"מדובר במהפכה": ריאיון עם המפיק שמוליק דניאל, מבכירי תעשיית המוזיקה בישראל 

על השולחן בכניסה לסטודיו של שמוליק דניאל, בו חלק גדול וחשוב ממיטב אמני ישראל הקליטו את שיריהם בעשרים ושש השנים האחרונות, אני רואה חבילת מצות. במבט מהיר אני שואל אותו לפשר הדבר, והוא עונה מיד: "לא מזמן היו כאן עמיר בניון ואיציק קלה. כשאיציק נכנס הוא הביא אותו חבילת מצות ואמר: 'מה קרה לכם, זה פסח שני. יאללה בתיאבון'. וזהו, מאז הן כאן. אני אוהב להיזכר ברגע הזה".

אכן נראה שזה נוגע בך. עד כמה היהדות הייתה נוכחת בבית בו גדלת?

"בגדול אפשר לומר שגדלתי בבית מסורתי", אומר דניאל, 50, נשוי ואב לארבעה המתגורר בחולון, מפיק ומעבד מוזיקלי. "ומה שחיזק את העניין הזה היה שמגיל צעיר גדלתי בעיקר אצל סבתא שלי. אמא השקיעה המון בעבודה, ולכן הייתי הרבה אצל סבתא. ובכלל, המשפחה שלי מאוד קשורה לעולם התורה. סבתי העירקית היא קרובת משפחה של הרב עובדיה יוסף, וסבתי המצרית היא נצר לבית מרן רבי יוסף קארו. אצל סבתא וגם אצל ההורים שלי שמעו מוזיקה ערבית, ישראלית, לועזית ועוד. היה מגוון ממש גדול.

"מגיל מאוד צעיר היה לי טירוף למוזיקה. הייתי יושב שעות ומקשיב לפרטי הפרטים של השירים. הייתי מנסה לפרק אותם בראש לכלים השונים שאני שומע, ולהרכיב אותם מחדש. הרבה פעמים ברור לך שאתה שומע שיר טוב, אבל רציתי להבין לעומק מה יש בו, מהם הדברים שגורמים לו להיות כל כך טוב. אני זוכר שכבר אז הבנתי שיש מישהו שבעצם מנצח על כל האירוע הזה, שיש מישהו שמנהל את העניין. שזה לא קורה במקרה".

שולי רנד - "אייכה":

בעקבות המשיכה הזו, מתי הקמת את האולפן?

"עברתי המון גלגולים בנושא הזה, ולמדתי כל הזמן עוד ועוד, אבל באופן רשמי הקמתי אולפן משלי לפני כ-26 שנה. בהתחלה זה היה גם אולפן הקלטות וגם חדר חזרות, כי לא הייתה לי מספיק עבודה באולפן. אמנם אחרי חמש שנים הפסקתי לקיים כאן חזרות כי הייתה מספיק עבודה, אבל יש לי זכרונות מאוד יפים וחזקים מהתקופה ההיא.

עודד מנשרי – "עד הים האחרון":

"בתקופה ההיא היה לי את חדר החזרות הכי חזק ומבוקש בארץ, וזה באמת הביא הרבה עבודה וגם זימן מפגשים מיוחדים. אחד מהם היה בחגיגות החמישים למדינה, שלכבודן היה איחוד מרגש של להקת כוורת. הם עשו את החזרות אצלי, ופתאום אני נמצא ימים ולילות עם המוסיקאים שעליהם גדלתי. זו הייתה גם התרגשות גדולה, וגם למדתי מהם המון. אחרי ההופעה ההיא הם הוציאו אלבום משולש, ואחד מהם הכיל הקלטות מחדר החזרות. כשהאלבום הגיע אלי ראיתי שהם הכניסו בו תמונה שלי על דף שלם, אז התקשרתי להם ואמרתי שאני חסר מילים.

דוד ד׳אור ותומר הדדי – "לא גבה ליבי":

"האמת שזה מרגש, אבל בעשרות השנים האחרונות עבר פה חלק לא קטן מבכירי האמנים בארץ. למשל, אריק איינשטיין ושלום חנוך עשו כאן חזרות לקראת אלבום שנקרא 'מוסקט', וגם זכיתי גם לנגן תופים באלבום האחרון של אריק איינשטיין. הרבה אנשים לא יודעים את זה, אבל לאריק איינשטיין ועמיר בניון, שגם הקליט אצלי באותה התקופה, היו שיחות מאוד עמוקות על אמונה. כשהאלבום הראשון של שולי רנד יצא, שולי קפץ לאריק ונתן לו אותו. כמה ימים לאחר מכן אריק התקשר אלי ואמר לי שהאלבום של שולי מדהים ומרגש, אריק היה אחד כזה שכשהייתה לו מילה טובה, היה טורח מתקשר ומחמיא".

הפקת את השירים של עמיר בניון מתחילת דרכו. מה תוכל לספר על הדרך שעשיתם יחד?

"עם עמיר אני עובד כבר כמעט 25 שנה. עברנו דרך מאוד ארוכה יחד. עשיתי לעמיר שבעה אלבומים עד היום, ואנחנו עובדים ממש בימים אלה על אלבום חדש ומדהים. התמזל מזלי, והכרנו דרך מפיק מוכשר וחבר יקר בשם נדב ביטון כשהפקנו לו יחד את אלבומו הראשון 'רק את'. כשפגשתי אותו זה היה ממש פלא, זה היה כל כך יפה ומקורי. זו הייתה חוויה מאוד חזקה, יש הרבה שירים שמאוד הצליחו וביניהם כמובן 'ניצחת איתי הכל', אבל בסופו של דבר יש לאמיר אינספור יהלומים באלבומים שלו. יש הרבה שירים שהייתי מעורב בהפקתם, של עמיר ושל אחרים, שלא הצליחו מכל מיני סיבות. או אמנים שבאופן כללי לא הצליחו, וזה מאוד חבל לי, ואותם אני זוכר אפילו יותר מההצלחות".

(קרדיט צילום: איל שפיר)

בשלב מסוים שולי רנד הצטרף לעשייה המוזיקלית שלכם, מה עובד לדעתך בחיבור בין השניים?

"אחרי האלבום השישי של עמיר מצאנו את עצמנו עם תיקייה של עשרה שירים מעולים שלו, אבל החלטנו שעמיר לא ישיר אותם. ככה הרגיש לנו נכון. ובאינסטינקט עמיר אמר לי שלדעתו מתאים שדווקא שחקן ישיר אותם. תקופה קצרה לאחר מכן עמיר ראה את הסרט 'אושפיזין', ואמר שהוא רוצה ששולי ישיר את האלבום. עמיר התקשר לשולי ואמר לו שהוא כתב לו אלבום ושהוא רוצה שהוא ישיר אותו. שולי אמר שהוא שחקן ולא זמר, ושלא מתאים לו לשיר. עמיר לא שיחרר, ואמר לשולי שהוא ראה אותו משחק ושמע אותו מתראיין, וברור לו שהוא יכול לשיר, ושהוא בדרך אליו עם השירים. אחרי שלושה ימים שולי מתקשר לעמיר ואומר לו: 'מחילה, לא ידעתי מי אתה, אין לי רדיו וטלוויזיה, ולמרות שעכשיו אני יודע שאתה יוצר אדיר - אני לא זמר ואני לא יכול לשיר את השירים'.

עמיר בניון – "עומד בשער":

"עמיר לא הרפה, והביא אלי את שולי. התחלנו לעבוד על השירים, ועפנו ממה ששמענו. שולי היה בחוסר ביטחון, אבל הרגשנו שזה בול מה שחיפשנו. עשינו הפסקה לארוחת צהרים, ותוך כדי האוכל אמרתי לשולי ששמעתי אותו באחד הריאיונות מדקלם איזה טקסט מעניין ושאלתי אותו אם יש לו המשך. הוא ענה שמדובר בחלק משיר שהוא כתב והלחין, ביקשנו ממנו לבצע אותו והוא עשה את 'מוחין דקטנות' ואמר שזה חצי בצחוק, שיר לאיזו הצגה שכתב. מאוד אהבנו, אז שאלנו אם יש לו עוד שירים, והוא ענה שיש משהו אבל הוא מדכא ולא צריך להוריד את האווירה הטובה. רק אחרי שקצת התעקשנו הוא הסכים ועשה את 'איכה', ופה כבר ממש התלהבנו והבנו שיש כאן גם יוצר מוכשר ומיוחד עם שפה משלו, ולא רק מבצע.

שולי רנד שר עמיר בניון – "גיליתי מחדש":

"קבענו פגישה נוספת של שלושתנו, והמחשבה הכללית הייתה להכניס לאלבום חמישה שירים של עמיר וחמישה של שולי, אבל בגלל חילוקי דעות הפרויקט נעצר והשירים של עמיר חזרו לתיקייה במחשב. אחרי תקופה מסויימת שולי התקשר אלי ואמר שכתב עוד חמישה שירים ושהוא רוצה להשמיע לי אותם. השירים היו מדהימים ומקוריים, וכך יצאנו לדרך עם 'נקודה טובה', האלבום הראשון של שולי. בהתחלה שולי אמר שהוא לא זמר, אבל אני, כאחד שראה כל כך הרבה זמרים, יכול לומר שלזמר מגיש כמו שולי חיכיתי כל החיים. שולי התמסר לעשיית האלבום באופן מדהים ונתן לי חופש פעולה אמיתי, וכשנותנים לי חופש אני עף. הרבה פעמים קשה לדעת מה יצליח ומה לא, הופתעתי כבר המון פעמים בחיים, אבל לא היה לי ספק שמדובר באלבום פורץ דרך, כזה שהולך לשנות המוזיקה הישראלית והיהודית".

שולי רנד & עמיר בניון – "כשאנחנו מנגנים":

שידורי המהפכה

מעבר לכך שדניאל הנו אחד המפיקים המובילים והעסוקים בארץ - יש לו קשר עמוק במיוחד עם אמנים רבים מז'אנר המוזיקה היהודית - ולכן מעניין במיוחד לשמוע את דבריו על הנושא. "אחרי עבודה רבת שנים עם המון יוצרים ברור לי שהאמנים שעושים מוזיקה יהודית הם אמנים שהאמת, השפה והמסר מאוד חשובים להם. באופן כללי זה מנוע נכון ואמיתי לכל אמן יוצר, אבל באמנים הדתיים אני רואה את זה בצורה יותר חזקה, וזכיתי לעבוד עם המון אמנים מוכשרים במוזיקה היהודית וביניהם שולי רנד, עמיר בניון, אהרון רזאל, דוד דאור, גולן אזולאי, ביני לנדאו, יפתח דקל, עומרי בן עקיבא, הרב גד ליאור, אליה גבאי, עודד ישראל, יוני גנוט ועוד. וכן, מרגש אותי במיוחד לעבוד על דברים שקשורים ליהדות. זה נוגע לי בנשמה בצורה שאני לא יכול להסביר אותה.

"אני מאוד מחובר ליהדות. יש דברים שינקתי בבית הורי, והם הולכים איתי עד היום. אני מאוד אוהב את החגים וחוגג אותם, וגם כשרות מאוד חשובה לי. גם במה שאני אוכל בחוץ וגם בבית. ובכלל, אני בטוח שזה לא מקרי שהרבה מאמני המוזיקה היהודית מגיעים אלי. זה קשור לזיקה החזקה שיש לי לחומרים האלו. אני מאמין שאלוקים קשור להכל, ובתוך כך כמובן גם למוזיקה שלי.

(קרדיט צילום: איל שפיר)

"עוד בקשר למוזיקה, אני רוצה להרחיב ולומר שברגע שאמן דתי מספר על הנקודות החלשות שלו, למשל כמו בשיר 'איכה', זה עוד יותר מרגש אותי. אני מרגיש את האמת בצורה עוצמתית במיוחד. אני מרגיש שזה לא מישהו שהוא מעין 'סוכן מכירות' של הדת, אלא אדם שמדבר את ליבו. כולם יודעים שלא הכל ורוד עם נצנצים. באלבום הראשון של שולי הוא ביקש ממני לא פעם: 'תשמור עלי שזה לא יהיה מיסיונרי', ומאוד אהבתי את הגישה הזו. אפשר לקרב אחרים כשאתה בא באמת ובפשטות, ולא בכח".

המוזיקה היהודית המקורית זוכה לצמיחה משמעותית בשנים האחרונות. מה לדעתך גרם לכך?

"לדעתי מדובר לא רק בצמיחה, אלא ממש במהפכה. בעשור האחרון הציבור הישראלי בכללותו מאזין לשירים הללו, ומקבל אותם בשמחה. זה קשור למגוון סיבות, אבל העניין העיקרי לדעתי הוא שפשוט מדובר בשירים טובים ובאומנים מצוינים, ושהרבה אנשים בישראל מתחברים לתכנים האלו נהיים יותר ויותר מחוברים לאלוקים, ליהדות, לרוחניות, לעצמם. לא לחינם היוצרים הכי משמעותיים בשנים האחרונות הם יוצרים מאמינים. אנשים מחפשי עומק ומשמעות, ולא רק דברים רדודים. נכון שתמיד יש פופ והוא מצליח, אבל המסננת הכי רצינית לאיכות זה הזמן שעובר. כשאתה שומע להיט רדוד, אתה אומר שאין מצב שמישהו יתייחס אליו עוד כמה שנים כמשהו רלוונטי, אבל רוב היוצרים האמוניים מחפשים לייצר קלאסיקות ולא להיטים. זה הבדל גדול בצורת החשיבה ובביצוע. להערכתי המוזיקה הזו רק תגדל ותפרח, ותביא ברכה גדולה לישראל ולעולם כולו".

אהרון רזאל ושולי רנד – "עולה בשביל":