא באלה.

חשוב לזכור כי חרדה או פוביה אינן בהכרח מעוגנות במציאות, ואפילו אם האדם מבין שאין היגיון בחרדה שהוא חש, אין הדבר אומר שיוכל להתגבר עליה. נפש האדם וגופו חשים שעלייה במעלית היא סכנה מהותית, ולכן מאותתים למוח להימנע ממנה, אפילו אם המוח מבין שאין סיבה אובייקטיבית להימנעות הזו.

הפחד יכול לנבוע מהתנסות עבר שלילית ומאיימת, למשל חוויה טראומטית של היתקעות במעלית חשוכה, אך לא תמיד מתחייב אירוע מחריד קודם שניתן לייחס אליו את הסיבה להתפתחות החרדה.

קיימות כיום מגוון שיטות טיפוליות להתמודדות עם חרדות, כאשר המוכר והיעיל בהן הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), המתמקד בשינוי דפוסי המחשבה ודפוסי ההתנהגות הבעייתיים של המטופל (כדוגמת החשש המהותי שמשהו רע יקרה לאדם במעלית), והחלפתם בדפוסים אדפטיביים יותר. הטיפול מתמקד בפרשנות שהאדם נותן לאירועים המלחיצים, ומשתדל לשנות את תפישת עולמו. בנוסף, הטיפול מקנה לאדם כלים התנהגותיים שונים להתמודדות.

(אורלי סמירה, יועצת זוגית ופסיכותרפיסטית CBT)

* * *

בני בן ה-10 החל תולש שיער מהקרקפת. מה הגורם לתלישת שיער? וכיצד ניתן לטפל בתופעה?

לתופעה זו קוראים טריכוטלמניה. מדובר על דחף של תלישת שיער מהקרקפת, מהגבות, מהזקן ומהריסים.

מה גורם לתלישת השיער?

ישנם מחקרים המוכיחים שתלישת שיער הינה נטייה מולדת, ושיש בה מרכיב תורשתי גנטי.

לעיתים, הדחף נגרם כתוצאה משעמום, או על רקע מתח נפשי ולחץ.

כשישנו דחף - כמעט מיד השערה נתלשת, ואז הילד חש רגיעה והקלה. אך אחרי התחושה הנעימה מגיעות הבושה והאכזבה בעקבות הנזקים הנוצרים מהתלישה.

יש שהבושה גורמת להסתרת הבעיה, והסודיות הזו מונעת מלהגיע לטיפול.

כיצד ניתן לטפל בתופעה?

בתחילה יש להעלות את המודעות לתהליך שנעשה בהיסח הדעת. ככל שישים לב לדחף - כך יוכל לפתח יכולת להימנע מהפעולה.

בנוסף, בטיפול נבחנים המחירים שמשלמים על התלישה: מראה חיצוני, דימוי עצמי, הסתרת המעשים - מול הרווח: תחושת הקלה.

אלו מעט מהכלים בהם ניתן להשתמש בשיטת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, השיטה המומלצת נכון להיום לתלישת שיער.

(יפה איפרגן, MA, אשת חינוך ומטפלת CBT במחלקת "נפשי בשאלתי")