הנוסע ביקש להסיעו למרכז קניות מסויים, אך לא ידע שכבר נסגר

מעשה ביהודי שעצר נהג מונית, וביקש להסיעו לכתובת פלונית בעיר עפולה. השניים סיכמו עוד לפני תחילת הנסיעה, שהתשלום יהיה 400 שקלים.

הנהג התניע, והתחילה להתפתח שיחה בין השניים. והנה מספר הנוסע לנהג כי בכוונתו להגיע למרכז הקניות הידוע פלוני בעיר עפולה.

הנהג שומע, ומהרהר בליבו, הרי המרכז ההוא נסגר בשבוע שעבר, וכפי הנראה שהנוסע לא שמע על כך...

בקרבו של נהג המונית התחוללה מלחמה - האם לגלות את אוזנו של הנוסע אודות סגירת המקום או לא. לבסוף היצר הטוב גבר. אך בא הנהג ושואל: כיצד הדין מחייב לנהוג במצב שכזה, לאחר שכבר סיכמנו על נסיעה ליעד והתחלתי כבר בנסיעה?...

השיב הרב יצחק זילברשטיין שליט"א:

הנהג חייב לגלות לנוסע את האמת, מדין 'השבת אבידה'. ואמנם הלכה בידינו ש'שלך קודם לשל כל אדם', כלומר, אדם שמוצא מציאה, והטיפול בהשבתה יגרום לו להפסד, כגון לאיבוד ממון, פטור ממצוות השבת האבידה (כמבואר בבבא מציעא ל'.). אך כמובן שאין הלכה זו שייכת בענייננו, כי אין כאן 'איבוד' ממון, אלא 'מניעת רווח' עתידי. ולכן, צריך להודיע לנוסע שהחנות כבר נסגרה.

ובנוגע לתשלום שכרו של נהג המונית, צריך הנוסע לשלם את השכר הנסיעה ליעד (כ'פועל בטל', בניכוי דמי הטרחה והוצאות הנסיעה), כי כבר התחיל הפועל בעבודתו, וכעת כשהנוסע ששכר אותו חוזר בו, צריך לשלם את שכר כל הדרך. אולם, אם יכול למצוא הנהג נוסעים אחרים באותו מקום, אין צריך לשלם לו את שכר כל הדרך (יעויין שו"ע חו"מ סי' שי"א ס"ו, ופתחי חושן שכירות פ"ב כ"ז. ואם צריך לנסוע למקום בו מצויים נוסעים, לכאורה יש לשׁום את שכר הנסיעה לשם ואותו ישלם הנוסע).

ועל כל פנים אם קיים נוהג ברור אודות תשלום לנהג המונית באופן כזה, יש לילך אחר מנהג המדינה. 

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס, הקלק כאן.