האם מותר לתקן את התקלה כשהדבר יביא להפעלת תנורים מלאים בבשר-בחלב

יהודי שגר בצרפת העלה את השאלה הבאה:

אני גר בשכנות לגוי המפעיל בביתו קייטרינג. בכל שעות היום הגוי עוסק בבישול, ובעבר סיפר לי שהוא 'מקפיד' לעַרֵב בתוך תבשיליו חמאה כדי 'לעדנם', כך שעל הכיריים החשמליים ותנוריו מתבשלים בשר בחלב. 

והנה, ביום מן הימים אירעה תקלה רצינית בחשמל הבניין המשותף, וכשעמדתי לתקנה, הסתפקתי: הרי מונחים כעת בתנורים ומעל לכיריים החשמליות של הגוי, תבשילים המלאים בבשר בחלב, כך שברגע שאתקן את לוח החשמל המשותף, מיד אגרום לבישול בשר בחלב, (שכן אף בשר נבילות וטריפות ממיני בהמות טהורות אסור מן התורה בבישול עם חלב, יעויין ברמב"ם בהל' מאכלות אסורות ט'-ו', ובכף החיים יו"ד פ"ז-י"ט[1]);

אך שמא אוכל לתקן את הלוח, כי תבשיליו אינם מעניינים אותי כלל, וכל כוונתי היא לתקן עבור עצמי? (יצויין, שלא שייך שאגש ואבקש ממנו לנתק את המכשירים, מפני שקיימת בינינו איבה ושנאה גדולה מחמת סכסוכים שונים).

מרן הגרש"ז אוירבאך זצ"ל (מנחת שלמה ח"א סי' ו') כתב: מסופקני במי שמעביר אש תחת קדירתו, כדי לבשל את תבשילו, אלא שאי-אפשר לו כי אם באופן כזה שבהכרח גם תתבשל מחמת האש שמבעיר, עוד קדירה אחרת של נכרי, ויש בקדרה זו בשר בחלב, האם הדבר מותר?

ודן הגרש"ז לומר: נראה שבאופן כזה, שהיהודי ודאי לא ניחא ליה כלל בתבשילו של הנכרי, דומה הדבר לאדם שנועל את דלת ביתו בשבת על מנת לשמור על חפציו, אלא שעל ידי נעילת הדלת ממילא ניצוד גם צבי שנמצא בתוך הבית, שהדבר מותר באופן כזה שלא ניחא ליה כלל בצידת הצבי; ושמא גם בנוגע להבערת האש תחת תבשילו כשלא ניחא לו כלל בבישול קדירת הנכרי כך יהיה הדין. והניח מרן זצ"ל את הנידון ב'צריך עיון'.

ויתכן שנידון דנן קל יותר מנידון הגרש"ז, כי כשמבעיר אדם אש תחת קדירה כדי לבשלה, הוא מתעסק בבישול (וגם עושה מעשה בגוף הדבר - בקדירות עצמן), וממילא יש מקום לומר שאף שתבשילו של הגוי אינו מעניין את היהודי, מכל מקום הוא עושה מעשה מצרכי הבישול שגורם לבשר וחלב להתבשל, ולכן שם יש צד להחמיר; אך במקרה דנן, פעולת תיקון החשמל אינה מעשה אופייני של 'בישול', אלא התעסקות בדבר אחר לגמרי, וכל כוונתו של היהודי הוא לתקן את החשמל שלו, ואינו רוצה כלל בבישוליו של הגוי, ולכן יש מקום לומר שהדבר אכן דומה למעשה נעילת בית, שגורם ללכידת הצבי בתוכו.

אולם, כשהציע הרב יצחק זילברשטיין שליט"א את הנידון לפני גיסו, מרן הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א, אמר הגר"ח, כי לא ניתן להקל בנידוננו על פי המבואר בהלכות שבת, כי בשבת 'מלאכת מחשבת' אסרה תורה, וכל שאינו מתכוין ואינו רוצה את תוצאת המלאכה, אין זה 'מחשבת', אך מניין לנו להקל גם בהלכות בישול בשר בחלב, ולכן למעשה אין לתקן את החשמל כאשר התיקון יגרום בהכרח לבישול בשר וחלב!

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס, הקלק כאן.