חוק הנאשם: מהו החוק שנועד להרחיק את נתניהו מהמגרש הפוליטי, ומה הסיכויים שיעבור?

בתקופה האחרונה מנסים בקואליציה, וכן חלקים מהאופוזיציה, לקדם חקיקה שנועדה להרחיק את בנימין נתניהו מהחיים הפוליטיים, זאת באמצעות חוק שיאסור על המשך פעילותו בזירה הפוליטית, תוך ניצול כתבי האישום שהוגשו נגדו בשורה של נושאים. החוק להרחקת נתניהו קיבל את הכינוי "חוק הנאשם", והוא מהווה תיקון לחוק יסוד הממשלה לפיו מי שנאשם בפלילים לא יכול להרכיב ממשלה.

מי מבקש לקדם את החוק שימנע מנתניהו לשוב לשלטון?

למעשה, החוק זוכה לתמיכה רחבה למדי בקואליציה. תחילה היה זה גדעון סער ומפלגת תקווה חדשה שהובילו את המאמץ לקידום החוק בכל האמצעים שעמדו לרשותם. בהמשך הצטרפו לקידום החוק חברים נוספים בקואליציה. קול בולט במיוחד שעודד את העברת החוק היה חבר הכנסת הפורש מישראל ביתנו, אלי אבידר. התמיכה בחוק גברה במיוחד בתקופה האחרונה, לאחר התפרקות הממשלה וההבנה כי נתניהו עשוי לשוב לכס ראש הממשלה, דבר שהוביל גורמים בקואליציה כמו גלעד קריב וגבי לסקי לקדמו במרץ רב.

מדוע "חוק הנאשם" לא עבר עד כה?

מפלגת ימינה הביעה התנגדות לחוק מתחילתו, וחבריה קברו את קידומו פעם אחר פעם. כעת, עם קריסת הממשלה, שוקלים בקואליציה לקדם את הצעת החוק באמצעות קולות המפלגה המשותפת מהאופוזיציה, כשלמעשה בנט ומפלגתו עדיין מתנגדים להעברת החוק וחלקם הודיעו כי יצביעו נגד, בעוד חלק אחר מחברי המפלגה הצהירו כי בכוונתם להימנע בהצבעה.

מה הסיכויים של החוק לעבור?

כדי שהחוק יעבור יש צורך להעבירו בוועדת הכנסת שבראשה עומד חבר הכנסת ניר אורבך, שככל הנראה מתנגד לחוק, כך שמדובר במהלך כמעט בלתי אפשרי. בשל כך, במפלגת העבודה תכננו לעקוף את ועדת הכנסת, ולהביא בשבוע הבא לדיון את החוק בוועדת חוקה חוק ומשפט בראשה עומד גלעד קריב ממפלגתם. אך לפי דיווחים שונים יו"ר הכנסת מיקי לוי הבהיר לבכירי הקואליציה כי הוא מתנגד נחרצות לחקיקת החוק בצורה חפוזה, כחלק מהחקיקה לפיזור הכנסת, משום שלדבריו מדובר בחוק שעוסק בנושא מהותי הדורש דיון מעמיק, והליך מהיר יפגע בכבוד הכנסת.

עם זאת, למרות ההתנגדות החלקית של ימינה ואולי גם של מפלגת רע"מ על פי חלק מהדיווחים, לחוק יש סיכוי לעבור בשל העובדה שברשימה המשותפת תומכים בהעברתו. כאמור, ההליכים הפרוצדורליים עלולים לתקוע את החוק, בפרט לאור העובדה שהמצב הפוליטי הקיים מורכב במיוחד.

אם "חוק הנאשם" יעבור, האם הוא יקבור את סיכוייו של נתניהו לשוב לשלטון?

החוק אומנם נועד למנוע מנתניהו להרכיב ממשלה, אך במקרה וראש האופוזיציה ישיג לאחר הבחירות 61 אצבעות שיתמכו בהקמת ממשלה בראשותו – הוא ממילא יוכל גם לשנות את החוק. השפעתו העיקרית של החוק תהיה בעיקר במצב של תיקו פוליטי, או במקרה שאי מי מחברי הכנסת של הליכוד ינסה לנצל זאת כדי לבקש ולהחליף את נתניהו.

מה טוענים אלו שמתנגדים להעברת החוק?

הטענה המרכזית כנגד העברת החוק היא שמדובר בחוק פרסונלי, כלומר חוק ש'נתפר' למידותיו של אדם אחד בלבד: ראש האופוזיציה בנימין נתניהו. מציאות זו, סבורים רבים, בעייתית במיוחד ונועדה לשנות את כללי המשחק במהלכו. כמו כן, רבים מצביעים על כך שנתניהו כלל לא הורשע, וכי במשפט המתנהל מולו מתבררים אט אט פרטים נוספים המפחיתים ואף מפרקים לחלוטין חלקים בכתבי האישום כנגדו.

האם ישנם חוקים פרסונליים שכן עברו בעבר?

חוקים פרסונליים עברו לא פעם בכנסת. כזה הוא 'חוק דרומי' למשל, שעבר בכנסת לאחר שהחקלאי שי דרומי ירה במספר בדואים שפרצו לחוותו. אחד מהם נהרג ודרומי נעצר למרות מחאה ציבורית נרחבת. בעקבות המחאה נקבע תיקון לחוק העונשין, לפיו לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ לבית מגורים, בית עסק או משק חקלאי בכוונה לבצע עבירה, אלא אם כן המעשה היה לא סביר בעליל, בנסיבות העניין, לשם הדיפת המתפרץ.

החוק הפרסונלי המוכר והמשפיע ביותר בישראל לא נועד כלפי אדם אחד בלבד, אלא כלפי קבוצה של אנשים הנושאת בתפקיד מסוים: ראש המטה הכללי של צה"ל. מדובר בחוק תקופת הצינון, שנועד לחצוץ בין נשיאת משרה בשירות המדינה לבין נשיאת משרה תחת מעסיק שנתון לפיקוח אותו גורם מדיני.