"בא לי לצחוק יותר": גולן אזולאי בראיון על התכנית החדשה בהידברות, "גולן עם העם"

יש מי שמתפלל על אומנים ישראלים מוכרים (סלבס בלעז) שייפתח להם הלב. קוראים לו גולן אזולאי. הוא נמצא על הגלובוס כדי להאיר אותו באמצעות מופעים, יצירות ושידורים, אבל חלק אינטגרלי מגופי התאורה שלו הוא תפילותיו. "יש כמה אומנים ידועים שאני מתפלל עליהם והם אפילו לא יודעים שאני מתפלל עליהם", הוא מספר לי בחיוך. "כל יהודי צריך להאמין שהתפילות נשמעות ועובדות. אם לא, בשביל מה הוא מתפלל?"

בעולמנו הציני הוא מבקש לספר את הסיפור הזה כדי להוכיח שעסקי התפילות עדיין עובדים כרגיל. "שיחקתי באיזו סדרה, והיה שם שחקן אחד, שלא אנקוב בשמו, שדיבר בקור רוח נגד מתנחלים ונגד הדת. הוא עקץ אותי בדיבור שלו, והרגשתי בתוכי, איך נאמר בכנות? שאני לא סובל אותו. אמרתי לעצמי: מה אני אעשה בצילומים? והרי אני מצווה על ואהבת לרעך כמוך, כי אני ה'. זה המשך הפסוק, 'ואהבת לרעך כמוך' – 'כי אני ה". המהות של אהבת הזולת זה ה'. להבין שזה מה שהוא מבקש ממך: לאהוב, להתקרב לאחר.

"לא ידעתי מה שם אימא של אותו שחקן, אבל רציתי להתחיל להתפלל עליו שייפתח לו הלב, אז עשיתי לו: איך אמרת שקוראים לאימא שלך, שושנה? והוא אומר לי: איזה שושנה?! וכאן הוא נקב בשם אימו האמיתי".

בא אחיך במרמה וייקח שם אימך.

"כן", צוחק גולן. "ככה הוצאתי ממנו את השם, והתחלתי להתפלל עליו כמה ימים בשמונה עשרה, בשומע תפילה. עומד ומבקש מה' שייפתח לו הלב, שנתקרב. נפגשנו אחרי זה שוב ביום צילומים, ואתה קולט אדם אחר לגמרי. הוא אומר לי: חשבתי עליך בשבת והבנתי שאני מעריך את הדרך הקשה שאתה עושה.

"פתאום הוא מספר לי על המשפחה שלו בגוש עציון ועל זה שהוא מחובר אליהם. לא נהיינו חברים טובים, אבל נגמר המתח וחיינו בשלום בימי הצילומים. זה נקרא למצוא נקודה טובה. זאת עבודה קשה, אבל זה מה שצריך לעשות".

תנו לנו הומור

גולן אזולאי (54), נשוי ואב לחמישה, גר בירושלים, הוא שחקן ויוצר רב-תחומי שמצליח להמציא את עצמו בכל פעם מחדש: במופע הפופולרי 'רוקד בין שני עולמות' שהוא מריץ זה שנים רבות (כאלף הופעות), בשיריו וביצירותיו האישיות, בתפקידיו כמגיש, שחקן מסך ושחקן במה, בשידוריו ב'כאן מורשת' ועוד.

ליוויתי אותו שנים רבות דרך ראיונות בפלטפורמות מגוונות, וכעת אנו עומדים בתחנה החדשה שלו: תוכנית בערוץ הידברות, שבה הוא מארח אישים לשיחת עומק הכוללת מידה יפה של הומור.

"כמגיש עשיתי הרבה סדרות דוקומנטריות: הנחיתי את הרמב"ם היומי, עשיתי את החוט המקשר, שבו שלושה בעלי תשובה יושבים לשיחה, אבל הפעם החלטנו לעשות תוכנית יותר משעשעת", הוא מספר בהתלהבות. "המסגרת של הריאיון היא יותר קומית. בא לי לצחוק יותר, כן. הלב של הריאיון עמוק ורגשי, אבל מסביב יש אווירה טובה".

בתוכנית, 'גולן עם העם', פגש גולן מגוון אישים, ממני אסייג ועד אורי זכי (פעיל פוליטי מהצד השמאלי של המפה ובן זוגה של תמר זנדברג), הצל, יובל המבולבל ומשה אבוטבול (איש ש"ס).

בריאיון עם אבוטבול ביקש ממנו גולן בבדיחותא שיכניס אותו לפוליטיקה. "אם טלנסקי יכול כשחקן להגיע לכס הנשיא, גם אני יכול", הייתה הגישה של גולן. "ביקשתי מאבוטבול שיסדר לי תפקיד של דובר", צוחק גולן. לא כל הצופים הבינו שמדובר בבדיחה, ולאחר מכן החליטו בערוץ להוסיף כתובית שתבהיר שמדובר בקטעים קומיים שנעשו על דעת המרואיין ולא חלילה על חשבונו, כמקובל בכורי ההיתוך של הליצנות.

"בריאיון עם יובל המבולבל הבאתי את הבן שלי בן ה-11. עשינו כאילו סידרתי לו יום כיף עם יובל המבולבל וביימנו שכאילו יובל לא אוהב ילדים. גם בתוכנית הזאת עדיין לא הספקנו לשים כתובית שזה הומוריסטי ועל דעת המרואיין, והקהל העיר לנו שזה לא מתאים".

ומה קיבל מגולן אורי זכי מהשמאל? "קודם כול גילינו שהוא בעצמו מניח תפילין למרות שהוא בן הזוג של תמר זנדברג, שהייתה במרכז סערת התפילין. חוץ מזה הכנסו שם קטע מצחיק שבו תוך כדי ריאיון מישהו מכניס עמדת תפילין". צוחק גולן. "כאילו אנחנו מנסים להפוך אותו לפרזנטור של תפילין". הצחוקים נמשכים על חשבונם של קעקועי 'הצל' ובהצעה הכספית המגוחכת לתסריטאי מני אסייג.

כך או כך, ההומור לעולם לא על חשבון האורח, ואולי זה המסר העיקרי שאפשר לקחת מבין השיטין של התוכנית הזאת, שמכניסה את ההומור בדלת הראשית של אתר הידברות ומצליחה לא לתקוע לו את הראש במשקוף הליצנות.

"באופן כללי הדרך שלי לאורך שנים היא לשלב הומור", אומר גולן. "במופעים שלי אני מספר סיפורים מרגשים עם תובנות עמוקות, אבל סטנד-אפ תמיד היה חלק ממני. רגש והומור באים אצלי ביחד, באותו ריקוד. לפעמים יש תחושה שעומק וקלילות לא יכולים ללכת ביחד, וזאת טעות גדולה. כי היהדות היא שמחה, ויש בתוכה סתלבט. זאת לא ליצנות ולא ציניות, וחבל שאנשים מתבלבלים בין הומור לליצנות או ציניות".

רוצים לחיות

תקופת הקורונה תפסה את גולן בול בזמן. "אפשר למצוא את העין הטובה גם בתקופה הזאת", הוא אומר. "לי למשל היו כאבים ברגליים. דורבן ברגל כתוצאה מהרבה הופעות. עמידה ממושכת של שעתיים ערב ערב גרמה לזה", הוא מספר.

"הייתי חייב חופש חודשיים-שלושה, ותפילתי נשמעה. הקורונה לא קרתה 'בגללי', אבל זה עזר לי, והבראתי ב"ה. ההפסקה הזאת של הקורונה עזרה לי מאוד.

"עכשיו נפתח השוק מחדש, ואנשים צמאים להיות בהופעה טובה, לצחוק, לשיר, לרקוד. אני מרגיש שלאנשים כבר אין כוח לכל הפחדים האלה עוד פעם, כשמדברים על הקורונה שחוזרת או לא חוזרת, מה אני אגיד לך? אני מכבד את מי שחוזר למסכות, צריך להישמר, אבל לחיות. די".

מה עשית בתקופת ההקפאה ההיא?

"פתחתי חנות פיצוחים".

מה?!

"כן. זוכר שהיו סגרים ורק חנויות האוכל היו פתוחות? אז בזמן הזה חברים שלי, בעלי רשת גרעיני עפולה, דיברו איתי והציעו לי לפתוח סניף. מצא חן בעיניי הרעיון. אמרתי: אולי תהיה לי מזה קרן פנסיה. אז פתחת סניף, ניהלתי אותו. לא הייתי המוכר, הייתי רק בעלים בשותפות. שמחתי לבדוק את המקום הזה של המסחר, כי בסופו של דבר אני גם סוחר שמוכר את המופעים שלי בעצמי דרך חברת ההפקות שלי, וזה עניין אותי. אבל זהו, מכרתי את הסניף".

למה?

"הבנתי שזה דורש ממני יותר מדי. אני לא יכול להיות שותף פעיל. אין לי זמן לזה, אבל היה מעניין. למדתי הרבה דברים, גם על עצמי: שאני אומן שחייב שהזמן שלי יהיה פנוי לאומנות, להופעות. אני צריך לעשות את השליחות שלי"

השליח מדייק

בקרוב אי"ה יהיה גולן גם מעין רב רשמי מסדר חופות וקידושין. הוא לומד בכולל פעמיים בשבוע כדי לעבור את מבחני הרבנות ולקבל את האישור הייעודי לעריכת חופות. מוזיקליות, כמובן. כמו שהוא יודע.

שחקן, מגיש, מוזיקאי, שדרן או מסדר חופות? אז זהו, שהשליחות של גולן אינה ניתנת להגדרה גם אם תנסו את זה בבית ותביאו משבצת לתפארת. "מה זה משנה ההגדרות?" הוא תמה ומחייך, מתנער לרגע. "אני מעל ההגדרות, לא אוהב אותן. גם בלבוש שלי אני לא מוגדר. אני גולן. למה שאצמצם את עצמי? אני עושה מה שבא לי".

כעת בא לו לגלם את דמותו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל בהצגה מבית הלל הפקות. "אנחנו צוות של שישה שחקנים שמספרים את סיפור חייו של הרב עובדיה מרגעי ילדותו ועד פטירתו, כולל ההודעה על פטירתו. שיחקתי אפילו בגלימה ובכובע המקוריים של הרב עובדיה, זאת זכות.

"מצד שני יש דברים שאני מגלה שזה לא שייך אליי וזה לא מדויק לי, אז אני מוריד אותם מהלו"ז".

על מה בחרת לוותר?

"עבדתי בארגון שפנה לנוער בבתי ספר. הוא היה מביא להם שיעור של זהות יהודית ישראלית. ראיתי שזה שוחק אותי. לא היה לי סבלנות לזה. הרגשתי שזה מצמצם אותי, אז הפסקתי. ב"ה שאני יכול לבחור. עיקר הפרנסה שלי הוא מהמופעים שכוללים מפגש בלתי אמצעי הכולל הומור, סטנד-אפ, רגש וגם שירים. מפגש אישיותי".

מהו לדעתך סוד הקסם של המופע המצליח שלך?

"אני חושב שמה שמדבר לקהל זאת האותנטיות של החיבור שלי לעצמי, שזכיתי לה דרך הלימוד של ימימה. למדתי דרכה להיות יותר פשוט, עם לב פתוח, עם רגש זורם יותר לקהל. השיתוף האישי נוגע באנשים".

ומה לגבי יצירת מוזיקה בלבד כאומן מוזיקלי נטו? לא בא לך?

"אני עושה את מה שאני אוהב ומוציא שירים, ואם מישהו יצטרף לזה, מצוין. אבל קשה לי לחשוב כמו אומנים שמנסים לכוון לקהל רחב. אני מעריך אותם על זה, אבל זה לא הקו שלי. אני עושה מה שאני צריך ולא יודע לאן זה ייקח אותי. אני מסתכל על זה ככה: יש אדם שמוציא כסף לנופש פעמיים בשנה בחו"ל, נכון? אז אני הולך ומקליט כמה שירים. אם יצא משהו, יצא. זה מרפא אותי ומשמח אותי. השמחה מרפאת".

למה אתה מתחבר ממה שמנוגן היום?

"את אהרן רזאל אני אוהב. הוא זז, יוצר, משתנה".

מי צריך פרסים כשיש אור בלב

עם מי היית משתף פעולה?

"אין לי רצון כזה", זורק גולן אחרי מחשבה ארוכה, ואז שואל אותי בחזרה: "אתה יודע מה הרצון שלי? לעשות מופע חדש שלא יהיה מופע רגיל אלא מופע סדנה. כמו אימון. מופע שבנוי על הבנות מתורתה של ימימה. כשאדם יגיע למופע הוא ישב, יצחק ויקבל כלים לחזור הביתה ולהיות בן אדם יותר טוב. מופע של מערכונים וסיטואציות על הבמה וכמה שירים. שלוש שעות, ארבע שעות של מופע".

מה מטריד אותך בעולם שמניע אותך לנסות להאיר אותו בכל הכוח?

"אני לא רוצה לתקן את העולם. אני רוצה להוסיף את האור שלי. אני חייב לתת את זה. 21 שנים אני לומד ימימה, לומד על תיקון הנפש, וחייב להביא את זה קדימה".

מה הכי מטריד אותך בעם שלנו?

"הקיטוב, הריחוק מהשורשים. יש לצערי דור צעיר שרחוק מהשורשים, מהאבות ומהאימהות שלנו. כשאתה מתקרב אתה מגלה שהאבות והאימהות לא רחוקים. אתה מגלה שבית הוריך תלוי באבות ובאימהות שלנו. זה טמון ב-DNA שלנו. גיליתי את זה כשחזרתי בתשובה. התחלתי ללמוד ימימה כי היה לי רצון להציל את הבית שלי. בזכות הלימוד התקרבתי לאשתי. כדי לתקן את המידות המשכתי ללמוד ימימה, ומזה הגעתי גם לשמירת מצוות".

שאיפות מקצועיות אישיות יש לך?

"הייתי רוצה לשחק בדברים משמעותיים, שעושים טוב. ב"ה הערכה יש לי גם מהרחוב וגם מחבריי האומנים. האם אני צריך פרסים? לא יודע. אני מעדיף שלא לקבל פרס. היום כשאדם מקבל פרס פותחים לו כל מיני קופות שרצים", צוחק גולן, "אז בשביל מה?"

פורסם בשבועון "עולם קטן"