את יכולה להשלים עם המצב, לחכות שהגל יעבור, להמשיך לשרוד את היום, או ש...

גם גברים וגם נשים מתמודדים בחיים – בתחום הרגשי, הזוגי, הכלכלי ועוד. לכל מגדר יש את זווית הראייה שלו וכן את דרך ההתמודדות שלו. נהוג לומר שלנשים יש כוח סבל רב יותר, אך בל נשכח שיש להן גם כוח הולדה! לא מדובר רק על לידת ילד פיזי, אלא על כוח נפשי מיוחד שיכול לברוא עולמות. אכן, לנשים יש שליחות מדהימה, ודווקא בגלל זה אנו צריכות יותר כלים כדי לגלות את הכוחות שבנו ולהוציא אותם לאור.

הבאנו לכן הצצה מרגשת לשאלות של נשים מדהימות, מתוך הקבוצה הסגורה של קהילת 'מגשימות - מסע נשי למימוש שלך'. מוזמנת להזדהות, להחכים ובעיקר לקבל השראה מנשים שלא מוותרות לעצמן, ופועלות להציב יעדים ולהגשים את השליחות שלהן בעולם!

* * *

הייתי רוצה לדעת איך אפשר להימנע ממחשבות טורדניות לא נעימות. מה אפשר לעשות?

שאלה מעולה! צריך להבין על איזה סוג של מחשבות את מדברת, אבל באופן כללי אם לא מדובר ב-OCD, אלא במחשבות שאנו כן מצליחות לשלוט בהן, אחת הפעולות שעוזרות, היא להתחיל ולסיים את היום עם מחשבה חזקה שעושה לך טוב.

אתן לך דוגמא: אישה שחוששת מאוד מפיגועים, ברגע שהיא תתחיל את הבוקר שלה עם מחשבה מרגיעה (מיד אחרי אמירת 'מודה אני'), זה ישפיע לטובה על כל היום שלה. כל אחת עם המחשבה המרגיעה שלה - מחשבות על הגאולה הקרובה, על נופש בים, על רב גדול, על תפילה בכותל ועוד.

בנוסף, המחשבה לפני סיום היום משפיעה מאוד, שכן ישנם גלי אלפא שפעילים בזמן הזה לפני השינה – ולכן המחשבות משפיעות על התת-מודע, ומתרחש תהליך מעצים שנקרא: "הינדוס המודע".

בדרך כלל תהליך של חודש יכול להשפיע פלאים על המצב. כמובן אם הוא נערך בעיקביות ובהתמדה.

* * *

הייתי רוצה להתמקד יותר בטוב. אני מוצאת את עצמי מתמקדת לעיתים בצד השלילי, ומתחפרת שם. מהי הדרך לעשות זאת?

יישר כח על השאלה! עצם השאלה מראה על הרצון להתקדם בעניין. וכשיש רצון עז - מצליחים לערוך שינוי מהותי בעזרתו יתברך.

אני חושבת שזאת דרך ועבודת חיים שאנו צריכים לסגל לעצמינו, ללמוד להסתכל אחרת על מאורעות החיים. תמיד הבחירה בידינו - איך לפרש את מאורעות חיינו. יש כמה דרכים ושיטות, כרגע אציין אחת מהן, נסי אותה בימים הקרובים עד המפגש הבא, ושתפי אותנו איך היה. כולן יכולות ללמוד מכך:

בכל פעם שאת עומדת ליפול למחשבה השלילית, נסי לעצור הכל. אמרי לעצמך משפט אחד: "ה' מנהל את העולם, הוא הביא את הסיטואציה הזו לחיי, הוא אוהב אותי ורוצה שרק אגדל ממנה".

את יכולה לשנות את המשפט ולומר במילים אחרות, העיקר שהמסר יישאר זהה. נסי להבחין מה המשפט הזה עושה לך בגוף, בנפש וברגש.

ייתכן שמבין 20 פעמים ביום תצליחי לומר אותו רק 3 פעמים - וזה בסדר. חלק מהתהליך הוא להתרגל בהדרגה לכך. העיקר להכניס את נוכחות ה' לחיי היום יום - וזה עצמו מחבר ובונה הסתכלות מודעות וחיוביות.

* * *

ילדיי המתבגרים משליכים אחריות: הם מוציאים את התסכול והאכזבה שלהם עליי ומאשימים אותי על דברים שבאחריותם, ואז אני מרגישה פגועה ולא בסדר. אחר כך הם כמובן באים אליי ומצפים שאקנה להם, שאעשה עבורם... הם לא מגלים הכרת הטוב לכל הנתינה שלי כאמא. מה עושים?

שאלה מהותית מאד. שמחה היא תוצאה של ראיה חיובית על המציאות, ולקיחת אחריות בדברים שהם באחריותי. העובדה שהם משליכים אחריות, היא עניין שלהם. את לא אמורה "לקחת" את האחריות שהם משליכים עליך.. כלומר, אם נערה לא למדה למבחן ומאשימה אותך ואת כל העולם שהיא לא הצליחה- זה שלה.

את יכולה לומר לה: "אני מבינה שקשה לך ומאכזב אותך שנכשלת". לעיתים אם מתפתח שיח, אפשר לשאול: " מה את יכולה לעשות להבא כדי שזה לא יקרה?"

חשוב לדעת, שהיא פורקת את תחושותיה, וכדאי במקום להיפגע לקחת את זה למקום של: היא משתפת אותך בתחושותיה, וחבל שהיא משתפת בצורה של צעקות ואשמה.

אבל מבחינתך, אין לך סיבה להרגיש לא בסדר. זאת הדרך שלה להתמודד עם המצב. מהמקום של ההורה המבוגר אפשר להראות לה עוד דרכים כיצד להתמודד עם תסכול, כמו: ספורט, מוזיקה, שיתוף וכדומה. אבל ניהול שיח כזה אפשרי רק כשנמצאים ברוגע, לא כשכועסים.

לגבי הכרת הטוב, אפשר ללמד ילדים על החשיבות בכך דרך דוגמא אישית, כשאנחנו מודים על מה שקורה לנו.

בנוסף, אפשר פשוט לתרגל איתם הכרת הטוב. כן, גם בגיל ההתבגרות ניתן לדבר על דרך ארץ. כשאת מבשלת ומביאה להם לאכול, אפשר לשאול: "טעים לכם? מצויין, מה אומרים?"

וכשהם באים לבקש בקשות, תוכלי לומר: "אני מבינה שאת רוצה כסף לקנות בגדים, בשמחה אביא לך, אבל את יודעת עם הכסף הזה יכלתי לקנות... ועדיין אני מביאה לך אותו. אשמח שתעריכי את מה שאת מקבלת. לא בשבילי, אלא בשבילך, בשביל שתלמדי להכיר טובה ותוכלי לבנות חיי נישואין טובים המושתתים על יסודות של ערכים מוצקים ונכונים".

* * *

אני רוצה להרגיש בלב שלי אהבה מוחשית אל הקדוש ברוך הוא בכל רגע ורגע, וממילא רוגע, שמחה, תענוג וכל הרגשות הטובים. האם זהו רצון מופרך בתנאים של הגלות? אני מגיעה לזה מדי פעם, אבל הייתי רוצה שזה יקרה גם כשחשוך בלב מכל סיבה שהיא.

בהחלט זה אפשרי לרגעים. הלוואי והיינו יכולות כל רגע בחיינו לשלוט על הנפש הבהמית, ולהשליט את הנפש האלוקית על המחשבה, הדיבור והמעשה שלנו.

עד שמשיח יבוא - כולנו מתמודדים, מנסים, משתדלים, לפעמים מצליחים יותר ולעיתים פחות. ה' רוצה את ההשתדלות שלנו, לא את התוצאות. זה כבר מופקד בידיו.

עלינו לדעת לשמוח מכל התגברות שלנו, ולזכור שזה מה שה' רוצה מאתנו. אם הצלחתי להתגבר ולא הערתי לבת שלי, או שלא "פתחתי את הפה" על מישהו שהכעיס אותי – עשיתי את שלי.

בזה נמדדת ההתעקשות שלנו לעשות את רצון ה'. והלוואי ונצליח תמיד. בינתיים אנחנו בהתמודדות, ומטרתינו עד ביאת משיח - היא לאהוב את הדרך ולשמוח מכל התגברות קטנה שלנו.

הצטרפי עכשיו לקהילת 'מגשימות' והתחילי להתקדם אל המימוש שלך! בעלות סמלית וללא כל התחייבות >>>