סיון רהב מאיר: מיהו הנופל האחרון ברשימה? הכל מתחיל בתודעה

לכאורה, נועם רז הוא הנופל האחרון ברשימה. השבוע עלתה משפחתו לקברו, לציון 30 ימים לנפילתו של לוחם הימ"מ בג'נין. מאז, אחרי כחודש קשה של 19 נרצחים, איש לא נפל על רקע לאומני וביטחוני. האמנם?

בשבת נהרג מתנדב המשטרה המסור עמיחי כרמלי מראשון לציון. הוא היה בן 46, נשוי, אבא לשניים. עמיחי נפגע על ידי ארבעה מתושבי רהט, שברחו מזירת תאונה אחרת שבה פגעו במונית. הם נסעו במהירות כדי להימלט ודרסו את עמיחי בפראות במחסום שבו עמד. בחקירה התברר כי הנהג מרהט כבר ריצה בעבר עשרה חודשי מאסר בגלל תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות.

מפכ"ל המשטרה אמר בהלוויה כי הוא מתייחס לאירוע כ"פיגוע פלילי", וכי ייתכן שהחשודים יואשמו ברצח. האם החשודים רק ייבאו לראשון לציון את תרבות הנהיגה שהביאו עימם מרהט, תרבות שגם בה יש התרסה מובהקת נגד החוק הישראלי? או שאולי הם ראו לובש מדים, והעוינות כלפיו גרמה ללחוץ עוד יותר על הדוושה?

יומיים אחר כך זוהתה סופית גופתה של ספיר נחום. כמעט שבועיים חיפשו אותה. החשוד המרכזי הוא בן זוגה לשעבר ואבי שני ילדיה, וולאלא חלאילה. גם לו יש עבר עברייני, עשיר. חלאילה נעצר 16 פעמים מאז שנת 2006 וריצה ארבעה עונשי מאסר שונים. ההרשעות מגוונות: שוד בנסיבות מחמירות, חבלה גופנית חמורה, החזקת נשק. חלאילה הוביל את ההתפרעות הלאומנית בקיבוץ כפר מסריק לפני כמה שבועות. בחשבון הטיקטוק שלו הוא משבח את הפורעים בעכו ב"שומר החומות", מציק לשוטרים, מבצע עבירות תנועה, מסכן חיים וגם מתעד את עצמו מפר את תנאי מעצר הבית שלו. הכתובת הייתה על הקיר, הקיר של פייסבוק.

האם זה פלילי? האם זה לאומני? קודם כל, זה פשוט ריבוני. זה קשור לריבונות הכי בסיסית שלנו כאן. ליכולת של מדינה לשמור על אכיפת חוק בסיסית, ליכולת של הפרויקט הציוני להרתיע את מי שרוצה לפגוע בביטחון הציבור. קו ישיר מחבר בין היחס הזה לחיי אדם, ליחס לרכוש. השבוע נשרפו 18 אוטובוסים בתחנה המרכזית בצפת, ולפני כשבועיים נשרפו עוד שבעה בקריית שמונה. החשד המוביל הוא שזוהי הצתה של כנופייה מטובא-זנגרייה, בגלל תשלום דמי פרוטקשן.

בפרשת השבוע האחרונה, פרשת שלח, משלחת של מרגלים יוצאת לבדוק את ארץ ישראל. רוב המרגלים חוזרים אל העם שמחכה במדבר עם תחזית פסימית וקודרת. הם מעריכים שאין סיכוי להתבסס בארץ ולחיות בה, והם אומרים משפט מפתח: "וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים – וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם". כלומר: אנחנו ראינו את עצמנו כחגבים, חלשים, חסרי ביטחון עצמי – ולכן כך אויבינו הסתכלו עלינו בחזרה. הכול מתחיל בתודעה. אם נסתכל את עצמנו נכון, כך גם יסתכלו עלינו.

הטור פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".