תודה לך, הרב אורי, על המתנה היקרה: טור פרידה

תודה לך, הרב אורי, על המתנה היקרה שהשארת לי. על האמון שהחזרת לי במושג אמת ובערך יושרה. אדם שעוזב את העולם הזה בתום 86 שנה וקשרים עם אלפי אנשים, ולאף אחד אין משהו רע להגיד עליו! אדם בעל מעמד, בעל השפעה, כריזמטי, חכם ומוכשר, שלא מעל ולא ניצל, לא רימה ולא גנב דעת. קמת כל יום לפני עלות השחר וקידשת שם שמיים. התהלכת בינינו בענווה, והאהבת שם שמיים על הבריות.

בשנה שחזרת בתשובה אני נולדתי. לא 'גדלתי' על סרטים והצגות שביימת או שיחקת בהם תפקיד ראשי, לא נחשפתי לז'אנר התרבות הזה ולא השתייכתי למעריצים. אבל כנערה ישראלית הבנתי שהיה כאן מישהו מוכשר, מפורסם ובעל מעמד, שבחר מרצונו לעזוב הכל ולבחור צורת חיים שונה. כמה אומץ! איזה חוסן נפשי לעמוד מול ביקורת נוקבת ויחס מזלזל. היית השראה.

בגיל 17 קיבלתי במתנה ספר שכתבת, בו מוסבר הקשר של כל יהודי למעמד הר סיני וממילא למחויבות לתורה ומצוות. קראתי בו מספר פעמים והתחברתי לנאמר, אבל לא היה כאן חידוש היות ובאותה תקופה כל חומר תורני למתחילים דיבר אלי... הבשורה בספר שלך הייתה שלא התביישתי להציע לחברותיי לקרוא בו. כביכול: "הנה, תראו, זה לא איזה דוס הזוי ומיושן כותב, זה אורי זוהר".

הענקת לי במתנה כוח גבי לעמוד בלחץ חברתי, וגם ערוץ לשתף בו את חברותיי בעולם התוכן החדש שלי דרך קריאת הספר. באותה תקופה בחיי, יותר משרציתי להחזיר בתשובה את האנשים היקרים לליבי – חפצתי שיבינו אותי ואת בחירותיי החדשות. הספר נשאר אצל אחת מחברותיי, כנראה שגם לה הותרת שי לחיים.

מאז עזבת לעולם שכולו טוב שמעתי רבים שהשוו בין סיפור חייך לסיפור חייו של רבי עקיבא. קטונתי. אבל הרב אורי, תרשה לי להיות חצופה ולהשיל גינוני כבוד. לדבר איתי על רבי עקיבא ורבי מאיר ורבי שמעון זכותם תגן עלינו, זה מרגיש לי רחוק ונשגב ובלתי מושג. ולדבר איתי עליך (ככה, לא בגוף שלישי) מרגיש לי משפחה, מרגיש לי כאן ועכשיו, מרגיש לי אותנטי, וממילא מחייב אותי הרבה יותר.

ממון, כבוד ותאוות הם האלילים של ימינו. זכית לעזוב את שלושתם למען חיי רוח פשוטים וצנועים, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. כי נר מצווה ותורה אור. יהי זכרך ברוך.